מחקר חדש, שפורסם בגיליון ספטמבר של  Journal of Perinatology, חשף כי טיפול מונע ב- fluconazole בתינוקות שהם ELBW (extremely low birth weight), מעלה סיכון לכולסטאזיס.

ידוע כי תינוקות שהם ELBW נמצאים בסיכון גבוה להתפתחות זיהום פולשני בקנדידה, הקשורה בתחלואה ותמותה. מחקרים שנעשו בעבר הוכיחו כי השימוש ב- Fluconazole כטיפול מונע באוכלוסיה זאת הינו יעיל.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך את היעילות והבטיחות של טיפול מונע ב- Fluconazole בתינוקות שהם ELBW.

במסגרת המחקר, תינוקות ELBW (משקל ≤ 1000 גרם) שנולדו בעידן שלפני הטיפול המונע (pre-prophylaxis era = PPE) (ינואר 1998- פברואר 2002) הושוו עם תינוקות שנולדו בעידן הטיפול המונע (prophylaxis era = PE) (מרץ 2002 ספטמבר 2005). תינוקות שנולדו במהלך PE קיבלו טיפול מונע ב- Fluconazole למשך שישה שבועות, כל זמן שהייתה להם גישה לווריד. שתי הקבוצות הושוו בתחילת המחקר מבחינת נתונים דמוגרפיים, גורמי סיכון לקנדידיאזיס, היארעות קנדידיאזיס פולשנית, אנזימי כבד, פוספטאזה אלקלית ובילירובין (כללי וישיר).

9 מתוך 137 תינוקות (6.6%) פיתחו קנדידיאזיס פולשנית במהלך PPE, בהשוואה ל-0 מתוך 140 (0%) במהלך PE (0.006=P). עם זאת, במהלך PE, 60/140 (42.9%) תינוקות פיתחו היפרבילירובינמיה ישירה, בהשוואה ל-12/137 (8.8%) במהלך PPE (0.001>P).

על אף שהטיפול המונע ב- fluconazole בתינוקות שהם ELBW היה יעיל במניעת קנדידיאזיס פולשנית, נמצאה עלייה בהיארעות היפרבילירובינמיה ישירה. יש צורך במחקרים נוספים על מנת להעריך את הבטיחות של טיפול מונע ב- fluconazole באוכלוסיה זאת.

Journal of Perinatology (2006) 26, 550555

הערות עורך:

במחקר זה שוב נמצא כי מתן תוך ורידי של פלוקונזול באוכלוסיית הפגים במשקל לידה נמוך במיוחד יעיל במניעת זיהום פולשני בקנדידה. אולם לדעתי לא ניתן למצוא קשר סיבתי בין מתן הפלוקונזול לבין ההיפרבילירובינמיה הישירה שנתגלתה אצל הפגים הללו. יתכן והיא קשורה למתן TPN, מאחר וניתן להניח כי חלו שינויים נוספים בטיפול במהלך השנים הללו, וייתכן כי דווקא הם אלו הגורמים להיפרבילירובינמיה ולא הפלוקונזול.