דר’ רויטל גנדלמן מרטון, עורכת מדור נוירולוגיה

רקע.

ההפרעות הנוירו-וסקולריות הייחודיות למיגרנה והשכיחות המוגברת של אוטם איסכמי בקרב נשים צעירות עם מיגרנה הובילו להשערה שמיגרנה יכולה להיות גורם סיכון לאוטם איסכמי. ואכן, במספר מחקרים נמצא קשר בין מיגרנה, בעיקר עם אאורה וסיכון מוגבר לאוטם איסכמי. מאחר שנמצא כי מיגרנה, בעיקר עם אאורה, קשורה עם פרופיל שלילי של גורמי סיכון קרדיו-וסקולריים וגורמים פרותרומבוטיים או ואזואקטיביים, ומאחר שההפרעה הוסקולרית במיגרנה יכולה לערב גם עורקים קורונריים, ייתכן שימצא קשר בין מיגרנה, בעיקר עם אאורה, לבין אירועים וסקולרים אחרים, ולא רק אוטם אסכמי. למרות שתואר קשר בין מיגרנה לכאב בחזה, לא הוכח עד כה קשר בין מיגרנה לאירועים קורונריים.

מטרת העבודה היתה להעריך קיומו של קשר בין מיגרנה בלי ועם אאורה והסיכון למחלה קרדיו-וסקולרית.

שיטות.

אוכלוסיית המחקר שבוצע פרוספקטיבית כללה 27,840 נשים בארה”ב בגיל 45 ומעלה, שהשתתפו ב- Women’s Health Study ושהיו חופשיות ממחלה קרדיו-וסקולרית ואנגינה בעת הכניסה למחקר (1992-1995), ושהיה לגביהן מידע שכלל דיווח עצמי על המיגרנה ומצב האאורה ומדידות ליפידים. תקופת המעקב נמשכה עד 2004. מדד התוצאה הראשוני היה אירוע קרדיו-וסקולרי עיקרי (אירוע ראשון של אוטם מוחי איסכמי לא-קטלני, אוטם לבבי לא-קטלני, או מוות כתוצאה ממחלה קרדיו-וסקולרית איסכמית). מדדים אחרים היו אוטם מוחי איסכמי ראשון, אוטם לבבי, אנגינה ומוות כתוצאה ממחלה קרדיו-וסקולרית איסכמית.

תוצאות.

בנקודת ההתחלה, 5125 נשים (18.4%) דיווחו על היסטוריה של מיגרנה, מבין 3610 עם מיגרנה פעילה (מיגרנה בשנה החולפת), ל- 1434 (39.7%) היו סימפטומים של אאורה. במהלך 10 שנות מעקב בממוצע, התרחשו 580  אירועים קרדיו-וסקולריים עיקריים. בהשוואה לנשים ללא היסטוריה של מיגרנה, לנשים עם מיגרנה פעילה עם אאורה היה סיכון מותאם רב-משתני של 2.15 לאירועים קרדיו-וסקולריים עיקריים, 1.91 לאוטם מוחי איסכמי, 2.08 לאירוע לבבי, 1.71 לאנגינה, ו- 2.33 למוות קרדיו-וסקולרי איסכמי. לאחר התאמה לגיל, נמצאו 18 אירועים קרדיו-וסקולריים עיקריים נוספים שניתן לייחסם למיגרנה עם אאורה ל- 10,000 נשים לשנה. לנשים שדיווחו על מיגרנה פעילה ללא אאורה לא היה סיכון מוגבר לארועים וסקולריים כלשהם או לאנגינה.

מסקנות.

באוכלוסית הנשים הפרוספקטיבית הגדולה שנבדקה במחקר זה נמצא כי מיגרנה פעילה עם אאורה היתה קשורה עם סיכון מוגבר לאירועים קרדיו-וסקולריים עיקריים, אוטם לבבי, אוטם מוחי איסכמי ומוות כתוצאה ממחלה קרדיו-וסקולרית איסכמית, וכן עם אנגינה. לא נמצא קשר בין מיגרנה פעילה ללא אאורה וסיכון מוגבר לארועים קרדיו-וסקולריים כלשהם.

Kurth T, Gaziano M, Cook N, et al. Migraine and risk of cardiovascular disease in women. JAMA 2006;296:283-291.

הצעות לקריאה נוספת: 

1. Etminan M, Takkouche B, Isorna FC, Samii A. Risk of ischaemic stroke in people with migraine: systematic review and meta-analysis of observational studies. BMJ 2005;330:63-65.

2. Kurth T, Slomke MA, Kase CS, et al. Migraine, headache, and the risk of stroke in women: a prospective study. Neurology 2005;64:1020-1026.

3. Stang PE, Carson AP, Rose KM, et al. Headache, cerebrovascular symptoms, and stroke: the Atherosclerosis Risk in Communities Study. Neurology 2005;64:1573-1577.

4. Scher AI, Terwindt GM, Picavet HS, et al. Cardiovascular risk factors and migraine: the GEM population-based study. Neurology 2005;64:614-620.

5. Rose KM, Carson AP, Sanford CP, et al. Migraine and other headaches: associations with Rose angina and coronary heart disease. Neurology 2004;63:2233-2239.

6. Hall GC, Brown MM, Mo J, NacRae KD. Triptans in migraine: the risks of stroke, cardiovascular disease, and death in practice. Neurology 2004;62:563-568.