ידוע זה מזמן כי רמות גבוהות של LDL-כולסטרול בתקופת הילדות  מהוות גורם סיכון למחלת לב כלילית במבוגר. מדידת LDL-כולסטרול מקובלת היום, על אף העובדה שהיא אינה בדיקה מדויקת. שיטת בדיקה ל LDL-כולסטרול שנמצאת בשימוש היום בודקת גם intermediate level lipoproteins אשר אינם מהווים גורם סיכון למחלת לב כלילית.

אפשרות שנייה היא לבדוק רמת ה apolipoprotein B בדם. בדיקה זו  פרה-מטר מדויק יותר, אך עלות בדיקת Apo B   יקרה  ולכן אינה מעשית אלא במסגרת מחקר.

החוקרים בחרו באופציה שלישית, אופציה שנכנסת לשימוש רחב בעולם היום כולל מוסדות בריאות הציבור בארצות הברית. שיטה זו בודקת את רמת ה .non-HDL cholesterol.  רמה זו מתקבלת כאשר מחסירים HDL-כולסטרול מהרמה של כלל הכולסטרול בדם. ערך זה נחשב כמציג טוב יותר את הליפופרוטאינים המהווים גורם סיכון למחלת לב כלילית בעתיד.

המחקר הנוכחי הוא שלב של ה Bogalusa  Heart Study   בו אותה אוכלוסייה  של משתתפים  נבדקת כל כמה שנים כדי לברר הקשר בין רמת השומנים בדם לבין התפתחות של מחלת לב כלילית. במחקר זה, נבדקה רמת ה  non HDL-  – כולסטרול  כלומר פרהמטר מהימן יותר ולא רמת ה LDL-כולסטרול. המעקב במחקר זה נמשך בינתיים 27 שנים. כצפוי נמצאה  קורלציה טובה בין רמה  גבוהה של  non HDL-    – כולסטרול  בילדות, לבין רמה   גבוהה אצל המבוגר. כן הייתה קורלציה טובה בין  רמה גבוהה של non-HDL cholesterol   לבין השמנה  במבוגר, וכמו כן לעלייה בסוכר ובאינסולין בדם.

המסקנה ממחקר זה היא שאין זה משנה אם נשתמש בשיטה הקודמת, מדידת ה LDL-כולסטרול או בשיטה החדשה מדידת ה non-HDL cholesterol. בשני המקרים משמעות של רמה גבוהה היא שעלינו לעקוב  אחרי הליפידים בדם ובד בבד לשקול את החולה ולשכנע אותו לעשות מאמץ למנוע השמנה.

Utility of childhood non-HLD cholesterol levels in predicting adult dyslipidemia and other cardiovascular risks. 

Srinivasan SR, Frontini MG, Nu J, Berenson GS.

Pediatrics. 2006;118:201-6