מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך התנהגות של בכי בתקופת הינקות בפגים עם או בלי פגיעה מוחית.
סך של 125 תינוקות שנולדו במשקל נמוך מאוד ושרדו בין 2001 ל- 2004 בבי”ח בפינלנד נכללו בקבוצה לפי ממצאי המוח הפתולוגים ביותר כפי שאובחנו באולטרא-סאונד או ב- MRI.
נעשה שימוש ביומן תינוק יומי כדי לתעד התנהגות של בכי בתחילה, 6 שבועות ולאחר 5 חודשים בגיל המתוקן.
הערכה של קבוצת תינוקות קבוצת הביקורת בוצעה לאחר 5 חודשים.
פגיעות מוחיות חמורות בתינוקות עם משקל לידה נמוך לא השפיעו על משך הבכי או “עשיית רעש”.
בתינוקות עם משקל לידה נמוך מאוד, פגיעות מוחיות לא השפיעו על התדירות “הרעש” או התקפי הבכי או על התפתחות מחזור יומי בהתנהגות של בכי.
לאחר 5 חודשים, התקפי “הרעש” היו תכופים יותר בתינוקות עם משקל לידה נמוך מאוד בהשוואה לתינוקות בקבוצת הביקורת.
מחקר פרוספקטיבי זה, העושה שימוש ונותן תוקף ליומן בכי מראה שפגיעות מוחיות הקשורות לפגות אינן בעלות השפעה משמעותית על התנהגות בכי או על התפתחות מחזור יומי.
פגות אינה מגבירה את המשך אך מגבירה את התדירות של “רעש” ובכי לאחר 5 חודשים של הגיל המתוקן.
הערות עורך:
נראה כי פגות משפיעה על אופי הבכי בילדים, אינני יודע אם זאת בשל הפגות עצמה או החשיפה המוגברת לפעולות מכאיבות שנעשתה בפגייה וגרמה להשראת תגובה לכאב של הפגים הללו (נכתבו מאמרים רבים על הנושא של השראת סף התגובה לכאב בילודים שנחשפו לפעולות מכאיבות בינקות). כמו-כן לפחות לפי מחקר זה פגיעה מוחית לא משפיעה על הבכי בפגים, לכן קשה לאבחן פגיעה מוחית לפי אפיון הבכי בתינוקות הללו.
Relation of Prematurity and Brain Injury to Crying Behavior in Infancy.
PEDIATRICS Vol. 118 No. 1 July 2006, pp. e57-e65 (doi:10.1542/peds.2005-1333)
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!