Bronchopulmonary dysplasia – BPD– היא מחלת ריאות כרונית, הפוגעת בפגים שנזקקו להנשמה מלאכותית. ידועים גם מקרים בודדים של BPD בפגים עם ריאות לא בשלות שלא נזקקו להנשמה מלאכותית בתחילת חייהם. גם תינוקות שנולדו במועד מפתחים BPD כאשר נזקקו להנשמה עקב מחלה ריאתית חדה. BPD תוארה לראשונה בשנת 1967 ואין זה מפתיע, כי המחלה היא איטרוגנית, מחלה שהיא משנית לטיפולים שהרפואה המתקדמת המציאה.
כיצד נגדיר את המחלה? הגדרת המחלה היא תופעה של סימנים רספירטוריים מתמידים במשך 36 שבועות לאחר גיל ההתעברות. מאז שתוארה המחלה לראשונה, הוכנסו לשימוש סטרואידים, סורפקטנט, ושיטות הנשמה חדשות, גישה אגרסיבית בטיפול ב patent ductus arteriosus והזנה עשירה יותר, – כולם שיפרו את מהלך המחלה במרוצת 40 השנים האחרונות. אם כי מספר המקרים החדשים לא פחת, מהלך המחלה חמור פחות מבעבר. גם אופי המחלה השתנה הודות לטיפולים מסוימים דוגמת השימוש בסטרואידים ובסורפקטנט. היום השינויים בריאות הומוגניים יותר ויש פחות הצטלקויות.
מי בסיכון לפתח BPD ? הסיכון לפתח BPD עולה ביחס הפוך למשקל הלידה. תינוקות במשקל לידה בסביבות 500 ג”ם בסיכון של 85% לפתח BPD והסיכון לפתח BPD עבור תינוקות במשקל לידה מעל 1500 ג”ם הוא 5% בלבד.
מדוע חמצן והנשמה מלאכותית עשויים לגרום לנזק ריאתי ? שתי השערות בנידון:-
ידוע לנו כי עודף חמצן ברקמות, בצורת רדיקאלים חפשיים של חמצן, הוא רעלי. אמנם, לגוף מערכת הגנה נגד רדיקאלים אלה, דוגמת אנזימים אנטיאוקסידדנטיים, וכן ויטמינים E ן C אך מערכת זו אצל הפג עדיין חלשה למדי, ולכן הפג רגיש לעודפי חמצן יותר מאשר תינוק בשל.
הסיבה השנייה לנזק ריאתי היא מכאנית. כאשר מנשימים תינוק, מכניסים חמצן או אוויר לתוך בועיות האוויר בריאות, ואם אין הקפדה על נפח הגזים שהריאות יכולות לעמוד בו, אז בנקל נגרם נזק לבועיות. תופעה זו מכונה volutrauma או barotrauma.
גורמים אלה, שניהם, אחראים לתגובה דלקתית ולהפרשה של ציטוקינים דלקתיים, דוגמת אינטרלוקין 1 בטא, אינטרלוקין-6, ו ICAM-1. מאוחר יותר משתחרר אינטרלוקין-8. ציטוקין זה מגרה הצטברות של לויקוציטים ומגביר את התגובה הדלקתית.
חשוב לזכור האינטרלוקין -8 מרכיב חשוב בתגובה הדלקתית בגוף.
התחלואה בשנתיים הראשונות גבוהה. כ 50% מהחולים יחזרו לאשפוז בגלל מצוקה נשימתית. מקובל לחסן תינוקות עם BPD נגד הנגיף RSV כי הדבקות בנגיף ה RSV גורם למחלה חמורה יותר מאשר בתינוק ללא BPD.
החלק שני של סקירה זו, ובה נדון בטיפול ובתוצאות לטווח ארוך נביא במגזין הבא.
הסקירה הופיע בעיתון Lancet מיום 29 לחודש אפריל 2006.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!