נגעים בחומר הלבן שכיחים אך קשורים באופן דיפרנציאלי עם הזדקנות ומחלת אלצהיימר מוקדמת.

מוח גירוי חשמלי

 דר’ רויטל גנדלמן מרטון – עורכת מדור נוירולוגיה

רקע – אותות היפראינטנסיים בלתי-תקינים מודגמים באופן שכיח בחומר הלבן ב- T2 MRI בהזדקנות ללא דמנציה ובמחלת אלצהיימר (AD). בסקירה כמותית של השפעת הנגעים בחומר הלבן על תפקוד קוגניטיבי בקשישים בריאים נמצא קשר בינם לבין ירידה בזכרון, מהירות עיבוד מידע, ותפקודים אקזקוטיביים.

נגעים בחומר הלבן קשורים עם גיל, יתר לחץ דם וגורמי סיכון קרדיו-וסקולריים אחרים, והם נחשבים כחלק מספקטרום הפגיעה הקשורה לפגיעה וסקולרית, וזאת על אף השינויים הפתולוגיים הבלתי-ספציפיים.

ישנה עדות פתולוגית כי לנגעים בחומר הלבן ייתכן תפקיד בסימפטומים הקליניים של מחלת אלצהיימר. לפרטים עם נגעים רבים יותר בחומר הלבן יש סיכוי גבוה יותר לפתח מחלת אלצהיימר.

בנוסף לכך, לפרטים עם נגעים בחומר הלבן ופגיעה מוחית דמוית אוטם יש צורך בעומס AD נוירופתולוגי נמוך יותר על מנת לפתח פגיעה קוגניטיבית ודמנציה בהשוואה לפרטים ללא נגעים אלה.

למחקרים שבדקו באמצעות בדיקות הדמיה את המשמעות הקלינית של נגעים בחומר הלבן במחלת אלצהיימר תוצאות מעורבות. רק בחלק מהמחקרים נמצא כי לחולי ADיש יותר נגעים בחומר הלבן בהשוואה בהשוואה לקשישים ללא דמנציה, בעוד שקשר זה לא נמצא במחקרים אחרים. כן לא ברור הקשר בין נגעים בחומר הלבן לתפקוד קוגניטיבי בחולי AD.

מטרת העבודה היתה להעריך את הקשר בין נגעים בחומר הלבן ותפקוד קוגניטיבי בהזדקנות ללא דמנציה ובשלבים המוקדמים של מחלת אלצהיימר.

שיטות- מחקר חתך שבוצע במרכז לחקר מחלת אלצהיימר וכלל 88 נבדקים ללא דמנציה, 48 נבדקים עם AD קל מאד ו- 20 נבדקים עם AD קל.

תוצאות- נמצאו נגעים בחומר הלבן בהזדקנות ללא דמנציה ובשלב מוקדם של AD, ללא הבדל בין הקבוצות בעומס הנגעים העמוקים ועליה קלה בעומס הנגעים הפריוונטריקולריים בקבוצת ה- AD. השכיחות של נגעים דמויי- אוטם היתה דומה בין הקבוצות. גיל ויתר לחץ דם היו קשורים לעומס הנגעים העמוקים והפריוונטריקולריים ואלו היו קשורים לירידה בתפקוד קוגניטיבי כללי ב- AD אך לא בהזדקנות ללא דמנציה.

האינטראקציה בין הנגעים הפריונטריקולריים למצב ה- AD מבחינת המצב הקוגניטיבי הכללי מצביעה על כך שהקשר בין נגעים פריוונטריקולריים ומצב קוגניטיבי נתון למודיפיקציה ע”י AD. 

הירידה הקוגניטיבית הכללית ב- AD היתה קשורה להפרעה בזכרון ויזואלי, מהירות עיבוד מידע ותפקוד אקזקוטיבי.  

מסקנות- נגעים בחומר הלבן שכיחים בהזדקנות ללא דמנציה ובשלב מוקדם של AD וקיומם משפיע על ההפרעה הקוגניטיבית בשלבים המוקדמים של AD.

חולים עם AD מוקדם פגיעים יותר להשפעה הקוגניטיבית של נגעים בחומר הלבן בהשוואה לקשישים ללא דמנציה עם עומס דומה של נגעים בחומר הלבן.


Burns JM, Church JA, Johnson DK, et al. White matter lesions are prevalent but differentially related with cognition in aging and early Alzheimer disease. Arch Neurol 2005;62:1870-1876.

הצעות לקריאה נוספת.

1. Bernick C, Kuller L, Dulberg C, et al. Silent MRI infarcts and the risk of future stroke: the Cardiovascular Helath Study. Neurology 2001;57:1222-1229.

2. Vermeer SE, Prins ND, den Heijer T, et al. Silent brain infarcts and the risk of dementia and cognitive decline. N Engl J Med 2003;348:1215-1222.

3. Prins ND, van Dijk EJ, den Heijer T, et al. Cerebral white matter lesions and the risk of dementia. Arch Neurol 2004;61:1531-1534.

4. Esiri MM, Nagy Z, Smith MZ, et al. Cerebrovascular disease and threshold for dementia in the early stages of Alzheimer disease. Lancet 1999;354:919-920.

5. Mungas D, Jagust WJ, Reed BR, et al. MRI predictors of cognition in subcortical ischemic vascular disease and Alzheimer’s disease. Neurology 2001;57:2229-2235. 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון בנשים, ללא תלות בתדירות כאבי ראש או סוג המיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 39,312 נשים ממקצועות הבריאות בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של מחלת פרקינסון, שלקחו חלק במחקר Women’s Health Study בין 1992 ועד 1995 […]

  • וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים הקשורים עם מחלת פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעברו ומתוארים ב-13% מהחולים במחלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Brain. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות בדיקות גנטיות וייעוץ לחולים עם מחלת פרקינסון. המדגם כלל משתתפים שלקחו חלק במחקר PD GENEration, מחקר רב-מרכזי, תצפיתי וקליני המציע בדיקות גנטיות וייעוץ גנטי לחולים עם מחלת […]

  • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

  • האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חיסון כנגד COVID-19 אינו מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה. עם זאת, תוארה עליה קטנה בסיכון להתלקחות לאחר קבלת מנת דחף כנגד COVID-19 באלו עם טרשת נפוצה פעילה. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר French National Health Data System וזיהו 124,545 חולים עם טרשת נפוצה, […]

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    בנשים עם סרטן שד שקיבלו טיפול הורמונאלי תועד סיכון מופחת לאבחנה של מחלת אלצהיימר ודמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול הורמונאלי מהווה טיפול מקובל בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים, למרות ההשפעה הקוגניטיבית האפשרית של הטיפול, כולל קשר אפשרי עם מחלת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה