הרפואה בראי ההיסטוריה, הרמב”ם חלק ב’ , פרופ’ זרם פריאר

היום אנחנו מבדילים בין לימודי קודש לבין לימודי חול.

בעיני הרמב”ם, כל מקצוע שסייע בידו להבין את סודות הטבע, לימודי קודש היה. לדעת הרמב”ם, בוטניקה, אסטרונומיה, מכניקה ורפואה –  כולם לימודי קודש היו, כאשר דרכם אנחנו מבינים את דרכי העולם. הרמב”ם התאווה ללמוד את חוקי הטבע, כדי להבין את מהותו של הקדוש ברוך הוא. בניגוד למקובל היום, לימוד מדעים, בשביל הרמב”ם, לא היה ביטול תורה אלה לימוד תורה.

 הרמב”ם הכיר היטיב את כתביו של הפילוסוף היווני אריסטו,  מקבל חלק מתורתו וחלק מתורתו הוא דוחה. בכתביו הרפואיים של הרמב”ם נמצא מידע המבוסס על ספריו של Hippocrates  אותו הוא מכנה אבו-קרט על משקל של aristocrat  ועל ספריו של גאלינוס.

מתי והיכן  למד הרמב”ם רפואה?  האם ידיעותיו ברפואה היו מקיפות ועמוקות כידיעותיו  בהלכה ?האם הצליח בעבודתו הרפואית ?

כבר בהיותו בעיר פז, לאחר שברח מספרד לצפון אפריקה, התחבר הרמב”ם לרופאים ולמד במחיצתם. מאוחר יותר, לאחר שנות נדודים, כאשר הרמב”םחי בפוסטט, על יד קהיר,  הוא הוכר כרופא והתפרנס מהרפואה. הרמב”ם היה מורה בבית החולים “נזירי” שנוסד על ידי המושל, סלח א דין  בשנת 1181.בתום סידרת המאמרים שלנו  על הרמב”ם, נסקור בקיצור את ספריו הרפואיים שתורגמו לעברית, ונוכל להתרשם בעצמנו בהיקף ידיעותיו ברפואה.

 

להזכירכם הרמב”ם עבר תלאות רבות בחייו. הוא ברח מקורדובה, לפז שבצפון אפריקה. בפז נאלצו הרמב”ם ומשפחתו להסתיר את יהדותם. זהותם היהודית של משפחת מימון התגלתה לאחר שידיד משפחה נתפס ונרצח עקב סירובו להתאסלם. פרשת נדודיו של הרמב”ם הגיעה לקיצה רק בעת שהתמנה לרופא החצר של הויזיר הגדול שנים מאוחר יותר. לאחר שנאלצה לברוח גם מפז, הגיע משפחת  הרמב”ם לארץ הקודש. הרמב”ם מתאר  כי נסיעתם מפז לעכו נמשכה 30 יום. האונייה בה נסעו הייתה גדולת ממדים והיה בה מקום לנוסעים רבים. בהגיעם לעכו, נמל היעד שלהם, החליטה משפחת מימון להשתקע שם.

הארץ באותם הימים הייתה בשליטתם של הצלבנים והיהודים לא נחשפו לרדיפות. עכו הייתה  המרכז המסחרי הגדול בארץ. תיירים ועולי רגל נוצרים מכל העולם של אז, ירדו ובאו בנמל זה.

אוכלוסיית היהודים בעכו אז מנתה 200 משפחות, קהילת היהודים הגדולה ביותר בארץ בתקופה זו. היחסים בין היהודים לבין הנוצרים היו טובים. השליטים הנוצרים הכירו בחשיבותם של היהודים למען כלכלת המדינה. היהודים היו בעלי מלאכה, סוחרים ובעלי ספנות. גם מקצוע הזגגות וצביעת הבגדים היה בידם.

כאן מצא הרמב”ם הזדמנות להתעסק בתחום שכה עניין אותו בוטניקה, בעיקר צמחי מרפא. הרמב”ם ניצל את שהותו בארץ, וטייל בשדות להרחיב את ידיעותיו בצמחיה המקומית. מאוחר יותר הקדיש הרמב”ם שני ספרים לנושא צמחי מרפא.

משפחת מימון התעכבה בעכו עד שעלו לירושלים לתקופת הימים הנוראים. כאן בירושלים הם מצאו ארבע  משפחות יהודיות בלבד. למרות שליהודים ניתנה הרשות לגור בעיר הקודש, רק מעטים חזרו אליה. משפחת מימון שהתה בירושלים שלושה ימים בלבד ואחר כך החליטו לעבור למצרים. 

יהודי הארץ, בורים היו בכל הנוגעלתרבות היהודית ולמסורת ואילו במצרים הייתה קהילה יהודית גדולה ונכבדה. הרמב”ם התיישב בפוסטטפרבר של קהיר ושם כתב את יצירותיו הגדולות בשטח ההלכה והרפואה.  

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה