הטיפול בגידולים של הארובה הינו מורכב ולרוב דורש שיתוף פעולה בין מנתחים אוקולופלסטיים, נוירו-רדיולוגים, פתולוגים ואונקולוגים. אבחנה פתולוגית של ביופסיה ארובתית נחשבת כ- gold standard באבחנה של גידול ארובתי אם כי גם התוצאות ההיסטופתולוגיות עלולות לעיתים לא להיות חד משמעיות. במקרים בהם התהליך נמצא באפקס הארובה או בסינוס הקוורנוזי ביצוע הניתוח להסרת הגידול או לביופסיה שלו הינו מסובך ואף מסוכן.
הדמיה ארובתית באמצעות CT ו- MRI הינה עמוד התווך של אבחון גידול ארובתי. בדיקות הדמיה אלה מאפשרות לדעת את גודלו ומיקומו של הגידול, וחדירתו לרקמות הארובה וסביבתה. תוצאות ההדמיה יכולות לצמצם את האבחנה המבדלת ולעזור בתכנון הגישה הטיפולית, אשר ברוב רובם של המקרים תכלול לקיחת ביופסיה.
בתחומים רבים של רפואת העיניים קיימות הנחיות ברורות לפענוח הדמיה כמו FA ברשתית. לעומתם אין כל שפה משותפת לתאור הדמיה של הארובה, גם בקרב מנתחי ארובה, רופאי עיניים כלליים או רנטגנולוגים.
המטרה של העבודה הנוכחית הייתה להציע טרמינולוגיה וגישה סיסטמטית לפענוח של הדמיה של הארובה באמצעות CT ו- MRI ולבדוק את ערכם בקרב 131 חולים עם גידול ארובתי שאושר באמצעות ביופסיה.
העבודה הייתה פרוספקטיבית ובוצעה בלוס-אנגלס, קליפורניה על ידי חוקרים מ- Jules Stein Eye Institute and Department of Ophthalmology ו- Division of Neuroradiology and Department of Radiology, David Geffen School of Medicine at UCLA.
בוצעה הערכה חוזרת של בדיקות ההדמיה של גידולים של הארובה בחולים שעברו ביופסיה במשך תקופה של 4 שנים. מתוך רשימה של מאפיינים אפשריים זוהו הצורות הנפרדות שניתן להשתמש בהן כסימנים מנבאים למהות המחלה בארובה עוד לפני קבלת התשובה הפתולוגית של בדיקת הביופסיה.
ההנחיות שנמצאו להסתכלות בבדיקות הדמיה של הארובה כללו סה”כ 84 מאפיינים. חמשת המאפיינים העיקריים היו: (1) מיקום אנטומי, (2) מעורבות של עצם וסינוסים פרה-נזליים, (3) תכולת התהליך, (4) צורת הגידול ו- (5) ממצאים נלווים.
כדי לבדוק את התוקף של הנחיות אלה על 84 המאפיינים שלהם, נמסרו בדיקות ההדמיה של 131 חולים שהאבחנה של הגידול הארובתי שלהם הייתה ידועה לפי תוצאות בדיקה פתולוגית של ביופסיה, להערכה של 3 רופאים.
השינויים שהיו משמעותיים מבחינה סטטיסטית בין תהליכים דלקתיים, גידולים שפירים וגידולים ממאירים בארובה היו כלהלן:
הגידולים השפירים אופיינו בגודל קטן יותר, צורה עגולה או סגלגלה והם היו מלווים יותר מגידולים ממאירים ב- hyperostosis.
הגידולים השפירים היו יותר היפרדנסים או היפודנסים בבדיקת CT בהשוואה לתהליכים דלקתיים או לגידולים ממאירים.
תהליכים דלקתיים תפסו את כל הארובה בשכיחות רבה יותר מתהליכים שפירים (23% לעומת 3% בהתאמה) ואף אחד מהגידולים הממאירים הדגים מעורבות של כל הארובה.
מעורבות של שומן הארובה נמצאה רק בתהליכים הדלקתיים.
הצורות שאפיינו את הגידולים הממאירים לא היו ייחודיים להם אך הם הופיעו בהם בשכיחות גבוהה יותר והם כללו: מעורבות של הארובה הקדמית, ארוזיה של העצם ויצירת molding סביב מבנים בארובה.
מאפיינים כמו הסננה מלאה של הארובה, הסננה של שומן ארובתי, עכירות של הסינוס הפרונטלי, molding סביב מבנים בארובה ומעורבות פרי-נאורלית היו בעלי ספציפיות גבוהה של 97% עד 100% אך הסנסיטיביות שלהם הייתה נמוכה.
בעבודה זו מציעים החוקרים Guidelines להסתכלות בבדיקות הדמיה של הארובה במטרה להבדיל בין תהליכים שפירים, ממאירים ודלקתיים. למרות שהמאפיינים שצוינו עשויים לעזור באבחנה המבדלת יש עדיין צורך בבדיקה פתולוגית של ביופסיה כדי להגיע לאבחנה.
Ben Simon GJ, Annunziata CC, Fink J, Villablanca P, John D. McCann JD, Goldberg RA:
Rethinking Orbital Imaging. Establishing Guidelines for Interpreting Orbital Imaging Studies and Evaluating Their Predictive Value in Patients with Orbital Tumors.
Ophthalmology 2005;112:2196-2207
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!