לעיתים, מחלות אורגניות מתבטאות בהתנהגות פסיכיאטרית.

נערה בת 14 שנה הופנתה למרפאה פסיכיאטרית כי זה מספר חודשים נטתה לבכי  ללא סיבה מוצדקת. כן היא התלוננה  שהיא “שומעת קולות”.  תולדות משפחה של פסיכוזה, דיכאון ואיבוד לדעת,  חיזקו את החשדות כי מדובר בפסיכוזה גם בנערה זו.

הילדה חיה בבית הוריה, הצעירה מבין שלוש אחיות. הריון ולידה תקינים, והתפתחותה נורמאלית, מלבד עיכוב בגדילה, כנראה על רקע תורשתי. הנערה תפקדה  היטיב בבית הספר והיה לה מעמד חברתי טוב.

תלונותיה התפלגו לשלוש קבוצות:-

תלונה ראשונה – בכי.  הנערה לא יכלה לנמק את סיבת הבכי ולא סבלה מדיכאון, ממצבי רוח ירודים או מדמוי עצמי ירוד.

תלונה שנייה- היא שומעת קולות. הנערה תיארה קולות אלה  כ”לחישות או  קול נשיפה”  שהופיעו רק כאשר רצה, והם נעלמו כאשר נחה.לדברי הנערה הקולות לא היו מסרים מילוליים, כפי שקורה במקרים של סכיזופרניה, אלא נשמעו  “בתוך הראש”. לדבריההקולות גברו כאשר הייתה עייפה. בהישמע הקולות, הרגישה סחרחורת וקוצר נשימה.

התלונה השלישית- עייפות נוראה. הנערה טענה שהעייפות הנוראה קדמה לבכי הלא מוסבר. היא  טענה גם  ששעות רבות של שינה לא מרעננות אותה. ובנוסף התלוננה על כאבים בשרירי  הרגליים.

לאחר חקירה נוספת התברר שהנערה מאבדת כמות דם ניכרת בעת הווסת.

הפסיכיאטר שבדק אותה מצא אותה עייפה, חיוורת במקצת ונמוכת קומה. 

לפסיכיאטרים הייתה תחושה כי מדובר במחלה שאינה בתחום המומחיות שלהם. שכן  על אף הבכי, הנערה לא הייתה דכאונית, ולא היו לה רגשות אשמה, ייאוש, דמוי אישי ירוד, הפרעות שינה או ירידה בתאבון, האופיינים למצבי דיכאון. כאשר הפסיכיאטרים הביעו את דעתם לפני האם, נזכרה האם שרופא המשפחה, חודש לפני כן, אבחן חוסר דם, עוד בטרם החלו התופעות שהזכרנו למעלה. לאחר ברור נודע, שרמת ההמוגלובין 5.5 ג”ם % ואכן הנערה טופלה בברזל דרך הפה. 

הפסיכיאטרים שיערו כי הקולות בראש נבעו מהיפוקסיה זמנית בעת שהחולה קמה-

מעין   Postural hypotension.

הערת העורך:  שני מסרים עלינו להסיק ממאמר זה.

א    חולה עם רמת המוגלובין של 5.5%  אין לשלוח הביתה עם תרופת ברזל. חולה כזה יש לאשפז לברור סיבת האנמיה ולטפל מיד. אני מניח כי ההמטולוגים לא היו מסכימים לעירוי דם, אבל כן היו ממליצים על מתן ברזל תוך ורידי כדי למלא את המחסנים ולהעלות את רמת ההמוגלובין בהקדם האפשרי.

ב    אנמיה קשה יכולה לגרום לתופעות פסיכוטיות כביכול. 

המקרה  תואר בעיתון   Archives  of Disease in Childhood    מחודש אוקטובר 2005.