מטרת המחקר היתה לבדוק את הקשר בין אולטרסאונד קרניאלי נאונטלי ו-MRI בילדים בגיל בית ספר ותוצאות התפתחות נוירולוגית.

מחקר פרוספקטיבי שנמשך שנתיים, 221 ילדים (גיל הריון קטן משבוע 32 ו/או משקל לידה פחות מ-1500 גרם) נכללו במחקר בגיל ממוצע של 8.1 שנים. MRI קונבנציונלי, IQ, וביצועים מוטורים (הערכת תנועת בטרי לילדים) היו התוצאות הראשונות שנבדקו.

ההתאמה בין סיווג קבוצת האולטרסאונד לקבוצת ה-MRI לא היתה טובה, מלבד לקבוצה החמורה (מעל 70% הסכמה). היה סיכוי של 1% בלבד כאשר קיים אולטרסאונד קרניאלי תקין לפגיעה משמעותית ב.MRI ה- IQ הממוצע היה נמוך משמעותית בילדים עם פגיעות רצינות באולטרסאונד וב-MRIאך הוא היה נמוך גם בילדים עם פגיעות קלות ב-MRI בהשוואה לילדים עם MRI תקין (91±16, 100±13, 104±13 פגיעות גדולות, קטנות וMRI תקין). מדד ליקוי ממוצע היה גבוה משמעותית בילדים עם פגיעות גדולות באולטרסאונד או MRI כמו גם בילדים עם פגיעות קטנות ב-MRI _4.0 ו-6.25 לתוצאות תקינות ופגיעות קטנות ב-MRI, בהתאמה, p<0.0001).

אולטרסאונד קרניאלי נאונטלי תקין שולל פגיעה חמורה ב-MRI ב-99% מהמקרים. ל-MRI התאמה משמעותית יותר ל-IQ ממוצע ומדד ליקוי ממוצע לעומת אולטרסונד. פגיעות בחומר הלבן קל יותר לזהות באמצעות MRI דבר היכול להסביר את ההתאמה בין MRI ו-IQ לביצועים מוטורים.

Archives of Disease in Childhood – Fetal and Neonatal Edition 2005;90:F489-F493

הערות העורך:

לפי המאמר הזה, יש עדיין מקום להשתמש באולטראסאונד קראניאלי לפחות כבדיקת סקר לזיהוי פגיעות נוירולוגיות חמורות בפגים קטנים משבוע 32 להריון ו/או משקל לידה פחות מ- 1500 גרם. ניתן בילודים עם אולטראסאונד לא תקין להשלים את הבירור בעזרת MRIלשם הפרוגנוזה.