שימוש באגוניסטים אופיאואידים לטיפול בכאב נוירופתי שאיננו קשור לממאירות – סקירה סיסטמית (JAMA)

קבוצת חוקרים מישראל, בראשותו של ד”ר אילון איינזברג, המשמש כיו”ר האגודה לכאב בארץ, ביצעה סקירה לחיפוש אחר מחקרים אקראיים ומבוקרים בכדי ללמוד על יעילות ובטיחות השימוש באגוניסטים אופיאואידים לטיפול בכאבים נוירופתיים.

בסקירה נכללו מחקרים שבהם ניתנו האגוניסטים לצורך טיפול בכאב נוירופתי מרכזי או פריפרי מכל אטיולוגיה שהיא, כשמידת הכאבים נאמדה בהם באמצעות כלים תקפים ושדווח בהם על תופעות לוואי של הטיפול.

לא נכללו בסקירה מחקרים שבהם ניתנו במקביל תרופות שאינן אגוניסטים אופיאואידים לחולים או מחקרים שבהם ניתן הטיפול באופן אפידורלי או לתוך נוזל ה-CSF.

14 המחקרים שנערכו לטווח קצר (פחות מ-24 שעות) העלו תוצאות סותרות. בניגוד לכך, כל 8 המחקרים שנערכו לטווח בינוני (28 ימים בממוצע; טווח של 8-56 ימים) מעידים על יעילותם של האופיאואידים בטיפול בכאב נוירופתי.

מטה אנליזה של 6 מחקרים לטווח הבינוני מעידה על ירידה ממוצעת בת 14 יחידות נוספות בדירוגי עוצמת הכאבים בסקאלה אנלוגית ויזואלית לאחר מתן הטיפול (בסקאלה בעלת דירוגים בין 0-100), לעומת מתן פלצבו .

תופעת הלוואי השכיחה ביותר היתה בחילות ולאחריה עצירות, תחושת ישנוניות, הקאות וסחרחורות .

החוקרים מסיקים כי מחקרים לטווח הבינוני מעידים על יעילות קלינית מובהקת סטטיסטית של אופיאואידים, בהשוואה למתן פלצבו, בטיפול בכאב נוירופתי. אולם, הם מציינים, מחקרים אקראיים ומבוקרים נוספים דרושים בכדי לבחון את יעילות ובטיחות הטיפול לטווח הארוך ואת השפעותיו על איכות חיי החולים.

הערת המערכת: נראה שבקרב מטפלים ומטופלים רבים קיימת עדיין רתיעה וחשש משימוש באופיואידים, בעיקר על רקע החשש מהסתגלות, תופעות לואי או התמכרות.

המימצאים מסקירה זו מלמדים כי הטיפול הוא יעיל, ושתופעות הלואי ניתנות לבקרה ושליטה. 

נראה שדרוש אצל חלק מהמטפלים שינוי בגישה והכרה שהקלת הכאב עצמו היא מטרה ראוייה וחשובה התורמת לאיכות חייו של המטופל. פעילותה של האגודה לכאב בישראל מתמקדת בחיזוק הכרה זו והנכם מוזמנים גם לבקר באתר האינטרנט של האגודה אליו תמצאו הפנייה מאתר אי-מד, מתוך מדור רפואת הכאב.

Efficacy and Safety of Opioid Agonists in the Treatment of Neuropathic Pain of Nonmalignant Origin, Elon Eisenberg, MD, Pain Relief Unit, Rambam Medical Center,

. JAMA. 2005;293:3043-3052. 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה