המחקר על תפקידם של פוליפנולים במניעה של מחלות מטבוליות התפתח מאד בשנים האחרונות. בכתבה זו נתמקד במחקרים האחרונים מתייחסים למניעה של מחלות קרדיווסקולריות ע”י פוניפנולים תוך התמקדות בבני אדם.

כפי שידוע, פוליפנולים הוא מרכיב המצוי בתזונת האדם ברוב המזונות ומשקאות ממקורות צמחים. ההנחה שיש להם פוטנציאל למניעת מחלות קרדיווסקולריות באה על סמך מחקרים in-vitro שהראו שלמספר פוליפנולים יש תכונות אנטיאוקסידנטיות וכן שיש להם יכולת לווסת פעילות של אנזימים שונים. הצטברו גם תוצאות אפידיומולוגיות, מחקרים בבע”ח ואף מחקרים קליניים. אולם, הנתונים עדיין לעיתים סותרים. שתי סיבות לכך: הראשונה שמשפחת הפוליפנולים מורכבת מתרכובות רבות ושונות עם הבדלים גדולים בזמינותם. לכן התוצאות המושגות מפוליפנול אחד לא ניתנת ליישום לפוניפנול אחד כהכללה. הסיבה השניה, אנחנו יודעים כיום שפוליפנולים עוברים מטבולים בגוף והתרכובת הנטיבית (הטבעיות) לעיתים נבדקת במחקרים in-vitro שאינה מחקה את המתרחש ברקמה. אי לכך, הרלבנטיות של מחקרי in-vitro בהקשר למניעה או להפחתת הסיכון למחלות לב ברוב המקרים נתונה בסימן שאלה.

מחקרים קליניים

כלם יחד, ניסויים בבע”ח, וכן מחקרים אפידיומולוגיים מציינים את האפקט המגן של פוליפנולים. הוצעו מספר מנגנונים שנתנים ללימוד גם במחקרים קליניים.

Table 1. Proposed mechanisms by which polyphenols may reduce risk for cardiovascular diseases

רוב מחקרי התערבות בבני אדם בוצעו עם מזונות עשירים בפוליפנולים ובמיוחד תה, יין, קוקואה או סויה. מזונות אלו וכן המשקאות אינם מכילים רק פוליפנולים ורק מחקרים שנעשו עם בקורות נכונות מדווחים כאן (סויה עם ובלי איזופלבונים, תה בהשוואה לקפה, יין בהשוואה לאלכוהול).

Table 2. Intervention studies with polyphenols and effects on oxidative stress biomarkers

בטבלה מס’ 2, מדווחים ניסויי התערבות בבני אדם. חוסר ההתאמה בין המחקרים השונים המדווחים בטבלה נובע מאפקטים קינטיים. פוליפנולים נעלמים מהדם תוך 2 -8 שעות לאחר מתן הארוחה, לכן קשה לזהותם. לאחר צום במהלך הלילה (washout) כפי שנעשה ברוב הניסויים במחקרים אקוטיים. הפוליפנולים נלקחו לבד או עם ארוחה ודגימות הדם נלקחו תוך מספר שעות מסיום הארוחה. כפי שניתן לראות בטבלה, קפה, יין אדום ומיצויים מזרעי ענבים, תכולת הפוליפנולים (כיכולת אנטיאוקסידנטית) בדם לאחר ארוחה עלתה. שמן זית לא הראה אפקט, כפי הנראה בגלל שצריכת הפנולים היתה נמוכה מאוד.

פרטים נוספים ראו בטבלה מס’ 2.

טבלה מס’ 3 מסכמת מחקרי התערבות של השפעה פוליפנולים וליפמיה (רמות ליפידים בפלסמה).

Table 3. Intervention studies with polyphenols and effects on plasma lipids

מתוך 12 מחקרי התערבות שנעשו לא מכבר ואשר ארכו 1 13 שבועות, ששה מהם לא הראו השפעה על רמות השומנים בפלסמה. ששה האחרים הראו שצריכת פוליפנולים הביאה לירידה ברמת סה”כ הכולסטרול, LDL כולסטרול ועוד שיפורים כאלו התגלו עם צריכה של תה, שמן זית, קוקואה, סויה (פרטים ותוספות ראה טבלה מס’ 3).

קיימים מחקרים גם על השפעתם של פוליפנולים על המערכת האנדותליאלית.

אחת הבעיות בצריכת פוליפנולים היא בזמינות וביעילות הביולוגית שלהם והן שונות מאוד בין הפוליפנולים השונים. חלק מהפוניפלונים כמו אלה מסויה נספגים היטב במעי בעוד שאחרים כמו אלו המצויים ביין או Cocoa, או בתה נספג בקושי. יתירא מזו, כל פוליפנול ימצא במזון בצורות שונות אשר יכולים להשפיע על ספיגתם במעי. זה עושה את ההבדל בין המקורות השונים וכמובן מקשה על האינטרפציות.

גם שיא הספיגה וכן היעלמותם של הפוליפנולים מהם אף שונה מאוד בין הפוליפנולים.

משפט מסכם:

עד שלא נדע יותר על הפעילות של הפוליפנולים הנקיים בבני אדם ואברי המטרה עליהם הפוליפנולים פועלים, יהיה קשה לנבא על היעילות המגנה בפני מחלות קרדיווסקולריות.