מהרגע הראשון  יואל היה תינוק קשה לטיפול:- הוא ישן מעט, הרבה לבכות ולעולם היה רעב.

בהיותו פעוט שלחתי אותו לחוגים אין ספור, כדי לעייף אותו, אך כל זה ללא הועיל.

באחד החוגים יואל  הפריע כל כך, שבסוף החלטתי אני לנהל את החוג בעצמי. בגן הילדים לא הסכימו לשתף אותו בטיולים והחברים המעטים שנשארו לנו חיו בפחד שמא נבקר אצלם יחד עם יואל.

הרגשתי כי כשלתי בחינוך של יואל והכל באשמתי. הרי הילדים של חברותי לא התנהגו בצורה כזו.

כאשר יואל היה בן שנתיים, רופא הילדים הפנה אותנו למרכז להתפתחות הילד.

שם נבדק בצורה יסודית.

לאחר מכן השתתפנו בחוגים להתנהגות אך גם אלה לא שינו את התנהגותו של יואל, כי הוא זה.

בגיל שש בישרו לנו שיואל סובל מ ADHDוהציעו טיפול תרופתי. 

בשלב זה סירבתי למתן טיפול תרופתי, והחלטתי ללמוד יותר על המחלה.

חיי המשפחה עם יואל נעשו קשים יותר.

בגיל שמונה הסכמתי לתת לו טיפול במתיל פנידת [methyl phenidate]  ריטלין. הסיבה לכך הייתה שהייתי צריכה להעביר את יואל מבית ספר אחד למשנהו מספר פעמים. מאותו רגע שהחל את הטיפול, חיי המשפחה  השתנו בלי הכר. זמן קצר לאחר תחילת הטיפול יצאנו לחופש ובפעם הראשונה בחייו יואל הסכים ללכת אתי ברחוב ולהחזיק את ידי. אפילו הלכנו לגן שעשועים כי יואל הסכים לעמוד בתור בשקט. מי שאינו הורה של ילד הסובל מ ADHD  – לא יכול להבין את משמעות  עובדות אלה.

באותם הימים התקשורת התנגדה לטיפול בריטלין ובני משפחתי הביעו דאגה מזה שהחלטתי להתחיל בטיפול. גישה זו הכבידה עלי ופחדתי מתוצאות הטיפול.   א

יבדתי את  הביטחון העצמי והתחלתי להאמין שאני עומדת שוב להיכשל.

תוך זמן קצר המצב השתפר והשנוי ביואל היה ברור לעיני כל.

עד עצם היום הזה הזמן הקשה ביותר הוא הבוקר ודרוש מאמץ מיוחד להבטיח שיואל אכן יגיע לבית הספר בזמן ומצויד בהתאם. שיעורי בית בעיה נוספת. יואל  מעתיק את שאלות המורה לא בשלמות אלא מספר מילות מפתח בלבד ועד לרגע הכנת השיעורים, הוא אינו זוכר את השאלה.

בזמן האחרון השתמשנו בריטלין החדש הפועל לטווח ארוך ומצאנו כי לטיפול זה יתרונות על התכשיר הקודם, שהשפיע לזמן קצר בלבד.

אחת הבעיות שטרם באו על פתרונן הוא חוסר השינה. יואל יושן שעות ספורות בלבד בלילה. ניסינו טיפולים שונים, מהפשוטים ביותר ועד מתן מלטונין. [ melatonin]. ניסינו גם לשנות  את זמן נטילת הריטלין. בינתיים  – לשווא, – יואל מתקשה להירדם.

ידוע לי שבעתיד עלינו עוד לעבור מכשולים רבים- לימוד מקצוע, נהיגה ועצמאות.

במרוצת השנים למדתי לראות את חצי הכוס המלאה, אך לעיתים קרובות אני עצובה ומתוסכלת.  על יואל להשקיע מאמצים עצומים לכל דבר ועל אף מאמציו הרבים הוא נכשל לא פעם. 

מזלי, שלבתי גישה חיובית לחיים והיא עוזרת ליואל ומגנה עליו.

הודות ליואל למדתי הרבה אודות החיים. התרגלתי ליום עבודה של 20 שעות. למדתי להביט בחיים לא רק בעיני שלי אלא גם בעיניו של יואל. הוא ילד נפלא ואני גאה בו.

הערת העורך:- בכל התיאור המרגשאיןמילה אחת על אבי הילד.

האם הוא עזב את הבית עקב התנהגותו של בנו  ?

תאור זה הופיע בנספח מספר 1  של הירחון Archives of Disease in Childhood  מחודש פברואר 2005.  

Attention deficit hyperactivity disorder: a mothers  perspective, Archives of Disease in Childhood, Feb 2005