BMI , יכולת גופנית, קוצר נשימה בחולי COPD ה-NEJM , מתוך jc 412 + שאלת השתלמות

The Body-Mass Index, Airflow Obstruction, Dyspnea, and Exercise Capacity Index in Chronic Obstructive Pulmonary Disease. Bartolome R. Celli et al. NEJM Volume 350:1005-1012, March 4, 2004, Number 10

מחלת ריאות חסימתית כרונית, Chronic obstructive pulmonary disease (COPD), היא מחלה נפוצה המאופיינת בהגבלה והפיכה באופן חלקי בלבד, בתפקוד דרכי האוויר. צפוי שעד שנת 2020 היא תהווה סיבת המוות השלישית בשכיחותה בעולם.

 הסיכון לתמותה במטופלים עם COPD נקבע בדרך כלל על פי משתנה פיזיולוגי בודד: נפח הנשיפה במאמץ בשניה אחת (FEV1). עם זאת, גורמי סיכון נוספים, כמו קיום היפוקסמיה או היפרקפניה, יכולת הליכה למרחק קצר בזמן קבוע, קוצר נשימה קשה ו-BMI נמוך, קשורים גם הם לסיכון מוגבר לתמותה.

השערת המחקר שלפנינו  היתה ששיטת דירוג שתכלול היבטים נשימתיים וסיסטמיים של COPD תספק הערכה טובה יותר של חומרת המחלה ותוכל לנבא את תוצאות המחלה טוב יותר מ-FEV1 בלבד.

בשלב הראשון, החוקרים בחנו קבוצה של 207 מטופלים עם COPD ומצאו 4 גורמים המנבאים את הסיכון למוות בקבוצה זו: ה-BMI (B), מידת ההפרעה לזרימת האוויר כפי שנמדד על-ידי FEV1 (O obstruction), חומרת קוצר נשימה כפי שדורג על-ידי המטופלים בעזרת שאלון (D- dyspnea) והיכולת לבצע פעילות גופנית שנמדד בעזרת מבחן הליכה של 6 דקות (exercise capacity E). החוקרים בנו על-בסיס משתנים אלו את סולם BODE, סולם בן 10 נקודות, כאשר ניקוד גבוה מעיד על סיכון מוגבר לתמותה.

בשלב השני, ערכו החוקרים מחקר עוקבה פרוספקטיבי ובו בחנו את שיטת הדירוג החדשה בקבוצה של 625 מטופלים עם COPD, כאשר התוצאות שנבחנו היו תמותה כללית ותמותה מסיבות הקשורות במערכת הנשימה.

בקבוצת המחקר הראשונה היו  25 מקרי מוות מתוך 207 המטופלים (12% ) . בקבוצת המחקר השניה שיעור התמותה  במהלך זמן מעקב חציוני של 28 חודשים עמד על 26%, מתוכם 61% כתוצאה מאי-ספיקה נשימתית, 14% בשל אוטם בשריר הלב, 12% בשל סרטן הריאה ו- 13% מסיבות אחרות.

מטופלים עם ניקוד BODE גבוה יותר היו בסיכון מוגבר לתמותה. עבור כל עליה בנקודה בסולם BODE, יחס הסיכון עבור תמותה מכל הסיבות היה 1.3 ו- 1.6 עבור תמותה מסיבות נשימתיות. היכולת לנבא סיכון לתמותה בעזרת סולם BODE היה גבוה משמעותית מיכולת הניבוי של FEV1 (0.74 לעומת 0.65).

לסיכום, סולם BODE, שיטת דירוג הכוללת מספר משתנים, טובה יותר מ-FEV1 בלבד בניבוי הסיכון לתמותה בכלל, ומסיבות נשימתיות בפרט, במטופלים עם COPD.

הערת העורך: נראה שניתן לאמץ את סולם ה-BODE המוצע כאן ככלי להערכת הסיכון של חולי COPD. בדיקת והערכת הפרמטרים היא פשוטה ויישימה ומטרתה כמובן לסייע לנו לא רק בהערכה סטטיסטית של הסיכון לתמותה, אלא בקביעת אינטנסיביות הטיפול והמעקב אחר חולה ה- COPD .


Cellulitis. Morton N. Swartz. NEJM Volume 350:904-912, February 26, 2004, Number 9

למאמר

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה