מתוך גיליון 401 של הג’ורנאל קלאב: מחקר המתפרסם ב-Lancet בוחן האם שימוש מניעתי באצטילציסטאין יפחית את שכיחות הפגיעה הכלייתית בעקבות מתן חומר ניגוד במטופלים עם אי-ספיקת כליות כרונית.

חומר ניגוד עלול לגרום לירידה, הפיכה בדרך-כלל, בתפקוד הכליה, שמתחילה זמן קצר לאחר מתן תוך ורידי של החומר, עם היארעות של בין 10 ל-30 אחוז במטופלים בסיכון גבוה. בדרך-כלל סוג זה של אי-ספיקת כליות חריפה הוא בעל מהלך שפיר, ורק לעיתים רחוקות נדרשת דיאליזה.

יחד עם זאת, שימוש בחומר ניגוד נמצא קשור בעלייה בתחלואה, בתמותה, במחיר הטיפול הרפואי ובמשך האשפוז במסגרת הטיפול בבית החולים, בעיקר כאשר נדרשת דיאליזה.

לרוע המזל, עדיין לא ברור מה הוא הטיפול היעיל ביותר למניעת נפרופתיה (nephropathy) הנגרמת על-ידי חומר ניגוד.

הטיפול המניעתי היחיד, שדומה שמקובל על כולם, הוא מתן נוזלים סביב הפרוצדורה. חומר ניגוד פוגע ביכולת ההפרשה של הכליה על-ידי שינוי אספקת הדם הכלייתית ופגיעה טוקסית ישירה באבוביות הכליה. למרות שהמנגנון הפתופיסיולוגי בבסיס תהליך זה אינו מובן במלואו, תוצאות מחקרים בחיות מרמזים שתהליך חמצוני קשור בפגיעה זו.

שימוש ב-acetylcysteine, תכשיר נוגד חמצון, עשוי לסייע במניעת נפרופתיה הנגרמת על-ידי חומר ניגוד. מחקרים אקראיים ומבוקרים שבחנו את יעילות השימוש באצטילציסטאין הראו תוצאות סותרות.

מטרת מחקר זה לבחון האם שימוש מניעתי באצטילציסטאין יפחית את שכיחות הפגיעה הכלייתית בעקבות מתן חומר ניגוד במטופלים עם אי-ספיקת כליות כרונית.

החוקרים ערכו מטה-אנליזה של מחקרים אקראיים ומבוקרים שהשוו בין מתן אצטילציסטאין ביחד עם נוזלים, לבין מתן נוזלים בלבד, למניעת נפרופתיה של חומר ניגוד במטופלים עם אי-ספיקת כליות.

התוצאה העיקרית שנבחנה הייתה שכיחות נפרופתיה, שהוגדרה כעליה ברמת הקריאטינין בלפחות mg/dL 0.5 או עליה של 25% מערכי הבסיס, 48 שעות לאחר מתן חומר ניגוד.

7 מחקרים , הכוללים מעל 800 מטופלים, עמדו בדרישות המחקר ונכללו במטה-אנליזה. השכיחות הכללית של נפרופתיה בעקבות מתן חומר ניגוד נעה בין 8% ל-28% במחקרים השונים.

צירוף תוצאות המחקרים השונים הראה כי מתן אצטילציסטאין ונוזלים, בהשוואה למתן נוזלים בלבד, הפחית את הסיכון לנפרופתיה במעל 50% במטופלים עם אי ספיקת כליות כרונית.

לא נמצא קשר משמעותי סטטיסטית בין סיכון היחסי לנפרופתיה לכמות חומר הניגוד שניתן או דרגת אי הספיקה הכלייתית.

במאמר המערכת המתפרסם באותו גיליון מציין מחבר המאמר כי על אף שמחקר זה מספק עדויות משכנעות למדי בנוגע ליעילות הטיפול באצטילציסטאין, חסר מידע שיגדיר מי אוכלוסיית המטופלים שתרוויח מטיפול מניעתי זה.

מחקר זה התמקד במטופלים עם אי ספיקת כליות, אך ידוע שגם חולי סוכרת, מטופלים עם מחלה קרדיו-וסקולרית, מחלה כבדית, ספסיס ומטופלים הנוטלים תרופות נפרו-טוקסיות נמצאים אף הם בסיכון מוגבר. בהתחשב בעלויות הנמוכות ופרופיל תופעות הלוואי הטוב של אצטילציסטאין, יתכן שיהיה זה צעד נבון לתת את התרופה ביחד עם נוזלים לכל המטופלים עם גורמי הסיכון האלו שמקבלים חומר ניגוד תוך ורידי.

מחבר המאמר מסיים באומרו כי נראה שסוף סוף נמצאה תרופה שתמנע, או לפחות תפחית, את שכיחות אחת הצורות הנפוצות ביותר של אי-ספיקת כליות חריפה.

Acetylcysteine for prevention of contrast nephropathy: meta-analysis, Rainer Birck , Lancet 2003; 362: 598-603

A drug to prevent renal failure? Commentary, Lancet 2003, Volume 362, Number 9384 23 August 2003