דר’ אורי גבעון , עורך מדור אורטופדיה ופיזיוטרפיה

גלגיליות וגלשנים הם שעשועים פופולריים מאד בקרב ילדים, ובעולם יש נטייה ליצור עבורם מגרשי משחקים ייעודיים. בארה”ב דווחו 51,000 פציעות הקשורות לגלגיליות וגלשנים ב-1999, כאשר 70% מתוכן היו פגיעות אורתופדיות. בעת שימוש בגלגיליות וגלשנים יש צורך בחבישת קסדה, ושימוש במגני ברכיים, מרפקים ושורשי כפות ידיים. יש לציין כי רוב הילדים אינם זוכים לשום הדרכה מקצועית לפני תחילת השימוש בגלגיליות. (החל מפסקה זו, בכל פעם שיופיע המונח גלגיליות, הכוונה היא גם לגלשנים).

הכותבים זיהו עליה משמעותית במספר השברים הנגרמים בעקבות תאונה הקשורה מגלגיליות לאחר פתיחת שני פארקים ייעודיים לגלגיליות באזור הכיסוי של בית החולים. מטרת המחקר היתה לזהות מאפיינים של האוכלוסייה הנפגעת בניסיון גלישה, הדרכה ושימוש באביזרי הגנה.

שיטות – איסוף מידע רטרוספקטיבי במשך 5 חודשים של כל הילדים שטופלו עקב שבר הקשור בשימוש בגלגיליות.

תוצאות – מתוך 207 ילדים עם פגיעות הקשורות לגלגיליות, 100 סבלו פגיעות אורתופדיות. 80% מתוכם היו בנים והגיל הממוצע היה 10.8 שנים (5-16). נעשתה חלוקה בין פגיעות ברחוב ופגיעות בפארקים, כאשר יחס המינים היה 1:1 בפגיעות רחוב ו-1:4 בפגיעות בפארקים.

35% מהפציעות אירעו בפארקים הייעודיים, ול-71% מהילדים היה זה הביקור הראשון בפארק. מבין הילדים שנפגעו ברחוב, 15% השתמשו בגלגיליות פחות מחודש. משך השימוש הממוצע היה 14 חודשים ברחוב ו-16 חודשים בפארקים. לא נמצא קשר בין משך השימוש בגלגיליות וטיב הפציעה.

70% מהילדים שהיו בפארקים השתמשו בציוד בטיחות לעומת 7% מנפגעי הרחוב, אולם בסך הכל רק 24% מהילדים חבשו קסדות ורק 5% השתמשו במגני מרפקים.

43% מנפגעי הפארקים נפצעו בעת ניסיון לביצוע פעלול ו-57% נפגעו עקב איבוד שיווי משקל בנסיעה מהירה. 40% מנפגעי הרחוב איבדו שיווי משקל, 30% נפלו עקב קרקע לא ישרה, 16% נפגעו בעת ביצוע פעלול ו-14% היו מעורבים בהתנגשות.

65% מהשברים היו באמה, רובם בחלק המרוחק. ב-20% היתה מעורבות של לוחית הגדילה. 68% מהשברים טופלו שמרנית, 28% עברו שחזור בהרדמה ו-4% עברו קיבוע פנימי. 68% מפגיעות הפארק חייבו ניתוח או שחזור בהרדמה כללית לעומת 12% מפגיעות הרחוב. הסיכון היחסי לניתוח בפגיעת פארק היה 8.35, (p,0.0001). מתוך 185 שברים שטופלו ניתוחית בבית החולים של החוקרים, 17% היו עקב שימוש בגלגיליות.

דיון – החוקרים הבחינו בעלייה משמעותית במספר ובחומרת השברים בילדים שהתאמנו בפארקים ייעודיים לגלגיליות, ובסיכון יחסי של 8.35 לצורך בטיפולים ניתוחיים. לא היה קשר לגיל הילד או לניסיון בשימוש בגלגיליות. ההסבר לכך הוא שככל שהגיל והניסיון עולים עולה גם התעוזה והילד מנסה תרגילים מסוכנים יותר.

רק 24% מהילדים חבשו קסדות ורק 5% השתמשו במגני שורש כף היד. שברים ברדיוס ובאולנה הדיסטליים הנגרמים עקב נפילה על היד המושטת היוו את מחצית השברים במחקר זה, ורובם יכול היה להימנע אם הילדים היו משתמשים במגנים הנדרשים.

המלצת החוקרים היא לעודד שימוש באביזרי בטיחות, בעיקר מגני שורש כף היד וקסדות, ולדאוג להדרכה לילדים מתחילים ולפיקוח בפארקים ייעודיים. בפארקים ייעודיים, בהם מבצעים רוב הילדים פעלולים שונים, יש לחייב שימוש במלוא אביזרי הבטיחות כתנאי כניסה.

הערת העורך: קל להגיד, חשוב וקשה לעשות, כפי שיודע כל הורה שניסה לשכנעו את ילדו להשתמש במגנים. בישראל, בה מספר הפארקים הייעודיים יכול להיספר על יד אחת, עלינו קודם להיאבק על הקמת פארקים כאילו.

Impact of dedicated skate parks on the severity and incidence of skateboard and rollerblade related pediatric fractures. Sheehan E et al. Journal of Pediatric Orthopaedics, 23:440-442; 2003.