התפקיד של ביופסיה חד-צדדית של עורק טמפורלי בחולים עם חשד לארטריטיס של תאי ענק giant cell arteritis הועמד לאחרונה בספק. חוסר התאמה בין תוצאות הביופסיה כאשר מבוצעת ביופסיה דו-צדדית הביאה מספר חוקרים למסקנה שיש להמליץ על לבצע באופן שיגרתי ביופסיה דו-צדדית בחולים עם חשד לארטריטיס של תאי ענק.
מאידך יש החושבים שעדיין יש תפקיד לביופסיה חד-צדדית עבור מקרים בהם החשד הקליני לארטריטיס של תאי ענק הוא נמוך.
כדי לבדוק נושא זה בוצע מחקר (3) אשר נועד לברר אם יש תוצאות לא רצויות בחולים עם ביופסיה חד-צדדית של עורק טמפורלי שתוצאותיה היו שליליות. בנוסף נעשה ניסיון לשפר את ההגדרה של “חשד קליני נמוך” לארטריטיס של תאי ענק על ידי בדיקת המאפיינים של קבוצת החולים עם תוצאות טובות למרות תוצאה שלילית של ביופסיה חד-צדדית של עורק טמפורלי וזאת בהשוואה לקבוצת החולים עם ביופסיה חיובית.
המחקר בוצע בשיתוף פעולה בין Department of Ophthalmology, the Scheie Eye Institute and Department of Neurology, University of Pennsylvania School of Medicine and Department of Neurosensory Sciences, Albert Einstein Medical Center, Philadelphia, Pennsylvania, USA
במחקר שהיה רטרוספקטיבי נכללו 181 חולים שעברו ביופסיה של עורק טמפורלי בין ינואר 1990 לבין ינואר 2001. התיקים הרפואיים של חולים אלה נחקרו ומידע עדכני הושג מבדיקות מעקה או בטלפון. נאסף מידע לגבי תוצאות לא רצויות בעקבות ביופסיה שלילית שנגרמו משלילה או איחור באבחנה וטיפול בארטריטיס של תאי ענק. לאחר מכן בוצעה השוואה בין הפרופיל הקליני של החולים בקבוצות השונות.
רק בחולה אחד מתוך 88 חולים עם ביופסיה חד-צדדית שלילית, אשר לגביהם היה מעקב מלא, היתה ביופסיה קונטרה-לטרלית חיובית שבוצעה לאחר מכן. לא נמצאו תוצאות לא רצויות עבור 88 החולים עם ביופסיה חד-צדדית שלילית.
כאשר נעשתה השוואה עם 74 החולים שביופסיה חד-צדדית שלהם היתה חיובית או חולים שעברו ביופסיה דו-צדדית, הסתבר ש-88 החולים עם ביופסיה חד-צדדית שלילית סבלו באופן משמעותי פחות מ-jaw claudication.
בהשוואה ל-39 החולים שאובחנו כסובלים מארטריטיס של תאי ענק, ל-88 החולים עם ביופסיה חד-צדדית שלילית היה באופן משמעותי פחות jaw claudication, פחות בצקת לבנה “chalky white” של הדיסקה וחום.
בהשוואה ל- 33 חולים עם ביופסיה חיובית, ל- 148 חולים עם ביופסיה שלילית היה באופן משמעותי פחות jaw claudication, פחות בצקת לבנה של הדיסקה, פחות בצקת חיוורת של הדיסקה pale disc edema או כל סימפטום סיסטמי אחר מכאב ראש.
ההתוויות השכיחות ביותר לביופסיה בחולים עם ביופסיה חד-צדדית שלילית היו שקיעת דם מוחשת, כאבי ראש, תלונות על ראיה וסימנים בעיניים.
למרות ששקיעת הדם היתה באופן כללי מנבא חיובי משמעותי לביופסיה חיובית (חד-צדדית ודו-צדדית) הרי שבמודלים של רגרסיה לוגיסטית שהתחשבו גם בגיל החולים, שקיעת הדם לא ניבאה ביופסיה חד-צדדית שלילית.
בהסתמך על הקבוצה שנבדקה, קיים סיכוי נמוך מאד שביופסיה קונטרה-לטרלית תהיה חיובית (רק 1%) לאחר שהביופסיה הראשונה היתה שלילית. בנוסף, לא נמצאה כל תוצאה נוירולית או ראייתית לא רצויה בקרב החולים עם ביופסיה חד-צדדית שלילית. אי לכך המסקנה של החוקרים, שבידיים של מנתח מנוסה, ביופסיה חד-צדדית מספיקה כדי לשלול אבחנה של ארטריטיס של תאי ענק בחולים עם חשד נמוך למחלה. קיום ממצאים של Jaw claudication, בצקת חיוורת של הדיסקה ובמיוחד כאשר הדיסקה הבצקתית לבנה כגיר, חום או כל סימפטום סיסטמי אחר למעט כאב ראש, צריכים להגביר את רמת החשד בארטריטיס של תאי ענק.
בתוצאות המאמר דן Terry A. Cox מהאגף לאפידמיולוגיה של National Eye Institute. הוא סיכם, שלדעתו רוב חולי ארטריטיס של תאי ענק יאובחנו על ידי ביופסיה חד-צדדית. במקרים עם סבירות נמוכה של המחלה מספיקה ביופסיה חד-צדדית שלילית כדי לשלול אותה. בכל שאר המקרים, לדעתו, יש לבצע ביופסיה של הצד השני (אך לא בפעם אחת!) באופן שיגרתי.
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: מאמרים
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
האם המהפכה הטיפולית בהשמנת יתר תפרוץ את חומת הכלכלה? פרופ' רז ופרופ' שטרן
לפניכם הרצאה ודיון שהתקיים בין פרופ’ איתמר רז ופרופ’ נפתלי שטרן בנושא השפעות החידושים הטיפוליים בתחום ההשמנה.
בעקבות המלצות ועדת הסל - ראיון מיוחד עם פרופ' נדב דווידוביץ
על רקע פרסום המלצות ועדת הסל ביקשנו לבדוק עם פרופ’ נדב דווידוביץ, חבר בוועדת הסל, כמה סוגיות שקשורות למתודולוגיה ולאופן קבלת ההחלטות בוועדה.
מאזן עלות-תועלת של הטיפול ב-Dapagliflozin במחלת כליות כרונית (Clin J Am Soc Nephrol)
אנליזה חדשה של מחקר הCKD-DAPA מראה שהטיפול ב-dapagliflozin (פורסיגה) במחלת כליות כרונית הינו משתלם מבחינת מאזן עלות-תועלת בבריטניה, גרמניה וספרד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease CKD) מהווה נטל משמעותי על המטופלים ועל שירותי הבריאות, בעיקר בהגעה לאי ספיקת כליות סופנית כשהמטופלים נדרשים לטיפול כלייתי חליפי. מחקר ה-DAPA-CKD הראה שהטיפול ב-dapagliflozin, […]
איך זה עבר בשקט ומתחת לרדאר? עלות ההשמנה בישראל - 20 מיליארד ש''ח לשנה (הודעת החברה להשמנה)
כבר לפני יותר משנה הושלם דו”ח מקיף, המנתח את השלכות מחלת ההשמנה על חוסן מדינת ישראל, עם השוואות לעולם ותכנית ברורה למדיניות בריאות מסודרת ולרגולציה מותאמת. נחשף היופ, בתום הכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר של הר”י ד”ר דרור דיקר (בתמונה) : “נהוג להתחמק מדיון אמיתי במחלת ההשמנה, בשל סטיגמה […]
ארגוני הרוקחים הגישו בג''צ בשל סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות
קואליציית ארגוני הרוקחות הגישה הבוקר עתירה לבג”ץ בנושא סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות, בטענה שהייעוץ הינו כבר חלק מהסל. ארגון הרוקחות הגיש את הייעוץ התרופתי היזום כטכנולוגיה להכללה בסל שירותי הבריאות הממלכתי לשנת 2023. מטרת השירות הינה לאפשר לרוקחים במפגש ייעודי עם מטופלים, שלא אגב ניפוק תרופה מסוימת, לבצע הדרכת […]
ב-2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם בכ-7 מיליארד ש''ח, מהם 2.7 בגין הוצאות הקורונה (דו''ח משרד הבריאות)
משרד הבריאות מפרסם דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-7 מיליארד ש”ח, המהווים כ-12% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה כ-2.7 מיליארד ש”ח הם תמיכות בגין הוצאות הקורונה. השתתפויות עצמיות ממבוטחים בסל בגין שירותים עלו בשיעור של 6.1% כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי, לעומת מאוחדת […]
הורביץ בישיבה הראשונה של ועדת הסל: לראשונה תקציב הרחבת הסל מקובע במסגרת תקציב המדינה
דיון פתיחה של הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 היום (ראשון ה-18.9.22) התכנסה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 לישיבתה הראשונה במשרד הבריאות במרכז הרפואי שיבא תל השומר בהשתתפות שר הבריאות, ניצן הורוביץ ומנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ נחמן אש. שר הבריאות, ניצן הורוביץ: “בבסיס עבודת הוועדה, ובעצם מהות עבודתה, היא מימוש […]
שרי הבריאות והאוצר מינו את ועדת סל התרופות לשנת 2023
שר הבריאות, ניצן הורוביץ, ושר האוצר, אביגדור ליברמן מינו את הוועדה הציבורית שתמליץ למועצת הבריאות ולממשלה על תוספת תרופות, טכנולוגיות רפואיות והשירותים לסל שירותי הבריאות בשנת 2023. תקציב עדכון הסל יעמוד על 550 מיליון ש”ח. להלן חברי ועדת הסל לשנת 2023: • יו״ר הוועדה: פרופ׳ דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי, בי”ח הדסה ודיקן הפקולטה לרפואה, […]
משרד הבריאות מפרסם דוח פיננסי של מערך האשפוז הכללי ציבורי בישראל לשנת 2019
השבוע מפרסם משרד הבריאות דוח הסוקר את פעילות 27 בתי החולים הכלליים-ציבוריים בשנת 2019. הסקירה מתמקדת בנקודות הדמיון והשוני בין בתי החולים, תוך מתן דגש על הבדלי הבעלות, גודל המוסד והמחוז בו שוכן בית החולים. מטרתו של הדוח היא ליצור תשתית השוואתית העוקבת אחר פעילות בתי החולים ומעריכה את ביצועיהם הפיננסים באופן שקוף. הדוח מופץ […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!