הועבר באדיבות מרכזי כנס הפרעות אכילה שהתקיים בתל אביב ב- 12.3
“אשפוז בית” – יעילות ותועלת – סיכום 6 שנות ניסיון כראל ס., מוכמל מ., פרישמן ס., וקסלר ר.
מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל, פתח תקווה.
שיטת “אשפוז בית” פותחה כטיפול חלופי לאשפוז במתבגרים הסובלים מאנורקסיה נרבוזה חריפה ו-ED-NOS. ביצוע תוכנית “טיפול בית” כולל הדרכה ותמיכה, דיווח יומי בכתב, מעקבים בבית החולים לפחות פעמיים בשבוע, צוות המטפל זמין 24 שעות ביממה.
מטרה: לבחון יעילות ותועלת של שיטת “אשפוז בית”.
שיטה: האשפוזים נערכו בין השנים 2002-1996. לתוכנית התקבלו 61 מתבגרים בגילאים 10-18 שנים, מתוכם 55 בנות, גיל ממוצע 15 ו- 6 בנים, גיל ממוצע 13.2. כל המטופלים עמדו לפי קריטריונים הבאים: ללא פסיכופתולוגיה המונעת שיתוף פעולה ביישום התוכנית; מצב גופני שלא מסכן חיים באופן מיידי; תפקוד הורי ויכולת יישום הפרוטוקול. מד מסת הגוף בתחילת הטיפול נע בין 12.05 לבין 20.73, (ממוצע 16.1), אבוד משקל גוף נע בין 2% לבין 43% (ממוצע 19.3%). 71% מהבנות הגיעו לטיפול עם אל וסת משנית, 21% היו עם אל וסת ראשונית, 8% הגיעו לטיפול כאשר מחזור וסת אינו נפסק.
תוצאות: 47 מטופלים (77%) השלימו בהצלחה תוכנית אשפוז בית, השיגו לפחות 94% ממשקל יעד (ממוצע 97%), המשיכו בטיפול רב מקצועי אמבולטורי וחזרו באופן מבוקר והדרגתי לפעילות מלאה בהתאם לגילם. משך אשפוזם נע בין שבוע לבין 21 שבועות (ממוצע 7.64). מבין 38 בנות שסיימו את התוכנית והיו ללא וסת בתחילת הטיפול 14 קבלו וסת עד סיום האשפוז, 13 תוך שנה בתום האשפוז (ביניהן 8 קיבלו וסת תוך 3 חודשים), 5 לאחר שנה, 4 בנות עדיין לא קיבלו וסת איך נמצאות במעקב מאחר אשפוז בית פחות משנה, לגבי שתי בנות אין אינפורמציה מדויקת.
מסקנות: אשפוז בית הנו מודל טיפולי יעיל ובעל תועלת כתחליף לאשפוז בבית חולים, במתבגרים הסובלים מאנורקסיה נרבוזה ו-ED-NOS בשלב החריף של המחלה.
למה אני רעב (What I am hungry to) ?
רביד, נ., אורן, ע.
שירותי בריאות כללית, מחוז שרון-שומרון, חדרה.
במסגרת עבודתנו עם ילדים הסובלים ממשקל יתר עלה הצורך בגישה כוללנית, המתייחסת למימדים השונים בתפקוד הילד (התנהגותי, קוגנטיבי, רגשי) ברמות התערבות שונות (פרטני, הורי-משפחתי). נוכחנו לדעת כי יש צורך לאתר את השימוש הייחודי שהילד עושה באוכל לשם התמודדות עם מגוון של בעיות רגשיות. בעבודה זו נראה כיצד תהליך של זיהוי ומודעות של הילד והוריו, לגורמים הרגשיים והמשפחתיים הנמצאים ברקע של אכילת היתר, מקדמים את הטיפול.
הטיפול הפרטני – הילד לומד לזהות את המצבים המקדימים הגוררים אותו לאכילה, וכיצד הוא יכול לשלוט בהם ברמה ההתנהגותית והקוגנטיבית. ניתן מקום לכאב הרגשי העולה עם הצמצום באכילה. כאב זה, שהודחק והורגע באמצעות אכילת יתר, מציף את הילד ומקשה עליו לשלוט באכילתו. מקורות הכאב, והקשיים איתם מתמודד הילד נבחנים, ונעשה מאמץ למצוא תחליפים לאכילה כדרך להתמודד עם הכאב.
הילד לומד לנתק את הקשר האוטומטי שבין מצבים ורגשות קשים לבין אכילה, ומסגל לעצמו דרכים אלטרנטיביות להתמודדות שאינן קשורות באוכל. בתהליך זה הילד לומד לעשות שימוש בחיזוקים עצמיים.
גיוס והדרכה של ההורים היות ותפקיד האוכל כאמצעי תקשורת מושרש עמוק בהוויה המשפחתית, הילד השמן לבדו לא יוכל לעשות שינוי בהרגלי האכילה שלו ללא התגייסות ושינוי אצל ההורים. ההורים נדרשים לקחת חלק פעיל בטיפול כמי שמוכנים לשנות את הרגלי האכילה של המשפחה כולה. לצורך כך נדרשת משני ההורים מחויבות מלאה.
טיפול משפחתי – במפגשים המשפחתיים מפרידים את הבעיה מהילד באמצעות החצנתה. בעקבות הבנת ההקשרים הרגשיים, מתחילה מודעות לקשר שבין המצוקה הרגשית של הילד בקונטקסט המשפחתי, לבין הפניה שלו לאוכל כמנחם, מרגיע ומפצה.
נעשית הגדרה מחודשת של הבעיה: האוכל אינו הבעיה, אלא ה”פתרון” שהילד מצא לבעיית הכאב הרגשי. הטיפול מתמקד בגורמים המשפחתיים שמובילים למצוקה הרגשית שבעטיה אוכל הילד.
תהליך זה מוביל בסופו של דבר להסתכלות אחרת על בעיית האכילה השמנה, הנתפסת כבעיה משפחתית שכולם אחראים להיוצרותה וכולם שותפים בפתרונה. בהרצאה נשלב דוגמאות הממחישות שימוש במודל זה.
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: מאמרים
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
האם המהפכה הטיפולית בהשמנת יתר תפרוץ את חומת הכלכלה? פרופ' רז ופרופ' שטרן
לפניכם הרצאה ודיון שהתקיים בין פרופ’ איתמר רז ופרופ’ נפתלי שטרן בנושא השפעות החידושים הטיפוליים בתחום ההשמנה.
בעקבות המלצות ועדת הסל - ראיון מיוחד עם פרופ' נדב דווידוביץ
על רקע פרסום המלצות ועדת הסל ביקשנו לבדוק עם פרופ’ נדב דווידוביץ, חבר בוועדת הסל, כמה סוגיות שקשורות למתודולוגיה ולאופן קבלת ההחלטות בוועדה.
מאזן עלות-תועלת של הטיפול ב-Dapagliflozin במחלת כליות כרונית (Clin J Am Soc Nephrol)
אנליזה חדשה של מחקר הCKD-DAPA מראה שהטיפול ב-dapagliflozin (פורסיגה) במחלת כליות כרונית הינו משתלם מבחינת מאזן עלות-תועלת בבריטניה, גרמניה וספרד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease CKD) מהווה נטל משמעותי על המטופלים ועל שירותי הבריאות, בעיקר בהגעה לאי ספיקת כליות סופנית כשהמטופלים נדרשים לטיפול כלייתי חליפי. מחקר ה-DAPA-CKD הראה שהטיפול ב-dapagliflozin, […]
איך זה עבר בשקט ומתחת לרדאר? עלות ההשמנה בישראל - 20 מיליארד ש''ח לשנה (הודעת החברה להשמנה)
כבר לפני יותר משנה הושלם דו”ח מקיף, המנתח את השלכות מחלת ההשמנה על חוסן מדינת ישראל, עם השוואות לעולם ותכנית ברורה למדיניות בריאות מסודרת ולרגולציה מותאמת. נחשף היופ, בתום הכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר של הר”י ד”ר דרור דיקר (בתמונה) : “נהוג להתחמק מדיון אמיתי במחלת ההשמנה, בשל סטיגמה […]
ארגוני הרוקחים הגישו בג''צ בשל סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות
קואליציית ארגוני הרוקחות הגישה הבוקר עתירה לבג”ץ בנושא סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות, בטענה שהייעוץ הינו כבר חלק מהסל. ארגון הרוקחות הגיש את הייעוץ התרופתי היזום כטכנולוגיה להכללה בסל שירותי הבריאות הממלכתי לשנת 2023. מטרת השירות הינה לאפשר לרוקחים במפגש ייעודי עם מטופלים, שלא אגב ניפוק תרופה מסוימת, לבצע הדרכת […]
ב-2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם בכ-7 מיליארד ש''ח, מהם 2.7 בגין הוצאות הקורונה (דו''ח משרד הבריאות)
משרד הבריאות מפרסם דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-7 מיליארד ש”ח, המהווים כ-12% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה כ-2.7 מיליארד ש”ח הם תמיכות בגין הוצאות הקורונה. השתתפויות עצמיות ממבוטחים בסל בגין שירותים עלו בשיעור של 6.1% כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי, לעומת מאוחדת […]
הורביץ בישיבה הראשונה של ועדת הסל: לראשונה תקציב הרחבת הסל מקובע במסגרת תקציב המדינה
דיון פתיחה של הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 היום (ראשון ה-18.9.22) התכנסה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 לישיבתה הראשונה במשרד הבריאות במרכז הרפואי שיבא תל השומר בהשתתפות שר הבריאות, ניצן הורוביץ ומנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ נחמן אש. שר הבריאות, ניצן הורוביץ: “בבסיס עבודת הוועדה, ובעצם מהות עבודתה, היא מימוש […]
שרי הבריאות והאוצר מינו את ועדת סל התרופות לשנת 2023
שר הבריאות, ניצן הורוביץ, ושר האוצר, אביגדור ליברמן מינו את הוועדה הציבורית שתמליץ למועצת הבריאות ולממשלה על תוספת תרופות, טכנולוגיות רפואיות והשירותים לסל שירותי הבריאות בשנת 2023. תקציב עדכון הסל יעמוד על 550 מיליון ש”ח. להלן חברי ועדת הסל לשנת 2023: • יו״ר הוועדה: פרופ׳ דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי, בי”ח הדסה ודיקן הפקולטה לרפואה, […]
משרד הבריאות מפרסם דוח פיננסי של מערך האשפוז הכללי ציבורי בישראל לשנת 2019
השבוע מפרסם משרד הבריאות דוח הסוקר את פעילות 27 בתי החולים הכלליים-ציבוריים בשנת 2019. הסקירה מתמקדת בנקודות הדמיון והשוני בין בתי החולים, תוך מתן דגש על הבדלי הבעלות, גודל המוסד והמחוז בו שוכן בית החולים. מטרתו של הדוח היא ליצור תשתית השוואתית העוקבת אחר פעילות בתי החולים ומעריכה את ביצועיהם הפיננסים באופן שקוף. הדוח מופץ […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!