סדנאות תיאטרון לילדים עם עודף משקל

שלום נ., סייג ה., כוכבי ב.,יוגב א., זיו צ., מודן ד., מאירוביץ י., פנחס-חמיאל א.

היחידה לאנדוקרינולוגיה וסוכרת נעורים, בי”ח אדמונד ולילי ספרא לילדים, המרכז הרפואי המשולב שיבא, תל- השומר, ר”ג

מבוא: 20-25% מהילדים ובני הנוער סובלים מעודף משקל. הטיפול בבעיה זו היינו מורכב ויש צורך להתאים לכל ילד טיפול בו יתמיד. השימוש בתיאטרון ככלי עזר טיפולי תואר בקבוצת חולי ציסטיק פיברוזיס, פרטים הסובלים מתסמונת דאון, ומאוטיזם. זהו כלי טיפולי המאפשר גישה אקטיבית, חווייתית שמקלה על המשתתף לספר את סיפורו, לבטא רגשות, להעלות בעיות, ולשפר מיומנויות אישיות. דרך גילום תפקידים שונים מתחזקת היכולת של המשתתף להציג את חייו הפרטיים.

מטרות: בניית מסגרת טיפולית תומכת לילדים הסובלים מעודף משקל. במקביל לסדנאות לתזונה נכונה, ותוכנית ספורט, הוקמה סדנת תאטרון קהילתי לילדים. נתאר את הסדנא ונראה סרט מההצגה שהועלתה בפסטיבל תיאטרון בת-ים 2002.

שיטות: דרך כלי העבודה התיאטרונית לומדים המשתתפים להפעיל את הגוף כלי עבודתו של השחקן. העבודה הינה על תנועה וחופש גופני, בשילוב מוזיקה ותרגילי אימפרוויזציה. תרגילי מראה מסייעים להכרה בגבולות הגוף. אנו מקנים כלים להגברת הביטחון העצמי. בנוסף מביאים הילדים את עולמם אל הבמה ודרך זאת את חשיבתם שבתת מודע אל המודע. בקבוצה עולים נושאים מחיי היומיום של הילדים הסובלים מעודף משקל. קבוצה אשר המשתתפים בה הם בעלי רקע זהה, תעבור תהליכים שיהפכו את הקבוצה לקבוצה תומכת ומעצימה.

תוצאות: במהלך שנת 2001 השתתפו 30 ילדים בסדנאות. בהדרגה חל שיפור בביטחון העצמי של המשתתפים. המשתתפים החלו לרקוד, תוך מעבר מחשכה, לאור נר, לתאורת חדר ובסופו של דבר, על במה. חל שיפור משמעותי בספונטניות של המשתתפים ובכושר האלתור. חלה עליה בסף המודעות ובהכרה בגבולות הגוף. במרץ 2002 הועלתה ההצגה:” האביר בשיריון הנוצץ” במסגרת פסטיבל תיאטרון בת-ים. ההצגה נכתבה על בסיס תכנים שהילדים העלו.

מסקנות: במקביל לסדנאות של ספורט ותזונה נכונה, תיאטרון קהילתי הינו כלי טיפולי בעל עוצמה לילדים הסובלים מעודף משקל.

הפרעות אכילה בבי”ח קפלן – מעקב ותוצאות של 88 מטופלים

בלנק ש., צדיק צ., פרידלנדר כץ ע., מהצרי י.

ביה”ח קפלן, רחובות

בשנת 1999 נפתחה בביה”ח קפלן יחידה להפרעות אכילה במסגרת חטיבת הילדים. ביחידה פותח מודל מקורי המתאר ומסביר איך מתפתחות הפרעות האכילה, ואיך הן מתוחזקות ומתקבעות. המטפלים מיישמים את המודל בטפול בהפרעות אכילה הן במסגרת האשפוזים, והן במסגרת האמבולטורית.

במהלך 18 חודשים (מרץ 1999 ועד פברואר 2000), טופלו ביחידה להפרעות אכילה 82 בנות ו- 6 בנים מכל רחבי הארץ. טווח הגילאים נע בין 11 ל- 23. 32 אושפזו במחלקת הילדים ו- 56 טופלו באופן אמבולטורי. בתוך כלל המטופלים 42 טופלו קודם לכן במרכזים אחרים ומתוכם – 18 אף אושפזו למשך תקופות ארוכות. לצורך הערכת התוצאות, השתמשנו בקריטריונים של מורגאן וראסל, והמעקב התמשך על פני שנה וחצי ועד שלוש שנים.

תוצאות: אחוז ה- compliance הגיע ל- 88.7 (78 מטופלים). 65 מטופלים (73.8%) הגיעו להבראה מלאה לפי מורגאן וראסל. 9 מטופלים (10.2%) הגיעו להבראה חלקית ו- 4 מטופלים (4.5%) הועברו לבתי חולים פסיכיאטריים. ממוצע מספר ההתערבויות האמבולטוריות 12. ממוצע מספר ימי האשפוז של 29 מטופלות – 24 יום.

לסיכום הכנס השלישי לטיפול, חקר ומניעת הפרעות אכילה