דר’ איתן בכר ,הועבר באדיבות מרכזי כנס הפרעות אכילה שהתקיים ב- 12.3 בתל אביב.
א. האם אנורקסיה נרבוזה פוגעת בקוגניציה?
ישראלי מ.1,2, רם א.1, ברנדס ר.3, שורץ ב.1, גומן ר.1, אלתר צ.1, בארי א.2
המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי ע”ש שיבא, תל השומר1, המחלקה למטבוליזם ותזונת האדם, פקולטה לרפואה, אוניברסיטה העברית,י-ם2, המחלקה לפרמקולוגיה, מכון ביולוגי, נס ציונה3
ידוע כי לתזונה השפעה ניכרת על יכולתו הקוגניטיבית של הפרט. עדויות ממחקרים מרמזות על ליקויים בתפקוד הקוגניטיבי בחולי אנוקרסיה נרבוזה. בחלק מהמקרים ליקויים אלו נראים לעין ובחלק מדווחים באופן סובייקטיבי ע”י החולה. במחקרנו בדקנו את התפקוד הקוגניטיבי של 23 חולות שאובחנו כסובלות מאנורקסיה נרבוזה בעת קבלתן לאשפוז מלא, במרכז להפרעות אכילה ומשקל של המרכז הרפואי ע”ש שיבא. כל משתתפת עברה הערכה קוגניטיבית באמצעות תוכנת מחשב שכללה בטריה של מבחנים המורכבת מ-5 מבחנים הבאים:
1. Mark Numbers-attention to details and Quantitative reasoning.
2. Digit-symbol Substitution Test-Perceptual speed and Associative learning.
3. Successive Pattern Comparison-Spatial-perceptual Memory.
4. Warrington Recognition Test-Verbal Memory.
5. Four-Choice Serial Reaction Time-Psychomotor Ability.
מבחנים אלו פותחו ותוקפו לאוכלוסיות בריאות שלא סבלו מהפרעות אכילה במחלקה לפרמקולוגיה במכון הביולוגי בנס-ציונה . מניתוח תוצאות המבחנים והשוואה לנתוני יחס נמצא כי יכולתן הקוגניטיבית של קבוצת הניסוי, נמוכה ברב המבחנים הן מבחינה כמותית והן מבחינה איכותית. בדיון יוצגו המבחנים שנערכו ויערך דיון נרחב לגבי התוצאות שהתקבלו ומשמעותן.
ב. שלושה טיפוסים של אנורקסיה נרבוזה, זיהוים וביטוים באמצעות הטיפול באמנות
רחביה הנאור ד. , שטיין ד.
המחלקה הפסיכוסומאטית לילדים ונוער. בי”ח שיבא., תל- השומר, רמת גן, מסונף לפקולטה לרפואה ע”ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב
מטרה: להציג את האפיון המרכזי של מחלת האנורקסיה נרבוזה כפי שהיא משתקפת בטיפול באמנות. שיטות: המחקר הנו מחקר איכותי שמתייחס ל- 10 בנות הסובלות מאנורקסיה נרבוזה בגילאי 15-17.5 שטופלו בטיפול באמנות לאורך תקופת אשפוזן, כ-6 חדשים בממוצע. במחקר קודם בנושא שהוצג בכנס הישראלי להפרעות אכילה 2002 זוהו ששה קונפליקטים מרכזיים האופיינים לאנורקסיה נרבוזה. המחקר הנוכחי מתבסס על תיאורית ה- Grounded Theory וכולל שני שלבי ניתוח הבאים בעקיבות ארבעה שלבים קודמים שכללו בדיקת מהימנות inter-rater reliability ותיקוף תיאורטי. השלב הראשון כולל עריכה של שכיחות ששת הקונפליקטים שזוהו במחקר הקודם . השלב השני כולל ניתוח hierarchical cluster analysis שנעשה על בסיס שכיחויות הקונפליקטים שקיימים אצל המטופלות. תוצאות: נמצאו שלושה טיפוסים של חולות באנורקסיה נרבוזה: טיפוס I – אנורקסיה נרבוזה מסוג משבר זהות נשית, טיפוס II אנורקסיה נרבוזה מסוג אישיות נוקשה ומתנגדת., טיפוס III אנורקסיה נרבוזה מסוג הפרעה בספרציה אינדבידואציה. כל טיפוס מאופיין ע”י תבנית של תדירות הופעת קונפליקטים שונים מתוך ששת הקונפליקטים שנמצאו במחקר הקודם.מסקנות: מתוך ממצאי הקונפליקטים והתארגנותם לשלושה טיפוסים עולה כי הטיפול באמנות הנו כלי המאפשר ביטוי של תהליכים אינטרא-פסיכיים ואינטר- פרסונלים אותם ניתן לזהות ולהשתמש בהם לצורך דיאגנוסטי וטיפולי, ולפתח הגדרות ואף גישה או שיטה תיאורטית לטיפול באנורקסיה נרבוזה.
ג. הקשר בין ניטור עצמי ודאגה להשתלבות לאכילה לא מסודרת
בכנר ר. 1, אבשטיין ר.פ.1,2, זוהר ע.ח.3
מחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים1, מעבדה, בית חולים הרצוג, ירושלים2, פסיכולוגיה, מדעי ההתנהגות, המרכז האקדמי רופין3
הצגה עצמית (self-presentation) הינה אפיון אישיותי אשר הוצע ע”י הפסיכולוגיה החברתית ונחקר עד כה רק בתחומי הפסיכולוגיה החברתית והשיווק. אנו שיערנו שהצגה עצמית תנבא יחס למראה חיצוני ולכן גם בעיות בתחום האכילה.
ישנם כמה טיפוסים המשתמשים בהצגה העצמית כאמצעי לקבלה חברתית:
· “מציגים הישגיים” (acquisitive self-presenters), השולפים את ההתנהגויות המתאימות למצב החברתי המשתנה.
· “מציגים הגנתיים” (protective self-presenters), אשר מסווים את עצמם ובכך נמנעים מאיומים חברתיים.
· “מציגים כפולים” (dual presenters) המאמצים את שני הסגנונות בו-זמנית.
· “לא-מציגים” (non-presenters), אשר אינם משתמשים באף אחת מהגישות.
ההצגה העצמית מתקשרת תיאורטית לגישת הפסיכולוגיה העצמית כלפי הפרעות אכילה. היא מנבאת את המידה שבה אנשים יושפעו על ידי התקשורת ומסרים בין-אישיים, ולכן שיערנו שהיא תנבא גם את מידת ההפנמה של “אידיאל הרזון”.
445 נבדקים (150 גברים ו-295 נשים) בגילאים שבין 14 ל-30 מילאו את השאלונים הבאים:
The Revised Self-Monitoring Scale (RSMS)
The Concern for Appropriateness Scale (CAS)
The Sociocultural Attitudes Towards Appearance Questionnaire (SATAQ)
The Eating Attitudes Test (EAT)
ה-CAS וה-RSMS ביחד הסבירו כ-18% של ה-SATAQ, שהסביר כ-18% של ה-EAT עבור גברים ו-25% עבור נשים. עבור נשים, ה-CAS וה-RSMS הסבירו כ-9% של ה-EAT, אך כאשר הוספנו את ה-SATAQ למודל, רק ה-RSMS נשאר מובהק. ב-MANOVA מצאנו אפקטים עיקריים עבור מין (F=39.10, p=.00) והצגה עצמית (F=.2.97, p=.03) אבל לא עבור אינטראקציה.
בקרב נשים, נראה כי הצגה עצמית הישגית מהווה גורם סיכון להפרעה באכילה, וכי הצגה עצמית הגנתית היא גורם סיכון שמתווך כולו על ידי יחס סוציו-תרבותי למראה חיצוני. לא-מציגים נהנים כנראה מחסינות מסוימת מפני בעיות אכילה, ואילו מציגים כפולים הם בסיכון הגבוה ביותר. למסקנות הללו ישנן השלכות חשובות בתחום המניעה והטיפול.
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: מאמרים
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
האם המהפכה הטיפולית בהשמנת יתר תפרוץ את חומת הכלכלה? פרופ' רז ופרופ' שטרן
לפניכם הרצאה ודיון שהתקיים בין פרופ’ איתמר רז ופרופ’ נפתלי שטרן בנושא השפעות החידושים הטיפוליים בתחום ההשמנה.
בעקבות המלצות ועדת הסל - ראיון מיוחד עם פרופ' נדב דווידוביץ
על רקע פרסום המלצות ועדת הסל ביקשנו לבדוק עם פרופ’ נדב דווידוביץ, חבר בוועדת הסל, כמה סוגיות שקשורות למתודולוגיה ולאופן קבלת ההחלטות בוועדה.
מאזן עלות-תועלת של הטיפול ב-Dapagliflozin במחלת כליות כרונית (Clin J Am Soc Nephrol)
אנליזה חדשה של מחקר הCKD-DAPA מראה שהטיפול ב-dapagliflozin (פורסיגה) במחלת כליות כרונית הינו משתלם מבחינת מאזן עלות-תועלת בבריטניה, גרמניה וספרד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease CKD) מהווה נטל משמעותי על המטופלים ועל שירותי הבריאות, בעיקר בהגעה לאי ספיקת כליות סופנית כשהמטופלים נדרשים לטיפול כלייתי חליפי. מחקר ה-DAPA-CKD הראה שהטיפול ב-dapagliflozin, […]
איך זה עבר בשקט ומתחת לרדאר? עלות ההשמנה בישראל - 20 מיליארד ש''ח לשנה (הודעת החברה להשמנה)
כבר לפני יותר משנה הושלם דו”ח מקיף, המנתח את השלכות מחלת ההשמנה על חוסן מדינת ישראל, עם השוואות לעולם ותכנית ברורה למדיניות בריאות מסודרת ולרגולציה מותאמת. נחשף היופ, בתום הכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר של הר”י ד”ר דרור דיקר (בתמונה) : “נהוג להתחמק מדיון אמיתי במחלת ההשמנה, בשל סטיגמה […]
ארגוני הרוקחים הגישו בג''צ בשל סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות
קואליציית ארגוני הרוקחות הגישה הבוקר עתירה לבג”ץ בנושא סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות, בטענה שהייעוץ הינו כבר חלק מהסל. ארגון הרוקחות הגיש את הייעוץ התרופתי היזום כטכנולוגיה להכללה בסל שירותי הבריאות הממלכתי לשנת 2023. מטרת השירות הינה לאפשר לרוקחים במפגש ייעודי עם מטופלים, שלא אגב ניפוק תרופה מסוימת, לבצע הדרכת […]
ב-2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם בכ-7 מיליארד ש''ח, מהם 2.7 בגין הוצאות הקורונה (דו''ח משרד הבריאות)
משרד הבריאות מפרסם דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-7 מיליארד ש”ח, המהווים כ-12% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה כ-2.7 מיליארד ש”ח הם תמיכות בגין הוצאות הקורונה. השתתפויות עצמיות ממבוטחים בסל בגין שירותים עלו בשיעור של 6.1% כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי, לעומת מאוחדת […]
הורביץ בישיבה הראשונה של ועדת הסל: לראשונה תקציב הרחבת הסל מקובע במסגרת תקציב המדינה
דיון פתיחה של הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 היום (ראשון ה-18.9.22) התכנסה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 לישיבתה הראשונה במשרד הבריאות במרכז הרפואי שיבא תל השומר בהשתתפות שר הבריאות, ניצן הורוביץ ומנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ נחמן אש. שר הבריאות, ניצן הורוביץ: “בבסיס עבודת הוועדה, ובעצם מהות עבודתה, היא מימוש […]
שרי הבריאות והאוצר מינו את ועדת סל התרופות לשנת 2023
שר הבריאות, ניצן הורוביץ, ושר האוצר, אביגדור ליברמן מינו את הוועדה הציבורית שתמליץ למועצת הבריאות ולממשלה על תוספת תרופות, טכנולוגיות רפואיות והשירותים לסל שירותי הבריאות בשנת 2023. תקציב עדכון הסל יעמוד על 550 מיליון ש”ח. להלן חברי ועדת הסל לשנת 2023: • יו״ר הוועדה: פרופ׳ דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי, בי”ח הדסה ודיקן הפקולטה לרפואה, […]
משרד הבריאות מפרסם דוח פיננסי של מערך האשפוז הכללי ציבורי בישראל לשנת 2019
השבוע מפרסם משרד הבריאות דוח הסוקר את פעילות 27 בתי החולים הכלליים-ציבוריים בשנת 2019. הסקירה מתמקדת בנקודות הדמיון והשוני בין בתי החולים, תוך מתן דגש על הבדלי הבעלות, גודל המוסד והמחוז בו שוכן בית החולים. מטרתו של הדוח היא ליצור תשתית השוואתית העוקבת אחר פעילות בתי החולים ומעריכה את ביצועיהם הפיננסים באופן שקוף. הדוח מופץ […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!