דר’ עמית ירוסלבסקי, הועבר באדיבות מרכזי כנס הפרעות אכילה שהתקיים בתל אביב בתאריך ה-12.3

א. הפרעות אכילה והפרעות שינה- סקירת ספרות מחקריתצ’ישינסקי א.¹ גולן ג.², לצר י.²

המעבדה לחקר השינה, הטכניון, חיפה¹, המרפאה להפרעות אכילה, מרכז רפואי רמב”ם, חיפה²

בשלושת העשורים האחרונים מדווחת עליה מתמדת בשכיחות הפרעות אכילה בחברה המערבית. התסמונות העיקריות הן אנורקסיה נרבוזה (א”נ), בולימיה נרבוזה (ב”נ) והפרעות אכילה לא ספציפיות נוספות. הפרעות אלו כרוכות בתחלואה מרובה וסיבוכים רפואיים מסכני חיים. מבין הסימפטומים הרבים בולטת שכיחות התלונות על הפרעות שינה. מחקרים רבים בדקו הפרעות שינה בקרב הסובלים מהפרעות אכילה. ננקטו במספר שיטות מדידה: באמצעות רישום שינה פוליסומנוגרפי במעבדה, רישום שינה אמבולטורי באמצעות אקטיגרף ושאלוני דיווח עצמי. במאמר ניסקרו מרבית המחקרים שבדקו דפוסי שינה בקרב הסובלים מאנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה והפרעת אכילה בולמוסית. כמו כן הובאו דפוסי השינה של סינדרום האכילה הלילית, אשר מוכר כשילוב של הפרעת אכילה ושינה.

בסיום הוצגו מנגנוני שינה עירות האופייניים לכל תסמונת בנפרד ונדונו בראי ההבדלים ביניהם לבין אוכלוסיות הביקורת. הועלו מספר הסברים אפשריים לפערים שנצפו בין הדיווחים הסובייקטיביים לאובייקטיביים של תמונת השינה. בדיון הועלו מספר אפשרויות להסברת הממצאים והוצגו כיווני מחקר אפשריים לעתיד.

ב. אנורקסיה נרברוזה , תסמונת האכילה המחודשת ופנקראטיטיס פרשת מקרה

יצחקי א., כוכבי ב., הרשקו ק., ירוסלבסקי ע., מודן-מוזס ד., וייס ב., בויינובר י., שטיין ד.

המרכז הרפואי שיבא, תל השומר, מסונף לפקולטה לרפואה ע”ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

ל .פ בת 17 ו-8 חודשים סובלת מאנורקסיה נרברוזה מזה כ3 שנים. לפני הגעתה למחלקת ילדים ג’ בבית חולים על שם “שיבא” , אושפזה פעמיים בבתי חולים אחרים. בקבלתה: משקל 29.400 ק”ג,.גובה 154.5 ס”מ, Body Mass Index (BMI) 12.3, אחוז שומן 6%. החולה החלה לקבל תפריט המורכב מאנשור פלוס 1000 קלוריות ליום. במקביל לאכילה התלוננה על כאבי בטן עזים (תופעה שהתרחשה גם בעבר). בדיקות דם נמצאו רמות גבוהות של עמילז וליפאז, מה שהעלה חשד לקיום של פנקריאטיטיס. ניסיון לתת פורמולה מפורקת ודלת שומן באמצעות הזנה נזו-גסטרית לא שפר את המצב ,ולכן הוחלט לתת הזנה מרכזית תוך ורידית (TPN) מרכזית. במקביל בוצעו בדיקות מיוחדות על מנת לראות אם יש פגיעה בדרכי המרה ,בכבד ובלבלב. במהלך ההזנה התוך ורידית עלתה החולה בכ4 ק”ג במשקלה.

לאחר חודש הופסקה ההזנה התוך ורידית המרכזית עקב זיהום . בזמן כתיבת המקרה החולה מוזנת באמצעות הזנה תוך ורידית היקפית ועדיין אינה אוכלת. משקלה עומד על 33.250 ק”ג עם רמות עמילז חוזרות גבוהות ותלונות חוזרות של כאבי בטן.

בדיון נתייחס לאפשרויות השונות של הקשר בין פנקריאטיטיס ואנורקסיה נרבוזה, ונברר האם אכילה מחודשת יכולה לגרום לפנקראטיטיס, והאם עליה במשקל והזנה תוך ורידית עשויות לשפר את תפקודי הלבלב.

ג. עיכוב צמיחה בחולות אנורקסיה נרבוזה.

ירוסלבסקי ע., מודן-מוזס ד., טולדנו ע., כוכבי ב., שגב ש., מיטרני א., שטיין ד.

המרכז הרפואי שיבא, תל שומר, מסונף לפקולטה לרפואה ע”ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

רקע ומטרות: האטה בגדילה הנה סיבוך מוכר של אנורקסיה נרבוזה (א”נ), אולם מחקרים מעטים בלבד העריכו את השפעת א”נ על הגובה הסופי. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך את עיכוב הצמיחה והגובה הסופי בחולות א”נ.

שיטות: נסקרו התיקים הרפואיים של 179 חולות א”נ שהתקבלו לאשפוז במחלקה הפסיכוסומטית לילדים ונוער במרכז הרפואי ע”ש שיבא מ- 1/1/1987 ועד 31/12/1999. נאספו נתוני משקל וגובה לפני פריצת המחלה, בעת הקבלה לאשפוז, לאורך תקופת האשפוז, ובהמשך בזמן המעקב המרפאתי. ארבעים חולות עברו הערכה חוזרת 2-10 ש’ לאחר סיום המעקב במחלקתנו. על-מנת להעריך את השפעת גיל הופעת המחלה על הצמיחה לגובה, נערכה השוואה בין חולות שהתקבלו לאשפוז לפני גיל 14 ש’ (קבוצה 1) לחולות שהתקבלו לאשפוז בגיל 14 ש’ ויותר (קבוצה 2).

תוצאות: כמצופה, במהלך האשפוז והמעקב נצפתה עליה במשקל ובמסת משקל הגוף (BMI). ציון סטיית התקן של הגובה בעת הקבלה לאשפוז היה (0.29-), נמוך באופן משמעותי (p<0.001 ) מהמצופה באוכלוסייה הבריאה. ציון סטיית התקן של הגובה הסופי היה דומה: (0.23-). כאשר נבדקה הצמיחה במשך השנה הראשונה למעקב, נמצא שקיימת השפעה משמעותית (p=0.004) של גיל החולות על קצב בגדילה: בחולות הצעירות (קב’ 1) נצפתה החמרה בציון סטיית התקן של הגובה, בעוד שבחולות המבוגרות יותר (קב’ 2) חל שיפור בציון סטיית התקן של הגובה.

מסקנות: הפרעה בגדילה שכיחה בחולות א”נ, ומתפתחת כבר בשלבים מוקדמים של המחלה, לפני הקבלה לאשפוז. למרות תיקון המשקל, לא נצפה תיקון שלם של ציון סטיית התקן של הגובה. בנערות צעירות יותר, נצפתה הפרעה קשה יותר בצמיחה. אנו משערים שהתערבות תזונתית מוקדמת יותר ואגרסיבית יותר (קביעת משקלי יעד גבוהים יותר) עשויה להביא לשיפור בצמיחה ובגובה הסופי של חולות א”נ.

לסיכום הכנס השלישי לטיפול, חקר ומניעת הפרעות אכילה