כידוע, סכיזופרניה היא מחלה אשר מקצרת את החיים, כלומר, תמותה בקרב הלוקים בסכיזופרניה היא כפולה מזו הקיימת באוכלוסייה הכללית. תוחלת החיים קצרה ב 20% מאשר באוכלוסייה הכללית ושיעור התחלואה במחלות לב, ריאות ומעיים גבוה בהרבה מאשר בשאר האוכלוסייה.
בנוסף לכך, בקרב הלוקים בסכיזופרניה נתגלו לאחרונה תופעות מטבוליות חמורות כגון הפרעות בסבילות לגלוקוזה (glucose tolerance ) ובעמידות לאינסולין (insulin resistance ) וכן שכיחות גבוהה יותר של סכרת מסוג II.
במספר מחקרים קודמים נבדק הקשר שבין תכשירים אנטיפסיכוטיים (נוירולפטיקה) ונמצא כי תכשירים אלו אחראים לחלק מן מקרי הסכרת סוג II בקרב הלוקים בסכיזופרניה. יחד עם זאת, הממצאים הללו לא מסוגלים להסביר את הבדלי שכיחות סכרת מסוג II בקרב קרובים מדרגה ראשונה של הלוקים בסכיזופרניה (שבין 18% ו30%) ושיעור תחלואה במחלה זאת באוכלוסייה הכללית (שבין 1.2% ו6.3%). לפיכך, יתכן שהנטייה להתפתחות הסכרת הינה התופעה אשר קשורה לסכיזופרניה והתרופות משמשות כגורם מישני בלבד.
כדי לבדוק את השערה זו, קבוצת חוקרים אנגלים ואירים מ-
University Department of Psychiatry, Newcastle-upon-Tyne, UK and the Department of Biochemistry and the Neuroscience Centre, Royal College of Surgeons in Dublin, Ireland,
ובתמיכה נדיבה מחברת אלי-לילי, בדקה את הפרמטרים המטבוליים (סבילות לגלוקוזה, עמידות לאינסולין, רמות של ליפידים וקורטיזול בדם) בכ-26 חולים סכיזופרנים צעירים במהלך ההתקף הראשון (first-episode ), כאשר הם טרם נחשפו לתכשירים אנטיפסיכוטיים (drug-naïve). את הנתונים שקיבלו, הישוו החוקרים לאותם פרמטרים של קבוצת הביקורת, מותאמת לפי גיל, מין ונתונים אנטרופומטרים שונים.
תוצאות המחקר העידו על כך כי לכ- 15% חולים סכיזופרנים צעירים, במהלך ההתקף הראשון, היו הפרעות בסבילות לגלוקוזה, כאשר אף אחד מקבוצת הביקורת לא סבל מכך. בנוסף, בחולים סכיזופרנים נתגלו הפרעות מטבוליות משמעותיות אחרות (ברמות אינסולין, ליפידים וקורטיזול בדם שנימדדו בשיטת HOMA) לעומת קבוצת הביקורת. לדעתם של החוקרים, את ההבדלים המובהקים הללו לא ניתן להסביר על בסיס רמות כולסטרול בדם, כי אצל חולים סכיזופרנים רמות אלו היו נמוכות יחסית בהשוואה לבריאים.
במאמר חדש, אשר התפרסם בגיליון האחרון של American Journal of Psychiatry ,מציינים החוקרים כי צירוף הפרמטרים המטבוליים אשר נמצאו פגומים, מעיד על נוכחות של תיסמונת מטבולית, אשר, לדעתם, אחראית במידה רבה לשיעורי תחלואה ותמותה גבוהים במיוחד בקרב הלוקים בסכיזופרניה.
הערת עורך כל מי שלקח חלק בטיפול בחולים סכיזופרנים, בוודאי ער לתחושת האי-נוחות בחשיפה לתופעות הלוואי של תכשירים אנטיפסיכוטיים (נוירולפטיקה). קשה לאיש מקצוע (אפילו מנוסה) לעכל כי הוא עצמו אחראי (באופן ישיר או עקיף) על חלק מסיבלו של החולה.
תוצאות המחקר מעידות על נטיית חולים סכיזופרנים לפתח הפרעות גופניות חמורות, ומלמד אותנו כי חלק מתופעות הלוואי של התכשירים האנטיפסיכוטיים מופיעים באנשים בעלי רגישות מיוחדת אליהם . זה, בוודאי, לא מוריד את כובד האחריות מן המטפלים וממפתחי התכשירים האנטיפסיכוטיים, אך נותן לנו כיוון להמשך מחקר תשתיות ביולוגיות של הפרעות נפשיות ושיטות יעילות ובטוחות יותר לטפל בהן. נושא זה הינו חשוב כל כך ולכן נחזור אליו בעתיד הקרוב.
מאמר מקור:
Martina C.M. Ryan, M.B., M.R.C.Psych., Patrick Collins, M.Sc., Ph.D., and Jogin H. Thakore, M.B., Ph.D., M.R.C.Psych., M.R.C.P.I. Impaired Fasting Glucose Tolerance in First-Episode, Drug-Naive Patients With Schizophrenia.
Am J Psychiatry 160:284-289, February 2003
http://ajp.psychiatryonline.org/cgi/content/abstract/160/2/284
כמו כן, ברצוני להסב את תשומת לבכם לביבליוגרפיה נוספת למעונינים לדעת יותר על נושא הסקירה:
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: מאמרים
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
האם המהפכה הטיפולית בהשמנת יתר תפרוץ את חומת הכלכלה? פרופ' רז ופרופ' שטרן
לפניכם הרצאה ודיון שהתקיים בין פרופ’ איתמר רז ופרופ’ נפתלי שטרן בנושא השפעות החידושים הטיפוליים בתחום ההשמנה.
בעקבות המלצות ועדת הסל - ראיון מיוחד עם פרופ' נדב דווידוביץ
על רקע פרסום המלצות ועדת הסל ביקשנו לבדוק עם פרופ’ נדב דווידוביץ, חבר בוועדת הסל, כמה סוגיות שקשורות למתודולוגיה ולאופן קבלת ההחלטות בוועדה.
מאזן עלות-תועלת של הטיפול ב-Dapagliflozin במחלת כליות כרונית (Clin J Am Soc Nephrol)
אנליזה חדשה של מחקר הCKD-DAPA מראה שהטיפול ב-dapagliflozin (פורסיגה) במחלת כליות כרונית הינו משתלם מבחינת מאזן עלות-תועלת בבריטניה, גרמניה וספרד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease CKD) מהווה נטל משמעותי על המטופלים ועל שירותי הבריאות, בעיקר בהגעה לאי ספיקת כליות סופנית כשהמטופלים נדרשים לטיפול כלייתי חליפי. מחקר ה-DAPA-CKD הראה שהטיפול ב-dapagliflozin, […]
איך זה עבר בשקט ומתחת לרדאר? עלות ההשמנה בישראל - 20 מיליארד ש''ח לשנה (הודעת החברה להשמנה)
כבר לפני יותר משנה הושלם דו”ח מקיף, המנתח את השלכות מחלת ההשמנה על חוסן מדינת ישראל, עם השוואות לעולם ותכנית ברורה למדיניות בריאות מסודרת ולרגולציה מותאמת. נחשף היופ, בתום הכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר של הר”י ד”ר דרור דיקר (בתמונה) : “נהוג להתחמק מדיון אמיתי במחלת ההשמנה, בשל סטיגמה […]
ארגוני הרוקחים הגישו בג''צ בשל סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות
קואליציית ארגוני הרוקחות הגישה הבוקר עתירה לבג”ץ בנושא סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות, בטענה שהייעוץ הינו כבר חלק מהסל. ארגון הרוקחות הגיש את הייעוץ התרופתי היזום כטכנולוגיה להכללה בסל שירותי הבריאות הממלכתי לשנת 2023. מטרת השירות הינה לאפשר לרוקחים במפגש ייעודי עם מטופלים, שלא אגב ניפוק תרופה מסוימת, לבצע הדרכת […]
ב-2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם בכ-7 מיליארד ש''ח, מהם 2.7 בגין הוצאות הקורונה (דו''ח משרד הבריאות)
משרד הבריאות מפרסם דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-7 מיליארד ש”ח, המהווים כ-12% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה כ-2.7 מיליארד ש”ח הם תמיכות בגין הוצאות הקורונה. השתתפויות עצמיות ממבוטחים בסל בגין שירותים עלו בשיעור של 6.1% כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי, לעומת מאוחדת […]
הורביץ בישיבה הראשונה של ועדת הסל: לראשונה תקציב הרחבת הסל מקובע במסגרת תקציב המדינה
דיון פתיחה של הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 היום (ראשון ה-18.9.22) התכנסה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 לישיבתה הראשונה במשרד הבריאות במרכז הרפואי שיבא תל השומר בהשתתפות שר הבריאות, ניצן הורוביץ ומנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ נחמן אש. שר הבריאות, ניצן הורוביץ: “בבסיס עבודת הוועדה, ובעצם מהות עבודתה, היא מימוש […]
שרי הבריאות והאוצר מינו את ועדת סל התרופות לשנת 2023
שר הבריאות, ניצן הורוביץ, ושר האוצר, אביגדור ליברמן מינו את הוועדה הציבורית שתמליץ למועצת הבריאות ולממשלה על תוספת תרופות, טכנולוגיות רפואיות והשירותים לסל שירותי הבריאות בשנת 2023. תקציב עדכון הסל יעמוד על 550 מיליון ש”ח. להלן חברי ועדת הסל לשנת 2023: • יו״ר הוועדה: פרופ׳ דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי, בי”ח הדסה ודיקן הפקולטה לרפואה, […]
משרד הבריאות מפרסם דוח פיננסי של מערך האשפוז הכללי ציבורי בישראל לשנת 2019
השבוע מפרסם משרד הבריאות דוח הסוקר את פעילות 27 בתי החולים הכלליים-ציבוריים בשנת 2019. הסקירה מתמקדת בנקודות הדמיון והשוני בין בתי החולים, תוך מתן דגש על הבדלי הבעלות, גודל המוסד והמחוז בו שוכן בית החולים. מטרתו של הדוח היא ליצור תשתית השוואתית העוקבת אחר פעילות בתי החולים ומעריכה את ביצועיהם הפיננסים באופן שקוף. הדוח מופץ […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!