התערבות טיפולית בשלבים המוקדמים של סכיזופרניה, יכולה להביא להתמעטות, דחייה ואפילו למניעת הופעת סימנים פסיכוטיים בחולים מסוימים. יחד עם זאת קשה לזהות סימנים ראשוניים (פרודרומלים) מכיוון שהם לא ספציפיים.
קבוצת חוקרים אוסטרלים בראשות Alison Yung and Patrick McGorry אשר מזה שנים מנהלים סדרת מחקרים פרוספקטיבים איכותיים (בעבר אנחנו כבר סקרנו חלק מעבודתם ונחזור לכך עוד בהמשך ה’ ע’) מ- University of Melbourne, Victoria, Australia , הצליחו לזהות מספר גורמים מנבאים של התפתחות הפסיכוזה במהלך התקופה הפרודרומלית.
במשך שנה עקבו החוקרים אחרי קבוצה גדולה של אנשים צעירים בעלי סיכון גבוה להתפתחות הפסיכוזה: אנשים עם סיפור משפחתי של הפרעות פסיכוטיות, עם סימנים פסיכוטיים תת-קליניים, הפרעות סכיזוטיפאליות וכדומה.
במהלך תקופת המחקר (12 חודשים), 40.8% מהנבדקים פיתחו הפרעות פסיכוטיות ברורות ובולטות. בכ80% מהם החוקרים זיהו 4 או יותר מהגורמים המנבאים התפתחות פסיכוזה.
בהמשך, דרך הערכת הסיכון היחסי של שילוב מספר גורמים מנבאים ביחד, החוקרים היו מסוגלים להצביע על אותן תכונות , אשר לדעתם, באופן מובהק, (a sensitivity of 86% and a specificity of 91% ) מנבאים את התפתחות הפסיכוזה במהלך החודשים הקרובים.
לפי מימצאיהם, הגורמים המנבאים את התפתחות הפסיכוזה הם:
זמן ממושך של סימנים ראשוניים (פרודרומלים)
תפקוד פסיכוסוציאלי ירוד
נוכחות סימנים פסיכוטיים תת-קליניים
דיכאון וחוסר אירגון.
“זיהוי מדויק, כמעט וודאי של שילוב גורמים המנבאים התפתחות הפסיכוזה,”- טוענים החוקרים במאמר שפורסם במהדורות האחרונה של Schizophrenia Research “מאפשר תחילת פעילות טיפולית מכוונת ומוקדמת אשר תצמצם את הנזק ויתכן כי תדחה או תמנע את הופעת המחלה”.
הערת עורך אני רחוק מלקחת חלק באופטימיות היתרה שבמסקנות המחקר, אך ברצוני להדגיש את חשיבותו בכך שלראשונה יש לנו נתונים בהחלט משכנעים לגבי קבוצת אנשים אשר עדיין לא מוגדרים כמטופלים וביכולתנו (אולי!?), דרך הגישה הפרואקטיבית (reaching-out) למנוע, או לפחות לדחות, את הנזק הבריאותי, החברתי והתיפקודי שבהתפרצות המחלה.
מאמר מקור:
כמו כן, ברצוני למשוך תשומת לבכם לביבליוגרפיה נוספת למעונינים לדעת יותר על הנושא של הסקירה:
J.J. Allen, L.J. Chapman, J.P. Chapman, J.P. Vuchetich and L.A. Frost Prediction of psychoticlike symptoms in hypothetically psychosis prone college students. J. Abnorm. Psychol. 96 (1987), pp. 8388.
M. Beiser, D. Erikson, J.A.E. Fleming and W.G. Iacono , Establishing the onset of psychotic illness. Am. J. Psychiatry 150 (1993), pp. 13491354.
Chapman , The early symptoms of schizophrenia. Br. J. Psychiatry 112 (1966), pp. 225251.
N. Davies, A. Russell, P. Jones and R.M. Murray , Which characteristics of schizophrenia predate psychosis?. J. Psychiatr. Res. 32 (1998), pp. 121131.
Done et al., 1994. D.J. Done, A. Sacker and T.J. Crow , Childhood antecedents of schizophrenia and affective illness: intellectual performance at ages 7 and 11. Schizophr. Res. 11 (1994), p. 96.
G. Gross , The onset of schizophrenia. Schizophr. Res. 28 (1997), pp. 187198.
H. H fner, K. Maurer, W. Loffler and A. Riecher-Rossler , The influence of age and sex on the onset and early course of schizophrenia. Br. J. Psychiatry 162 (1993), pp. 8086.
Hodges et al., 1999 A. Hodges, M. Byrne, E. Grant and E. Johnstone , People at risk of schizophrenia sample characteristics of the first 100 cases in the Edinburgh high-risk study. Br. J. Psychiatry 174 (1999), pp. 547553.
D.A. Jauch and W.T. Carpenter , Reactive psychosis I: does the DSM III concept define a third psychosis?. J. Nerv. Ment. Dis. 176 (1988), pp. 7281.
E.C. Johnstone, T.J. Crow, A.L. Johnson and J.F. MacMillan , The Northwick study of first episodes of schizophrenia: I. Presentation of the illness and problems related to admission. Br. J. Psychiatry 148 (1986), pp. 115120.
P.B. Jones, P. Bebbington, A. Foerster, S.W. Lewis, R.M. Murray, A. Russell, P.C. Sham, B.K. Toone and S. Wilkins , Premorbid social underachievement in schizophrenia: results from the Camberwell Collaborative Psychosis Study. Br. J. Psychiatry 162 (1993), pp. 6571.
S.J. Keith and S.M. Matthews , The diagnosis of schizophrenia: a review of onset and duration issues. Schizophr. Bull. 17 (1991), pp. 5167.
J. Klosterk tter, F. Schultze-Lutter, G. Gross, G. Huber and E.M. Steinmeyer , Early self-experienced neuropsychological deficits and subsequent schizophrenic diseases: an 8-year average follow-up prospective study. Acta Psychiatr. Scand. 95 (1997), pp. 396404.
Klosterkötter et al., 2001. J. Klosterkötter, M. Hellmich, E.M. Steinmeyer and F. Schultze-Lutter , Diagnosing schizophrenia in the initial prodromal phase. Arch. Gen. Psychiatry 58 (2001), pp. 158164.
A.D. Loebel, J.A. Lieberman, J.M. Alvir, D.I. Mayerhoff, S.H. Geisler and S.R. Szymanski , Duration of psychosis and outcome in first episode schizophrenia. Am. J. Psychiatry 149 (1992), pp. 11831188.
P.D. McGorry , `A stitch in time…’ the scope for preventive strategies in early psychosis. Eur. Arch. Psychiatry Clin. Neurosci. 248 (1998), pp. 2231.
P.D. McGorry, R.J. Goodwin and G.W. Stuart , The development, use and reliability of the Brief Psychiatric Rating Scale (nursing modification)an assessment procedure for the nursing team in clinical and research settings. Comp. Psychiatry 29 (1988), pp. 575587.
P. Møller and R. Husby , The initial prodrome in schizophrenia: searching for naturalistic core dimensions of experience and behavior. Schizophr. Bull. 26 (2000), pp. 217232.
Phillips et al., 1999. L.J. Phillips, A.R. Yung, N. Hearn, C.A. McFarlane, M. Hallgren and P.D. McGorry , Preventive mental health care: accessing the target population. Aust. N. Z. J. Psychiatry 33 (1999), pp. 912917.
Vaglum, 1996. P. Vaglum , Earlier detection and intervention in schizophrenia: unsolved questions. Schizophr. Bull. 22 (1996), pp. 347351.
J. van Os, M. Hanssen, R.V. Bijl and A. Ravelli , Strauss (1969) revisited: a psychosis continuum in the general population?. Schizophr. Res. 45 (2000), pp. 1120.
A.R. Yung and P.D. McGorry , The initial prodrome in psychosis: descriptive and qualitative aspects. Aust. N. Z. J. Psychiatry 30 (1996), pp. 587599.
A.R. Yung and P.D. McGorry , The prodromal phase of first-episode psychosis: past and current conceptualizations. Schizophr. Bull. 22 (1996), pp. 353370.
A.R. Yung, P.D. McGorry, C.A. McFarlane, H.J. Jackson, G.C. Patton and A. Rakkar , Monitoring and care of young people at incipient risk of psychosis. Schizophr. Bull. 22 (1996), pp. 283303.
A.R. Yung, L.J. Phillips, P.D. McGorry, M.A. Hallgren, C.A. McFarlane, H.J. Jackson, S. Francey and G.C. Patton , Can we predict onset of first episode psychosis in a high risk group?. Int. Clin. Psychopharmacol. 13 (1998), pp. S23S30.
A.R. Yung, L.J. Phillips, P.D. McGorry, C.A. McFarlane, S. Francey, G.C. Patton and H.J. Jackson , The prediction of psychosis: a step towards indicated prevention. Br. J. Psychiatry 172 Suppl. 33 (1998), pp. 1420.
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: מאמרים
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
האם המהפכה הטיפולית בהשמנת יתר תפרוץ את חומת הכלכלה? פרופ' רז ופרופ' שטרן
לפניכם הרצאה ודיון שהתקיים בין פרופ’ איתמר רז ופרופ’ נפתלי שטרן בנושא השפעות החידושים הטיפוליים בתחום ההשמנה.
בעקבות המלצות ועדת הסל - ראיון מיוחד עם פרופ' נדב דווידוביץ
על רקע פרסום המלצות ועדת הסל ביקשנו לבדוק עם פרופ’ נדב דווידוביץ, חבר בוועדת הסל, כמה סוגיות שקשורות למתודולוגיה ולאופן קבלת ההחלטות בוועדה.
מאזן עלות-תועלת של הטיפול ב-Dapagliflozin במחלת כליות כרונית (Clin J Am Soc Nephrol)
אנליזה חדשה של מחקר הCKD-DAPA מראה שהטיפול ב-dapagliflozin (פורסיגה) במחלת כליות כרונית הינו משתלם מבחינת מאזן עלות-תועלת בבריטניה, גרמניה וספרד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease CKD) מהווה נטל משמעותי על המטופלים ועל שירותי הבריאות, בעיקר בהגעה לאי ספיקת כליות סופנית כשהמטופלים נדרשים לטיפול כלייתי חליפי. מחקר ה-DAPA-CKD הראה שהטיפול ב-dapagliflozin, […]
איך זה עבר בשקט ומתחת לרדאר? עלות ההשמנה בישראל - 20 מיליארד ש''ח לשנה (הודעת החברה להשמנה)
כבר לפני יותר משנה הושלם דו”ח מקיף, המנתח את השלכות מחלת ההשמנה על חוסן מדינת ישראל, עם השוואות לעולם ותכנית ברורה למדיניות בריאות מסודרת ולרגולציה מותאמת. נחשף היופ, בתום הכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר של הר”י ד”ר דרור דיקר (בתמונה) : “נהוג להתחמק מדיון אמיתי במחלת ההשמנה, בשל סטיגמה […]
ארגוני הרוקחים הגישו בג''צ בשל סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות
קואליציית ארגוני הרוקחות הגישה הבוקר עתירה לבג”ץ בנושא סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות, בטענה שהייעוץ הינו כבר חלק מהסל. ארגון הרוקחות הגיש את הייעוץ התרופתי היזום כטכנולוגיה להכללה בסל שירותי הבריאות הממלכתי לשנת 2023. מטרת השירות הינה לאפשר לרוקחים במפגש ייעודי עם מטופלים, שלא אגב ניפוק תרופה מסוימת, לבצע הדרכת […]
ב-2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם בכ-7 מיליארד ש''ח, מהם 2.7 בגין הוצאות הקורונה (דו''ח משרד הבריאות)
משרד הבריאות מפרסם דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-7 מיליארד ש”ח, המהווים כ-12% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה כ-2.7 מיליארד ש”ח הם תמיכות בגין הוצאות הקורונה. השתתפויות עצמיות ממבוטחים בסל בגין שירותים עלו בשיעור של 6.1% כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי, לעומת מאוחדת […]
הורביץ בישיבה הראשונה של ועדת הסל: לראשונה תקציב הרחבת הסל מקובע במסגרת תקציב המדינה
דיון פתיחה של הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 היום (ראשון ה-18.9.22) התכנסה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 לישיבתה הראשונה במשרד הבריאות במרכז הרפואי שיבא תל השומר בהשתתפות שר הבריאות, ניצן הורוביץ ומנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ נחמן אש. שר הבריאות, ניצן הורוביץ: “בבסיס עבודת הוועדה, ובעצם מהות עבודתה, היא מימוש […]
שרי הבריאות והאוצר מינו את ועדת סל התרופות לשנת 2023
שר הבריאות, ניצן הורוביץ, ושר האוצר, אביגדור ליברמן מינו את הוועדה הציבורית שתמליץ למועצת הבריאות ולממשלה על תוספת תרופות, טכנולוגיות רפואיות והשירותים לסל שירותי הבריאות בשנת 2023. תקציב עדכון הסל יעמוד על 550 מיליון ש”ח. להלן חברי ועדת הסל לשנת 2023: • יו״ר הוועדה: פרופ׳ דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי, בי”ח הדסה ודיקן הפקולטה לרפואה, […]
משרד הבריאות מפרסם דוח פיננסי של מערך האשפוז הכללי ציבורי בישראל לשנת 2019
השבוע מפרסם משרד הבריאות דוח הסוקר את פעילות 27 בתי החולים הכלליים-ציבוריים בשנת 2019. הסקירה מתמקדת בנקודות הדמיון והשוני בין בתי החולים, תוך מתן דגש על הבדלי הבעלות, גודל המוסד והמחוז בו שוכן בית החולים. מטרתו של הדוח היא ליצור תשתית השוואתית העוקבת אחר פעילות בתי החולים ומעריכה את ביצועיהם הפיננסים באופן שקוף. הדוח מופץ […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!