מאת שני רבינוביץ / עורכת מדור פרמקולוגיה

בבריטניה פורסם לאחרונה דו”ח שהוזמן על ידי חברי הפרלמנט הבריטי הסוקר עניני בטיחות הקשורים לצמחי מרפא. באופן כללי, ניתן לומר כי רוב התכשירים המכילים צמחי מרפא אינם מהווים איום משמעותי על בריאותו של האדם, אך עם זאת הדו”ח מדגיש מספר נושאים שעלו לאחרונה וגרמו לדאגה בקרב הציבור. הדו”ח נכתב על ידי הרשות לפיקוח על תרופות (medicines control agency) .

השימוש ברפואה מסורתית ורפואה משלימה או אלטרנטיבית נמצא בסימן עליה ברחבי העולם כולו, כפי שצוין בדו”ח של ארגון הבריאות העולמי: “באזורים רבים של העולם קובעי מדיניות, אנשי מקצוע והציבור נאבקים בשאלות הנוגעות לבטיחות, איכות, זמינות, שימור והמשך הפיתוח של סוג זה של טיפול רפואי…אם נרצה לקדם אפשרויות אלה כמקור לטיפול רפואי יש לעשות מאמצים על מנת לקדם שימוש מושכל, וזיהוי הטיפולים הבטוחים והיעילים ביותר יהיה חיוני”.

ככל הצורות של טיפול עצמי, השימוש בתכשירי צמחי מרפא מציג סיכון אפשרי לבריאות האדם. ניתן לסווג את סוגיות הבטיחות לחמש קטגוריות עיקריות:

* העדפת טיפול עצמי מכל סוג שהוא על פני טיפול קונבנציונלי יכולה לעכב את המטופל מלפנות לקבלת ייעוץ מוסמך, או לגרום לו לזנוח את הטיפול הקונבנציונלי על דעת עצמו.

* המטופל יכול להיחשף לחומרים רעילים הנמצאים באופן טבעי במרכיבים הצמחיים.

* המטופל יכול להיחשף לחומרים רעילים כתוצאה ממזהמים הנמצאים בתכשירים (נושאי בטיחות הקשורים לאיכות המוצרים).

* תכשירים המכילים צמחי מרפא יכולים לפגוע ביעילות של תרופות קונבנציונליות (אינטראקציות בין תרופות וצמחי מרפא).

* קבוצות מטופלים מסוימות יכולות להימצא בסיכון מוגבר (נשים בהריון ונשים מיניקות, ילדים).

רוב בעיות האיכות קשורות לתכשירי צמחי מרפא שאינם בפיקוח. מהעדויות עולה כי הבעיות כוללות את הנושאים הבאים: הכנסה במתכוון או שלא במתכוון של מרכיבים אסורים או מוגבלים בשימוש, החלפת מרכיבים, זיהום בחומרים רעילים, הבדלים בין התוכן כפי שמסומן על גבי האריזה לבין התוכן האמיתי.

בעיות אלה נובעות מאופי המרכיבים הטבעיים, שהם תערובות מורכבות של חומרים פעילים, כאשר ידוע היטב כי הרמות הצמחיות של החומרים הפעילים משתנות כתלות בתנאי הסביבה ובגורמים נוספים. אצוות שונות של אותו מרכיב צמחי יכולות להיבדל זו מזו באיכותן עקב גורמים כמו זיהום חיידקי או פטרייתי, חומרי הדברה ונוכחות מתכות כבדות כמו כספית או עופרת. בנוסף, לעיתים קרובות החומרים הפעילים האחראים על הפעילות המיטיבה אינם ידועים או מובנים רק באופן חלקי, דבר שלא מאפשר להגיע לרמת הפיקוח אותה ניתן להשיג באופן שגרתי עם חומרים סינתטיים בתעשייה הפרמצווטית הקונבנציונלית.

השימוש המסורתי הנרחב בצמחים לצורכי רפואה אפשר לזהות את אלה שגורמים לסימנים חריפים וברורים של רעילות, ובכך להימנע מהשימוש בהם. אך הסברה ששימוש מסורתי בצמח במשך מאות שנים ביסס את בטיחותו אינה בהכרח נכונה. ייתכן כי מעיני הדורות הקודמים נעלמו צורות הרעילות בעלות המאפיינים המתמשכים והפחות בולטים, כמו קרצינוגניות, מוטגניות והפטוטוקסיות. צורות אלו של רעילות הן בעלות חשיבות גבוהה כאשר ברצוננו להעריך את בטיחותן של דרכי הטיפול הטבעיות.

את הגרסה המלאה של הדו”ח ומידע נוסף בענייני בטיחות של תרופות בכלל וצמחי מרפא בפרט ניתן לקרוא באתר המומלץ של ה – MCA (לחצו כאן )