סקירה ראשונה זו מאת פרופ’ רובינשטיין מביאה את עיקרי המאמר שפורסם ב- NEJM :

Comparison of caspofungin and amphotericin B for invasive candidiasis. J. Mora- Durate et al. New Eng J Med 2002;347:2020

הטיפול בפטרת סיסטמית הינו מסובך שכן לרבים מהחולים מחלות יסוד קשות, כשל חיסוני, והם נתונים לטיפולים כימוטרפיים או לטיפולים על ידיד סטרואידים והקרנות.

 בין התרופות המקובלות לטיפול במצב זה נימנות: אמפוטריצין B בסוגיו השונים כאמפוטריצין ליפוזומלי , אמפוטריצין בתרחיפים שומניים שונים, פלוקונזול (טריקן), איטרהקונזול ולאחרונה ווריקונזול. הקספופונגין הינה תרופה אנטי-פטרייתית חדשה המשתייכת למשפחת האכינוקנדינים (ECHINOCANDINS).

 תרופות ממשפחה זו מונעות את יצירת הגלוקן-פוליסככריד החיוני לבניית דופן הפטריה.

 הקספופונגין הינה תרופה הניתנת דרך הוריד בלבד. היא בעלת זמן מחצית חיים של 9-11 ש’ והיא קשורה לחלבון בשעור גבוה (97% ~).

התרופה מופרשת בעיקר דרך דרכי העיכול (35%), מטבוליטים של התרופה מופרשים דרך הכליה. בחולים בעלי אי ספיקת כליות בדרגות חומרה שונות, אין צורך בשינוי המינון. בחולים עם אי ספיקת כבד בינונית יש צורך בהורדת המינון. רמות התרופה בנסיוב של נשים ושל זקנים גבוהות מעט מאשר בגברים ( AUC גבוה ב 22%) אולם אין צורך בשינוי המינון.

עד כה היה הקספופונגין מותווה לשימוש כנגד אספרגילוזיס סיסטמי ולהתוויה זו אף נרשם בישראל. במחקר סמוי כפול, אקראי, רב-מרכזי זה, הישוו החוקרים את יעילות האמפוטריצין B במינון 0.7-0.7 מ”גק”ג (ובחולים נויטרופנים במינון 0.7-1.0 מ”גק”ג) לזו של קספופונגין תוך-ורידי (במינון של 70 מ”ג ביום הראשון לטיפול ולאחר מכן 50 מ”גיום) לתקופה מינימלית בת 10 ימים.

בחולים שניתן לעשות כך, הועבר הטיפול התוך-ורידי לטיפול פומי בפלוקונזול במינון של 400 מ”גיום. למחקר גויסו 234 חולים וב 224 בוצעה אנליזה של כוונת טיפול (Intention to treat ).

 שתי קבוצות המחקר היו דומות בהרכבן הדמוגרפי, בשיעור החולים הנויטרופנים בכל קבוצה, ובממוצע מדרג ה APACHE II.

 יעילות הקספופונגין נמצאה דומה לזו של האמפוטריצין B עם שיעור הצלחה של 73.4% לחולים בקבוצת הקספופונגין לעומת 61.7% בקבוצת האמפוטריצין (רוח-בר-סמך 0.7- 26.0) כשניתוח התוצאות בוצע לפי קריטריונים שנקבעו מראש, (הכלה בקבוצת הטיפול ללא תוספת טפול אנטי-פיטרייתי נוסף, ללא חריגות מהפרוטוקול הטיפולי שעשויות למסך את התוצאות, הערכה סבירה בתום הטיפול וקבלת התרופה למשך 5 ימים לפחות),נמצא שיעילות הקספופונגין עלתה על זו של האמפוטריצין:  80.7% הצלחה לעומת 64.9% במקבלי האמפוטריצין (רווח-בר-סמך 1.1-29.7).

קספופונגין היה שווה ביעילותו לאמפוטריצין B בחולים עם קנדידמיה עם שעור הצלחה של 71.7% לעומת אמפוטריצין B 62.8%.

 בקבוצת הקספופונגין היו באופן משמעותי פחות תופעות-לוואי קליניות מאשר בקבוצת האמפוטריצין B 28.9% לעומת 58.4%.(0.002 = P). אלה התבטאו בעיקר בפחות צמרמורות 5.3% לעומת 26.4% (0.003 = P), בפחות אירועי חום 7.0% לעומת 23.2% (0.01 = P) ובפחות עליה בערכי האוראה והקריאטינין ופחות ירידה בערכי האשלגן.

 החוקרים הסיקו ממחקר זה כי קספופונגין הינו יעיל בטיפול בקנדידמיה, ופחות רעיל מאשר אמפוטריצין B. 

 בכל נקודה בה נבדק שיעור ההצלחה היה שיעור מקבלי הקספופונגין עולה על שיעור מקבלי האמפוטריצין B. מחקר זה מצטרף למחקר קודם בו הוכחה יעילות הקספופונגין במיקרים של אספרגילוזיס.

קספופונגין לכן מרחיב אצ האפשרויות הטיפוליות בחולים הסובלים מפטרת סיסטמית ומוריד את שיעור תופעות הלוואי הכרוכות בטיפול באמפוטריצין B.