מלנומה של ה- uvea הינה הגידול התוך-עייני הראשוני השכיח ביותר במבוגרים. שיעור ההיארעות היא כששה למיליון. השאיפה הינה להיפטר מהגידול תוך שמירה על העין והראיה. קיימות גישות טיפוליות שונות. במקרים עם נגעים מלנוטיים קטנים לרוב ממליצים על מעקב בלבד כדי לברר אם הנגע גדל או פעיל וזאת במטרה לנסות להבדיל באופן קליני בין נבוס לא טיפוסי לבין מלנומה. הטיפול בנגעים מלנוטיים קטנים החשודים להיות מלנומה נעשה ללא כל אבחון סופי של מהות הנגע. אי לכך חשוב ביותר לפתח פרוצדורות חליפיות לביופסיה אשר יתנו מידע אשר ירמז על ההתנהגות הביולוגית של נגעים מלנוטיים של הכורואיד.
מחקרים קודמים הצביעו על כך שלמבנה המיקרוסירקולציה microcirculation patterns בתוך הגידול יש קשר חזק להתנהגות הגידול. גידולים עם כלי דם מקבילים ללא חיבורים ביניהם התאפיינו בפרוגנוזה טובה בעוד שגידולים עם כלי דם בצורת רשת או כלי דם מקבילים עם חיבורים ביניהם התאפיינו בשכיחות גבוהה של מחלה מטסטטית.
התברר שניתן לזהות את מבנה כלי הדם בגידולים באמצעות confocal indocyanine green Angiography. בשיטה כזו הודגמו הצורות הוסקולריות ב- 94% בהשוואה ל- 6% כאשר בוצע שימוש ב- fluorescein Angiography. השלב הבא המתבקש הינו לתכנן מחקר פרוספקטיבי שיעריך האם ניתן להעריך גדילה של תהליך מלנוטי בכורואיד על פי תוצאות הבדיקה האנגיוגרפית. (2)
המחקר בוצע בשיתוף פעולה בין Eye Clinic of the Ludwig-Maximilians-University Munich, Germany לבין Shiley Eye Center, University of California, USA ו- Department of Pathology, University of Illinois at Chicago, Illinois, USA. במחקר השתתפו 98 חולים עם גידולים כורואידליים מלנוטיים קטנים בעין אחת. גדילה של הנגע הוגדרה כהגדלה מרבית בגובה של חצי מ”מ כפי שנמדדה באולטרסאונד A-scan, עדות מצולמת של הגדלה בקוטר מרבי של לפחות 0.75 מ”מ או צירוף של השניים.
28 מתוך 98 הגידולים (29%) התאימו לקריטריונים שנקבעו לגדילה של הנגע. הזמן המדיאני שחלף עד לגדילה היה 127 ימים (טווח של 51 עד 625 ימים). המאפיינים הקליניים שלהלן היו קשורים באופן משמעותי עם הזמן שחלף עד לגדילה של הנגע: flashes (P=0.022), פיגמנט כתום (P=0.012), נוזל תת-רשתית (P<0.01), קוטר מרבי התחלתי (P=0.015), גובה מרבי (P<0.01), כלי דם מקבילים בעלי חיבורים ביניהם (P<0.001), כלי דם מקושתים עם הסתעפויות שלהם (P=0.006), לולאות של כלי דם (P<0.001) ורשתות של כלי דם (P<0.001). מכל אלה ממצא אנגיוגרפי של אחד מהצורות האלה או צירוף של כמה מהם היה בעל הקשר החזק ביותר לזמן שחלף עד לגדילה של הנגע.
המסקנה היא שתוצאות בדיקת צורות כלי הדם בנגע מלנוטי של הכורואיד באמצעות confocal ICG Angiography מהוות גורם מנבא קליני חדש ליכולת הגידול של התהליך.
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: מאמרים
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
האם המהפכה הטיפולית בהשמנת יתר תפרוץ את חומת הכלכלה? פרופ' רז ופרופ' שטרן
לפניכם הרצאה ודיון שהתקיים בין פרופ’ איתמר רז ופרופ’ נפתלי שטרן בנושא השפעות החידושים הטיפוליים בתחום ההשמנה.
בעקבות המלצות ועדת הסל - ראיון מיוחד עם פרופ' נדב דווידוביץ
על רקע פרסום המלצות ועדת הסל ביקשנו לבדוק עם פרופ’ נדב דווידוביץ, חבר בוועדת הסל, כמה סוגיות שקשורות למתודולוגיה ולאופן קבלת ההחלטות בוועדה.
מאזן עלות-תועלת של הטיפול ב-Dapagliflozin במחלת כליות כרונית (Clin J Am Soc Nephrol)
אנליזה חדשה של מחקר הCKD-DAPA מראה שהטיפול ב-dapagliflozin (פורסיגה) במחלת כליות כרונית הינו משתלם מבחינת מאזן עלות-תועלת בבריטניה, גרמניה וספרד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease CKD) מהווה נטל משמעותי על המטופלים ועל שירותי הבריאות, בעיקר בהגעה לאי ספיקת כליות סופנית כשהמטופלים נדרשים לטיפול כלייתי חליפי. מחקר ה-DAPA-CKD הראה שהטיפול ב-dapagliflozin, […]
איך זה עבר בשקט ומתחת לרדאר? עלות ההשמנה בישראל - 20 מיליארד ש''ח לשנה (הודעת החברה להשמנה)
כבר לפני יותר משנה הושלם דו”ח מקיף, המנתח את השלכות מחלת ההשמנה על חוסן מדינת ישראל, עם השוואות לעולם ותכנית ברורה למדיניות בריאות מסודרת ולרגולציה מותאמת. נחשף היופ, בתום הכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר של הר”י ד”ר דרור דיקר (בתמונה) : “נהוג להתחמק מדיון אמיתי במחלת ההשמנה, בשל סטיגמה […]
ארגוני הרוקחים הגישו בג''צ בשל סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות
קואליציית ארגוני הרוקחות הגישה הבוקר עתירה לבג”ץ בנושא סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות, בטענה שהייעוץ הינו כבר חלק מהסל. ארגון הרוקחות הגיש את הייעוץ התרופתי היזום כטכנולוגיה להכללה בסל שירותי הבריאות הממלכתי לשנת 2023. מטרת השירות הינה לאפשר לרוקחים במפגש ייעודי עם מטופלים, שלא אגב ניפוק תרופה מסוימת, לבצע הדרכת […]
ב-2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם בכ-7 מיליארד ש''ח, מהם 2.7 בגין הוצאות הקורונה (דו''ח משרד הבריאות)
משרד הבריאות מפרסם דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-7 מיליארד ש”ח, המהווים כ-12% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה כ-2.7 מיליארד ש”ח הם תמיכות בגין הוצאות הקורונה. השתתפויות עצמיות ממבוטחים בסל בגין שירותים עלו בשיעור של 6.1% כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי, לעומת מאוחדת […]
הורביץ בישיבה הראשונה של ועדת הסל: לראשונה תקציב הרחבת הסל מקובע במסגרת תקציב המדינה
דיון פתיחה של הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 היום (ראשון ה-18.9.22) התכנסה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 לישיבתה הראשונה במשרד הבריאות במרכז הרפואי שיבא תל השומר בהשתתפות שר הבריאות, ניצן הורוביץ ומנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ נחמן אש. שר הבריאות, ניצן הורוביץ: “בבסיס עבודת הוועדה, ובעצם מהות עבודתה, היא מימוש […]
שרי הבריאות והאוצר מינו את ועדת סל התרופות לשנת 2023
שר הבריאות, ניצן הורוביץ, ושר האוצר, אביגדור ליברמן מינו את הוועדה הציבורית שתמליץ למועצת הבריאות ולממשלה על תוספת תרופות, טכנולוגיות רפואיות והשירותים לסל שירותי הבריאות בשנת 2023. תקציב עדכון הסל יעמוד על 550 מיליון ש”ח. להלן חברי ועדת הסל לשנת 2023: • יו״ר הוועדה: פרופ׳ דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי, בי”ח הדסה ודיקן הפקולטה לרפואה, […]
משרד הבריאות מפרסם דוח פיננסי של מערך האשפוז הכללי ציבורי בישראל לשנת 2019
השבוע מפרסם משרד הבריאות דוח הסוקר את פעילות 27 בתי החולים הכלליים-ציבוריים בשנת 2019. הסקירה מתמקדת בנקודות הדמיון והשוני בין בתי החולים, תוך מתן דגש על הבדלי הבעלות, גודל המוסד והמחוז בו שוכן בית החולים. מטרתו של הדוח היא ליצור תשתית השוואתית העוקבת אחר פעילות בתי החולים ומעריכה את ביצועיהם הפיננסים באופן שקוף. הדוח מופץ […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!