פרסביופיה, האיבוד ההדרגתי של האקומודציה שנעשה משמעותי מבחינה קלינית במשך העשור החמישי לחיים הינו בלתי נמנע מבחינה פיזיולוגית. הפתופיזיולוגיה של פרסביופיה עדיין איננה ברורה לחלוטין. התיאוריה של Helmholtz מסבירה שהאקומודציה הינה תוצאה של תכונות אלסטיות של העדשה ויתכן גם של הזגוגית, המאפשרים לעדשה להתעגל ולהגדיל את הכוח שלה כאשר המתח בזונולות מופחת בעת התכווצות השריר הסיליארי. עם התקדמות הגיל, העדשה עוברת סקלרוזיס, יכולתה להתעגל פוחתת ומתפתחת פרסביופיה.
בשנים האחרונות פורסמה התיאוריה של Schachar שאיננה מסכימה עם ההנחה שסקלרוזיס של העדשה הוא הגורם לפרסביופיה. לפי תיאוריה זו השריר הסיליארי הלונגיטודינלי מתכווץ בעת אקומודציה ומותח יותר את הזונולות האקווטוריאליות כאשר הזונולות הקדמיות והאחוריות משתחררות. פיזור כוחות זה גורם להגדלת הקוטר האקווטוריאלי של העדשה וכתוצאה מכך קטן הנפח הפריפרי של העדשה וגדל הנפח המרכזי שלה. הגדלת הנפח במרכז העדשה גורם להגדלת כוחה. לפי תיאוריה זו, פרסביופיה מתפתחת בגלל הגדלת הקוטר האקווטוריאלי של העדשה המזדקנת. כאשר הקוטר של העדשה מגיע לגודל קריטי, בדרך כלל במהלך העשור החמישי לחיים, המתח שיוצרים הזונולות הולך ופוחת. כתוצאה מכך התכווצות השריר הסיליארי לא יוצרת מספיק מתח בזונולות כדי לגרום לשינויים בנפח ההיקפי והמרכזי של העדשה ומתפתחת פרסביופיה. למרות שיש החולקים על תיאוריה זו, היא גרמה לפיתוח מספר גישות ניתוחיות לטיפול בפרסביופיה. סקלרוטומיה סיליארית קדמית – Anterior ciliary sclerotomy כללה יצירת חתכים רדיאליים בסקלרה שמכסה את השריר הסיליארי. חתכים אלה נועדו לגרום להתרחבות הסקלרה שמעל לגוף הסיליארי וכך להגדיל גם את המרחק שבין הגוף הסיליארי ואקווטור העדשה. בצירה כזו, כאשר יתכווץ השריר הסיליארי יגדל המתח בסיבים האקווטוריאלים וההשפעה הנדרשת על העדשה תחודש. ניתוחים ניסיוניים שבוצעו בעבר בטכניקה כזו העלו שניתן להגדיל את אמפליטודת האקומודציה ב- 2.2 דיופטרים. השפעת הניתוח פחתה עם הזמן וכעבור שנה תוספת האקומודציה שנשארה היתה 0.8 דיופטרים. ההשערה היתה שההשפעה פוחתת בגלל ריפוי הסקלרה ולכן הציעו להכניס פקקי סיליקון בתוך החתכים במטרה למנוע את ריפוי הסקלרה. שימוש בפקקי סיליקון גרם לכך שתוספת של 1.5 דיופטרים של אקומודציה נשארה גם כעבור שנה.
במחקר שבוצע בקליפורניה, ארה”ב ב- Jules Stein Eye Institute and the UCLA School of Medicine, Los Angeles, Davidorf Eye Group, West Hills, and Maloney-Seibel Vision Institute, Los Angeles נבדקו הבטיחות והיעילות של סקלרוטומיה סיליארית קדמית בהחזרת יכולת האקומודציה בעין פרסביופית. (2)
היה זה מחקר קליני השוואתי, פרוספקטיבי וללא רנדומיזציה. השתתפו בו 9 אנשים פרסביופים (7 גברים ושתי נשים) שלא עברו בעבר ניתוחי עיניים למעט ניתוחי רפרקציה בקרניות. ניתוח הסקלרוטומיה הסיליארית הקדמית בוצע בעין אחת של כל משתתף כאשר העין השניה שימשה לביקורת.
הניתוח בוצע תחת הרדמה טופיקלית בטיפות. הוא כלל פריטומיה המילימבלית של הלחמית בחלק העליון והתחתון. באמצעות סכין יהלום לקרטוטומיה שהינוguarded dual track וכויל ל- 550 או 600 מיקרומטר, בוצעו חתכים שהחלו בלימבוס הכירורגי ונמשכו אחורנית למרחק של 3 מ”מ. בוצעו בסך הכל 12 חתכים, 3 בכל רביע. לא היה כל שימוש בקאוטריזציה למרות הדימומים שנוצרו. הפריטומיות בלחמיות נתפרו עם תפר נספג.
בדיקות תוכננו באופן פרוספקטיבי ונערכו כעבור יום, שבוע, חודש וששה חדשים לאחר הניתוח. המדדים שנבדקו היו אמפליטודת האקומודציה שנמדדה בשתי שיטות, חדות הראיה לקרוב, במרחק 14 אינץ לפי לוח ייגר, הרפרקציה והערכה של סיבוכים ניתוחיים.
המדידות של 9 העיניים שהשתתפו במחקר הצביעו על אמפליטודת אקומודציה של 1.11 דיופטר לפני הניתוח. לא היה כל הבדל משמעותי מבחינה סטטיסטית באקומודציה שנבדקה חודש וששה חדשים לאחר הניתוח. לא היה גם הבדל סיגניפיקנטי בין האקומודציה של העיניים המנותחות לעיניים הלא-מנותחות ששימשו לביקורת, חצי שנה לאחר הניתוח. לא נמדד כל שיפור משמעותי בחדות הראיה לקרוב חודש או חצי שנה לאחר הניתוח. לא נמצא כל שינוי משמעותי ברפרקציה חודש וחצי שנה לאחר הניתוח. הסיבוכים כללו פרפורציה ללשכה הקדמית בעין אחת ואיסכמיה קלה של המקטע הקדמי שהתבטאה באקינזיה סקטוריאלית של הקשתית בעין אחרת.
מסקנת החוקרים הייתה שסקלרוטומיה סיליארית קדמית לא תורמת לחזרת האקומודציה בעין פרסביופית ועלולה לגרום לסיבוכים משמעותיים.
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: מאמרים
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
האם המהפכה הטיפולית בהשמנת יתר תפרוץ את חומת הכלכלה? פרופ' רז ופרופ' שטרן
לפניכם הרצאה ודיון שהתקיים בין פרופ’ איתמר רז ופרופ’ נפתלי שטרן בנושא השפעות החידושים הטיפוליים בתחום ההשמנה.
בעקבות המלצות ועדת הסל - ראיון מיוחד עם פרופ' נדב דווידוביץ
על רקע פרסום המלצות ועדת הסל ביקשנו לבדוק עם פרופ’ נדב דווידוביץ, חבר בוועדת הסל, כמה סוגיות שקשורות למתודולוגיה ולאופן קבלת ההחלטות בוועדה.
מאזן עלות-תועלת של הטיפול ב-Dapagliflozin במחלת כליות כרונית (Clin J Am Soc Nephrol)
אנליזה חדשה של מחקר הCKD-DAPA מראה שהטיפול ב-dapagliflozin (פורסיגה) במחלת כליות כרונית הינו משתלם מבחינת מאזן עלות-תועלת בבריטניה, גרמניה וספרד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease CKD) מהווה נטל משמעותי על המטופלים ועל שירותי הבריאות, בעיקר בהגעה לאי ספיקת כליות סופנית כשהמטופלים נדרשים לטיפול כלייתי חליפי. מחקר ה-DAPA-CKD הראה שהטיפול ב-dapagliflozin, […]
איך זה עבר בשקט ומתחת לרדאר? עלות ההשמנה בישראל - 20 מיליארד ש''ח לשנה (הודעת החברה להשמנה)
כבר לפני יותר משנה הושלם דו”ח מקיף, המנתח את השלכות מחלת ההשמנה על חוסן מדינת ישראל, עם השוואות לעולם ותכנית ברורה למדיניות בריאות מסודרת ולרגולציה מותאמת. נחשף היופ, בתום הכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר של הר”י ד”ר דרור דיקר (בתמונה) : “נהוג להתחמק מדיון אמיתי במחלת ההשמנה, בשל סטיגמה […]
ארגוני הרוקחים הגישו בג''צ בשל סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות
קואליציית ארגוני הרוקחות הגישה הבוקר עתירה לבג”ץ בנושא סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות, בטענה שהייעוץ הינו כבר חלק מהסל. ארגון הרוקחות הגיש את הייעוץ התרופתי היזום כטכנולוגיה להכללה בסל שירותי הבריאות הממלכתי לשנת 2023. מטרת השירות הינה לאפשר לרוקחים במפגש ייעודי עם מטופלים, שלא אגב ניפוק תרופה מסוימת, לבצע הדרכת […]
ב-2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם בכ-7 מיליארד ש''ח, מהם 2.7 בגין הוצאות הקורונה (דו''ח משרד הבריאות)
משרד הבריאות מפרסם דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-7 מיליארד ש”ח, המהווים כ-12% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה כ-2.7 מיליארד ש”ח הם תמיכות בגין הוצאות הקורונה. השתתפויות עצמיות ממבוטחים בסל בגין שירותים עלו בשיעור של 6.1% כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי, לעומת מאוחדת […]
הורביץ בישיבה הראשונה של ועדת הסל: לראשונה תקציב הרחבת הסל מקובע במסגרת תקציב המדינה
דיון פתיחה של הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 היום (ראשון ה-18.9.22) התכנסה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 לישיבתה הראשונה במשרד הבריאות במרכז הרפואי שיבא תל השומר בהשתתפות שר הבריאות, ניצן הורוביץ ומנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ נחמן אש. שר הבריאות, ניצן הורוביץ: “בבסיס עבודת הוועדה, ובעצם מהות עבודתה, היא מימוש […]
שרי הבריאות והאוצר מינו את ועדת סל התרופות לשנת 2023
שר הבריאות, ניצן הורוביץ, ושר האוצר, אביגדור ליברמן מינו את הוועדה הציבורית שתמליץ למועצת הבריאות ולממשלה על תוספת תרופות, טכנולוגיות רפואיות והשירותים לסל שירותי הבריאות בשנת 2023. תקציב עדכון הסל יעמוד על 550 מיליון ש”ח. להלן חברי ועדת הסל לשנת 2023: • יו״ר הוועדה: פרופ׳ דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי, בי”ח הדסה ודיקן הפקולטה לרפואה, […]
משרד הבריאות מפרסם דוח פיננסי של מערך האשפוז הכללי ציבורי בישראל לשנת 2019
השבוע מפרסם משרד הבריאות דוח הסוקר את פעילות 27 בתי החולים הכלליים-ציבוריים בשנת 2019. הסקירה מתמקדת בנקודות הדמיון והשוני בין בתי החולים, תוך מתן דגש על הבדלי הבעלות, גודל המוסד והמחוז בו שוכן בית החולים. מטרתו של הדוח היא ליצור תשתית השוואתית העוקבת אחר פעילות בתי החולים ומעריכה את ביצועיהם הפיננסים באופן שקוף. הדוח מופץ […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!