למרות השיטות המרובות שנוסו כטיפול בפטריגיום עדיין יש מקרים עם חזרה של פטריגיום לאחר ניתוח. אחוזי החזרה הינם 24% עד 89% עבור טכניקה של הסרה פשוטה עם השארת סקלרה חשופה. כאשר הוספו טיפולים מונעים כמו הקרנה עם קרני בטא, טיפול בתיוטפה, או טיפול טופיקלי במיטומיצין C לאחר הניתוח, אחוז החזרה ירד באופן משמעותי לסדר גודל של 0% עד 12%. מאידך טכניקות אלה לוו בסיבוכים קשים כמו יצירת קטרקט, גלאוקומה משנית קשה, אובאיטיס, פרפורציה של הקרנית, ונקרוזיס של הסקלרה שהמתקדם במקרים מסויימים לפרפורציה ואנדופתלמיטיס. טיפול חד פעמי, תוך ניתוחי, במיטומיצין C הפחית את שכיחות חזרת הפטריגיום והקטין את שיעור הסיבוכים הקשים. מאידך הסכנות ארוכות הטווח של מיטומיצין אינן ידועות ולמרות שהאירועים היו נדירים דווח על תמס קורנאו-סקלרלי בעקבות טיפול חד-פעמי, תוך-ניתוחי כזה. ב- 1985 Kenyon וחבריו תיארו את השיטה הניתוחית שלהם של שתל לחמית אוטוגרפי לטיפול בפטריגיום חוזר ומתקדם עם שיעור חזרה נמוך של 5.3%. למרות שניתוח כזה ארוך יותר הוכח שהוא בטוח ויעיל יותר.
לאחר שהתברר שהמיקום של תאי המקור האפיתליאליים של הקרנית (stem cells) ממוקמים בלימבוס הועלתה האפשרות שהאפיתליום הלימבלי הבריא יכול לפעול כמחסום בפני נדידת הלחמית אל שטח פני הקרנית. הועלתה גם אפשרות שפטריגיום מייצג “חסר לימבלי לוקלי”. בעקבות השערות אלה הניחו שייתכן שהכללת אפיתל לימבלי בגרפט הלחמית בו משתמשים בניתוח פטריגיום עשוי להביא לתוצאות אנטומיות ופונקציונליות טובות יותר ולהפחית חזרה של פטריגיום.
במאמר של Fayez מהמחלקת העיניים של ביה”ס לרפואה של אוניברסיטת המלך עבדול עזיז בג’דה, ערב הסעודית, מדווח המחבר על תוצאות מחקר קליני, אקראי ופרוגרסיבי המשווה בין יעילות הטיפול בפטריגיום באמצעות שתל לחמית לעומת שתל לחמית הכולל אפיתל לימבלי. (1)
בשני הניתוחים השתל נלקח מאיזור טמפורלי עליון. לצורך הוצאת שתל לחמית-לימבוס בוצע בקרנית, באיזור ממנו נלקח השתל, חתך בעומק 100 מיקרון במרחק חצי מ”מ מהלימבוס, לפני חיתוך הלחמית. השתל שנלקח כלל גם חצי מ”מ מהקרנית ההיקפית. השתל נתפר כאשר איזור הלימבוס ממוקם בלימבוס.
המחקר כלל 79 חולים עם פטריגיום מתקדם או פטריגיום חוזר שטופלו באופן אקראי עם שתל לחמית (36 חולים) או עם שתל לחמית-לימבוס (43 חולים). 24 עיניים עם פטריגיום פרימרי ו- 12 עיניים עם פטריגיום חוזר טופלו בשתל לחמית. 28 עיניים עם פטריגיום פרימרי ו- 15 עיניים עם פטריגיום חוזר טופלו עם שתל לחמית-לימבוס. כל הניתוחים בוצעו בידי אותו מנתח ומשך המעקב היה לפחות 3 שנים. חזרה של פטריגיום הוגדרה כל פרוליפרציה פיברו-וסקולרית שחדרה לעומק של יותר מ- 1 מ”מ לתוך הקרנית מהאיזור ממנו הוסר הפטריגיום.
התוצאות היו כלהלן: 2 מתוך המקרים הפרימריים (8.3%) ו- 4 מתוך המקרים החוזרים (33.3%) בקבוצה שטופלה עם שתל לחמית פתחו חזרה. אף לא אחד מהמקרים (הפרימריים או החוזרים) שטופלו עם שתל לחמית-לימבוס פיתח חזרה. כאשר בוצע עיבוד סטטיסטי של התוצאות נמצא שכאשר כוללים יחד את הפטריגיום הפרימרי והחוזר, הטיפול עם שתל לחמי-לימבוס היה יעיל יותר באופן סיגניפיקנטי. ההבדל היה סיגניפיקנטי גם כאשר הושוו קבוצות הפטריגיומים החוזרים. יש אמנם לזכור שהקבוצות של הפטריגיומים החוזרים לא היו גדולות אף בעוד 4 מתוך 12 הפטריגיומים החוזרים שטופלו בשתל לחמית פיתחו חזרה נוספת, אף לא אחד מ- 15 הפטריגיומים החוזרים פיתח חזרה נוספת. ההבדל לא היה סיגניפיקנטי לגבי הפטריגיומים הפרימריים.
מסקנת החוקר היא ששתי השיטות של השתלת לחמית הינן יעילות במקרים של פטריגיום פרימרי מתקדמים. שתל לחמית-לימבוס נראה יעיל יותר בטיפול בפטריגיום חוזר. כמובן שיש מקום לנתונים נוספים מקבוצות גדולות יותר כדי לאשר את התוצאות.
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: מאמרים
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
האם המהפכה הטיפולית בהשמנת יתר תפרוץ את חומת הכלכלה? פרופ' רז ופרופ' שטרן
לפניכם הרצאה ודיון שהתקיים בין פרופ’ איתמר רז ופרופ’ נפתלי שטרן בנושא השפעות החידושים הטיפוליים בתחום ההשמנה.
בעקבות המלצות ועדת הסל - ראיון מיוחד עם פרופ' נדב דווידוביץ
על רקע פרסום המלצות ועדת הסל ביקשנו לבדוק עם פרופ’ נדב דווידוביץ, חבר בוועדת הסל, כמה סוגיות שקשורות למתודולוגיה ולאופן קבלת ההחלטות בוועדה.
מאזן עלות-תועלת של הטיפול ב-Dapagliflozin במחלת כליות כרונית (Clin J Am Soc Nephrol)
אנליזה חדשה של מחקר הCKD-DAPA מראה שהטיפול ב-dapagliflozin (פורסיגה) במחלת כליות כרונית הינו משתלם מבחינת מאזן עלות-תועלת בבריטניה, גרמניה וספרד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease CKD) מהווה נטל משמעותי על המטופלים ועל שירותי הבריאות, בעיקר בהגעה לאי ספיקת כליות סופנית כשהמטופלים נדרשים לטיפול כלייתי חליפי. מחקר ה-DAPA-CKD הראה שהטיפול ב-dapagliflozin, […]
איך זה עבר בשקט ומתחת לרדאר? עלות ההשמנה בישראל - 20 מיליארד ש''ח לשנה (הודעת החברה להשמנה)
כבר לפני יותר משנה הושלם דו”ח מקיף, המנתח את השלכות מחלת ההשמנה על חוסן מדינת ישראל, עם השוואות לעולם ותכנית ברורה למדיניות בריאות מסודרת ולרגולציה מותאמת. נחשף היופ, בתום הכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר של הר”י ד”ר דרור דיקר (בתמונה) : “נהוג להתחמק מדיון אמיתי במחלת ההשמנה, בשל סטיגמה […]
ארגוני הרוקחים הגישו בג''צ בשל סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות
קואליציית ארגוני הרוקחות הגישה הבוקר עתירה לבג”ץ בנושא סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות, בטענה שהייעוץ הינו כבר חלק מהסל. ארגון הרוקחות הגיש את הייעוץ התרופתי היזום כטכנולוגיה להכללה בסל שירותי הבריאות הממלכתי לשנת 2023. מטרת השירות הינה לאפשר לרוקחים במפגש ייעודי עם מטופלים, שלא אגב ניפוק תרופה מסוימת, לבצע הדרכת […]
ב-2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם בכ-7 מיליארד ש''ח, מהם 2.7 בגין הוצאות הקורונה (דו''ח משרד הבריאות)
משרד הבריאות מפרסם דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-7 מיליארד ש”ח, המהווים כ-12% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה כ-2.7 מיליארד ש”ח הם תמיכות בגין הוצאות הקורונה. השתתפויות עצמיות ממבוטחים בסל בגין שירותים עלו בשיעור של 6.1% כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי, לעומת מאוחדת […]
הורביץ בישיבה הראשונה של ועדת הסל: לראשונה תקציב הרחבת הסל מקובע במסגרת תקציב המדינה
דיון פתיחה של הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 היום (ראשון ה-18.9.22) התכנסה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 לישיבתה הראשונה במשרד הבריאות במרכז הרפואי שיבא תל השומר בהשתתפות שר הבריאות, ניצן הורוביץ ומנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ נחמן אש. שר הבריאות, ניצן הורוביץ: “בבסיס עבודת הוועדה, ובעצם מהות עבודתה, היא מימוש […]
שרי הבריאות והאוצר מינו את ועדת סל התרופות לשנת 2023
שר הבריאות, ניצן הורוביץ, ושר האוצר, אביגדור ליברמן מינו את הוועדה הציבורית שתמליץ למועצת הבריאות ולממשלה על תוספת תרופות, טכנולוגיות רפואיות והשירותים לסל שירותי הבריאות בשנת 2023. תקציב עדכון הסל יעמוד על 550 מיליון ש”ח. להלן חברי ועדת הסל לשנת 2023: • יו״ר הוועדה: פרופ׳ דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי, בי”ח הדסה ודיקן הפקולטה לרפואה, […]
משרד הבריאות מפרסם דוח פיננסי של מערך האשפוז הכללי ציבורי בישראל לשנת 2019
השבוע מפרסם משרד הבריאות דוח הסוקר את פעילות 27 בתי החולים הכלליים-ציבוריים בשנת 2019. הסקירה מתמקדת בנקודות הדמיון והשוני בין בתי החולים, תוך מתן דגש על הבדלי הבעלות, גודל המוסד והמחוז בו שוכן בית החולים. מטרתו של הדוח היא ליצור תשתית השוואתית העוקבת אחר פעילות בתי החולים ומעריכה את ביצועיהם הפיננסים באופן שקוף. הדוח מופץ […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!