המטרה הראשונית במצב של סוכרת היא להגביל את הכמות הנאכלת של שומן רווי וכולסטרול. השומן הרווי הוא המרכיב הקובע בהרכב של LDL כולסטרול. יתר על כן, האדם הסוכרתי; מסתבר רגיש יותר לכולסטרול שבדיאטה מאשר שאר הציבור. בד”כ באדם לא סוכרתי, צריכה של מנת מזון המכילה כמות נמוכה של שומן רווי וכולסטרול נוטה להוריד את רמות הכולסטרול הכללי, הכולסטרול שבפרקצית LDL ורמת טריגליצרידים בדם. באשר לרמות ה- HDL , התגובות מעורבות אולם, מחקרים שנערכו בחולי סוכרת לא הראו הבדל שבין האוכלוסייה הרגילה לאוכלוסיה הסוכרתית. לכן המטרה בהורדת רמות השומן והכולסטרול אחידה לכל האוכלוסייה ובכללה הסוכרתיים.
במחקר מטבולי, בו נשמרה כמות האנרגיה וכן משקל גוף כמדדים קבועים, מתן מנת מזון עם תכולה נמוכה של שומן רווי ועשירה בפחמימות או שהועשרה בחומצות שומן ציס חד בלתי-רוויות שתיהן הביאו לירידה בכמות הכולסטרול שבפרקצית LDL באופן אקוויוולנטי. דיאטה עם תכולה נמוכה של שומן רווי (% מהאנרגיה) ועשירה בפחמימות מעלה את רמות גלוקוז, אנסולין וטריגליצרידים לאחר ארוחה. במקרים מסוימים גם את רמת HDL וזה בהשוואה לדיאטה עשירה בשומן שמקורו חד בלתי רוויות. אולם דיאטה עם תכולה גבוהה של חומצות שומן חד בלתי רוויות לא הראתה יכולת לשפר את רמת .HbA1c כאשר צורכים ללא בקרה ובחופשיות יתירא דיאטה עשירה בחומצות שומן חד בלתי רוויות, קיימת “סכנה” שתכולת האנרגיה שתאכל תעלה והתוצאה עליה במשקל גוף.
כמובן שנכנסים פה גם שקולים אתניים, ועדיפות של תרבות אכילה האם להחליף שומן בלתי רווי בפחמימות ולהפך, גורם שחייבים להתחשב בו בעת מתן המלצה לכל האוכלוסייה ובוודאי הסוכרתית. באשר לחומצות שומן רב בלתי רוויות כהשפעה ספציפית לא ידוע רבות והדבר לא ברור אם אכן יש להם השפעה על הפרמטרים שהוזכרו לעיל. חומצות אומגה 3 כתוסף, אכן הוראה כמורידות רמות טריגליצרידים בפלסמה באנשים עם סוכרת טיפוס 2. על אף זאת, לעתים קרובות זה מלווה בעליה ברמת LDL-כולסטרול דבר המצריך תשומת לב. אין לחומצות אלו השפעה שלילית על מטבוליזם של גלוקוז. חומצות אומגה 3 הן כנראה טיפול יעיל למקרים של היפרטריגליצרידמיה. מן הראוי לציין לפחות מממצאים מהאוכלוסייה הכללית שצריכה של מזונות המכילים אומגה 3 הם בעלי אפקט הגנתי בבעיות קרדיולוגיות.
כדאי לכן להמליץ על 300 גר’ של דגים לשבוע המספקת 3-n רב בלתי רוויות, בכמות מספקת.
האפקט של חומצות שומן טרנס (נוצרות כאשר שומן צמחי עובר תהליך הידרוגנציה) שהן מוצקות ודומות לשומן רווי בכך שמעלים את רמת LDL כולסטרול. אי לכך, יש להימנע מצריכה של חומצות שומן טרנס.
סטרולים (sterol) שמקורם מהצומח וכן תרכבות stanol esters בעלי יכולת לעכב ספיגת כולסטרול הן מהמזון וכן זה המופרש אנדוגנית (הכל במעי). כמות של 2 גר’/ליום נמצאו כבעלי יכולת להוריד רמת כולסטרול כללית וכן זו המצויה ב- LDL-כולסטרול.
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: מאמרים
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
האם המהפכה הטיפולית בהשמנת יתר תפרוץ את חומת הכלכלה? פרופ' רז ופרופ' שטרן
לפניכם הרצאה ודיון שהתקיים בין פרופ’ איתמר רז ופרופ’ נפתלי שטרן בנושא השפעות החידושים הטיפוליים בתחום ההשמנה.
בעקבות המלצות ועדת הסל - ראיון מיוחד עם פרופ' נדב דווידוביץ
על רקע פרסום המלצות ועדת הסל ביקשנו לבדוק עם פרופ’ נדב דווידוביץ, חבר בוועדת הסל, כמה סוגיות שקשורות למתודולוגיה ולאופן קבלת ההחלטות בוועדה.
מאזן עלות-תועלת של הטיפול ב-Dapagliflozin במחלת כליות כרונית (Clin J Am Soc Nephrol)
אנליזה חדשה של מחקר הCKD-DAPA מראה שהטיפול ב-dapagliflozin (פורסיגה) במחלת כליות כרונית הינו משתלם מבחינת מאזן עלות-תועלת בבריטניה, גרמניה וספרד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease CKD) מהווה נטל משמעותי על המטופלים ועל שירותי הבריאות, בעיקר בהגעה לאי ספיקת כליות סופנית כשהמטופלים נדרשים לטיפול כלייתי חליפי. מחקר ה-DAPA-CKD הראה שהטיפול ב-dapagliflozin, […]
איך זה עבר בשקט ומתחת לרדאר? עלות ההשמנה בישראל - 20 מיליארד ש''ח לשנה (הודעת החברה להשמנה)
כבר לפני יותר משנה הושלם דו”ח מקיף, המנתח את השלכות מחלת ההשמנה על חוסן מדינת ישראל, עם השוואות לעולם ותכנית ברורה למדיניות בריאות מסודרת ולרגולציה מותאמת. נחשף היופ, בתום הכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר של הר”י ד”ר דרור דיקר (בתמונה) : “נהוג להתחמק מדיון אמיתי במחלת ההשמנה, בשל סטיגמה […]
ארגוני הרוקחים הגישו בג''צ בשל סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות
קואליציית ארגוני הרוקחות הגישה הבוקר עתירה לבג”ץ בנושא סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות, בטענה שהייעוץ הינו כבר חלק מהסל. ארגון הרוקחות הגיש את הייעוץ התרופתי היזום כטכנולוגיה להכללה בסל שירותי הבריאות הממלכתי לשנת 2023. מטרת השירות הינה לאפשר לרוקחים במפגש ייעודי עם מטופלים, שלא אגב ניפוק תרופה מסוימת, לבצע הדרכת […]
ב-2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם בכ-7 מיליארד ש''ח, מהם 2.7 בגין הוצאות הקורונה (דו''ח משרד הבריאות)
משרד הבריאות מפרסם דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-7 מיליארד ש”ח, המהווים כ-12% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה כ-2.7 מיליארד ש”ח הם תמיכות בגין הוצאות הקורונה. השתתפויות עצמיות ממבוטחים בסל בגין שירותים עלו בשיעור של 6.1% כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי, לעומת מאוחדת […]
הורביץ בישיבה הראשונה של ועדת הסל: לראשונה תקציב הרחבת הסל מקובע במסגרת תקציב המדינה
דיון פתיחה של הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 היום (ראשון ה-18.9.22) התכנסה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 לישיבתה הראשונה במשרד הבריאות במרכז הרפואי שיבא תל השומר בהשתתפות שר הבריאות, ניצן הורוביץ ומנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ נחמן אש. שר הבריאות, ניצן הורוביץ: “בבסיס עבודת הוועדה, ובעצם מהות עבודתה, היא מימוש […]
שרי הבריאות והאוצר מינו את ועדת סל התרופות לשנת 2023
שר הבריאות, ניצן הורוביץ, ושר האוצר, אביגדור ליברמן מינו את הוועדה הציבורית שתמליץ למועצת הבריאות ולממשלה על תוספת תרופות, טכנולוגיות רפואיות והשירותים לסל שירותי הבריאות בשנת 2023. תקציב עדכון הסל יעמוד על 550 מיליון ש”ח. להלן חברי ועדת הסל לשנת 2023: • יו״ר הוועדה: פרופ׳ דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי, בי”ח הדסה ודיקן הפקולטה לרפואה, […]
משרד הבריאות מפרסם דוח פיננסי של מערך האשפוז הכללי ציבורי בישראל לשנת 2019
השבוע מפרסם משרד הבריאות דוח הסוקר את פעילות 27 בתי החולים הכלליים-ציבוריים בשנת 2019. הסקירה מתמקדת בנקודות הדמיון והשוני בין בתי החולים, תוך מתן דגש על הבדלי הבעלות, גודל המוסד והמחוז בו שוכן בית החולים. מטרתו של הדוח היא ליצור תשתית השוואתית העוקבת אחר פעילות בתי החולים ומעריכה את ביצועיהם הפיננסים באופן שקוף. הדוח מופץ […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!