e-med-isral-ribbon

גלאוקומה – השפעת הניסיון לסגור את העיניים בזמן מדידת לחץ על ערכי הלחץ הנמדד

לחץ תוך-עייני מוגבר הינו עדיין גורם הסיכון הידוע החשוב ביותר להתפתחות נזק גלאוקומטוטי לעצב הראיה. בכל סוגי הגלאוקומה מטרת הטיפול התרופתי והכירורגי הינה להפחית את הלחץ התוך עייני. מדידות באמצעות טונומטר גולדמן מושפעות על ידי גורמים שונים כמו עובי הקרנית, הריגידיות של הסקלרה, צורת הישיבה של הנבדק מול מנורת הסדק, מחלות קרנית וכוון ההסתכלות. גורמים אלה משפיעים גם על מדידה המתבצעת בעזרת טונופן. לאחרונה הראו שניסיון לעצום את העיניים בעת בדיקת לחץ תוך-עייני יכול לגרום לתוצאה גבוהה בנבדקים בריאים. כדי להשלים את התמונה נבדק הנושא גם בחולי גלאוקומה במחקר קליני פרוספקטיבי שבוצע ב- The New York Eye and Ear Infirmary ו-      (The New York Medical College, Valhalla .(4 במסגרת מחקר זה בוצעה הערכה של השפעת הניסיון לעצום את העפעפיים על הלחץ התוך-עייני בחולים עם גלאוקומה עם לחץ נורמלי NTG ובחולים עם גלאוקומה עם לחץ גבוה HTG.

במחקר השתתפו 40 עיניים שנבחרו באופן אקראי של 40 חולים. 20 עם גלאוקומה עם לחץ נורמלי ו-20 עם גלאוקומה עם לחץ גבוה. בכל עין בוצעה בדיקה פחימטרית ומדידת לחץ תוך-עייני באמצעות הטונומטר של גולדמן Goldmann applanation tonometry ובאמצעות טונופן Tono-pen XL                  (Mentor, Inc., Norwell, Massachusetts, USA). הלחץ נמדד על ידי אותו בודק אשר פקח את העפעפיים של הנבדק. הלחץ נמדד כאשר הנבדק משאיר את עינו פקוחה וכאשר הוא מנסה באותו זמן לעצום את העין. הנבדקים ישבו בעת הבדיקה וחיכו 5 דקות בין מדידה למדידה. סדר הבדיקות היה אקראי.

הגיל הממוצע של הנבדקים היה 63 שנים. עובי הקרנית הממוצע היה 540 מיקרון בקבוצת ה- NTG ו- 552 מיקרון בקבוצת HTG.

כאשר הלחץ נמדד בטונומטר גולדמן הלחץ בעיניים עם NTG עלה ב- 3.9 מ”מ כספית עם סטיית תקן של 2.0 מ”מ כספית כאשר הנבדקים ניסו לעצום את העיניים (P<0.0001).

במדידות שבוצעו עם טונופן הלחץ עלה ב- 4.2 מ”מ כספית עם סטיית תקן של 2.7 מ”מ כספית כאשר הנבדקים ניסו לעצום את העיניים (P<0.0001).

בעיניים עם HTG כאשר הלחץ נמדד בטונומטר גולדמן הוא עלה ב- 4.1 מ”מ כספית עם סטיית תקן של 2.1 מ”מ כספית כאשר הנבדקים ניסו לעצום את העיניים (P<0.0001).

במדידות שבוצעו עם טונופן הלחץ עלה ב- 4.5 מ”מ כספית עם סטיית תקן של 2.0 מ”מ כספית כאשר הנבדקים ניסו לעצום את העיניים (P<0.0001).

המסקנה היא שניסיון הנבדק לעצום את עיניו בעת בדיקת לחץ תוך-עייני הינו גורם שכיח לטעות משמעותית במדידה, אשר עלולה להשפיע על קביעת הטיפול בחולים עם גלאוקומה.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© ‫ אי-מד שיווק רפואי בע”מ
 כל הזכויות שמורות
09-765-8233 

 

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
עדיין לא מנוי/ה ונמנה/ת על הצוות הרפואי? מוזמן/ת לבצע הרשמה כאן
להרשמה לאתר
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה