Patellar Tendon Vs. Doubled Semitendinosus and Gracilis Tendon for ACL Reconstruction




E.Witvrouw.F.Almqvist


Int.Orth[SICOT][2001]25:308-311

שתל אוטוגני מהווה כיום את התחליף התוך מפרקי הנפוץ ביותר לרצועה הצולבת. עיקר הוויכוחים סביב הנושא הינם בסוג השתל, האם גיד הפיקה או שמא גיד ההמסטרינגס.

עבודות מעטות השוו בין השניים וכזאת היא העבודה המתוארת אשר הינה פרוספקטיבית ומשווה בין שימוש בגיד הפיקה לעומת שימוש בגיד ההמסטרינגס במקרים של חסר ברצועה הצולבת הקדמית.

49 חולים נבחרו, מתוכם 17 נותחו בשיטת השתל “שליש אמצעי עצם-גיד פיקה עצם ” ו- 32 נותחו תוך שימוש בשתל כפול של סמיטנדינוזוס /גרציליס. המעקב השתרע על פני שנה[6שב’,3ח’,6ח’,12ח’].הפרמטרים של שתי הקבוצות טרם הניתוח היו ברי השוואה סטטיסטית :גיל,מין,צד פגוע,זמן מהפגיעה ועד לניתוח,טווח תנועה ,היקף שרירים .

יציבות הברכיים לאחר הניתוח נמדדה בעזרת מכשיר ארתרומטר מסוג KT-1000 .עד 6 ח’ מהניתוח הדגימה קבוצת ההמסטרינגס יתר גמישות מקבוצת הפיקהאך לאחר שנה לא נצפה כל הבדל בין שתי הקבוצות. גיד הפיקה נמצא קרוב יותר לרצועה הצולבת בתכונת הקשיון שלו. בדיקות איזוקינטיות במהלך המעקב העלו כי קיים הבדל בכח הפיתול של שרירי ההמסטרינגס עד שנה לאחר הניתוח ,עובדה זאת הינה בעלת חשיבות שכן לקבוצת שרירים זאת תפקיד בשמירה על יציבות הברך ומניעת תנועתיות יתר.לטיפול הניתן לאחר הניתוח חשיבות ובו חייבים להתמקד בחיזוק כח המכופפים ולא רק המיישרים.ההפרעה ביישור הברך אשר היוותה בעיה בעבר כבר אינה קיימת וזאת יש לזקוף לתכנית הטיפול /שיקום לאחר הניתוחים.מסקנת המאמר כי למרות ההבדלים בגמישות ובכח המכופפים הרי שאין הבדל תפקודי בתוצאה הסופית של שתי הקבוצות.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה