International Orth.[SICOT]{2001}26:101-103
מאמר זה בא לתאר את הטיפול בתסמונת שריר הפיריפורמיס ב- 19 חולים . כל החולים התלוננו על כאבי בעכוז ואחורי הירך. שריר העכוז נמצא רגיש ומתיחה פסיבית החמירה הכאבים, ב- 10 חולים נמצאה ירידה בתחושה באיזור העכוז.הטיפול בכל החולים היה ע”י טנוטומיה, המעקב היה בממוצע של 8 שנים .
ב- 8 חולים היתה היעלמות מלאה של הכאב וב- 2/3 הטבה בלבד.
עצב הנשית ,כלי הדם הגלוטיאליים ושריר הפיריפורמיס עוזבים את האגן באותו פתח:greater sciatic foramen. המגע הקרוב בין השריר לעצב גורם לתסמונת דומה המכונה ע”י חלק ככליאה של העצב וע”י אחרים כטנדיניטיס של השיר / גיד .
הטיפול בתסמונת כולל תרופות, פיסיותרפיה, עיסויים [כולל PR], הזרקת סטרואידים מקומית ואפידורלית וכן ע”י חיתוך השריר.
כבר בשנת 1941 דיווח פריברג על טנוטומיה ב- 12 מקרים ומיצוגי אחריו על % 85 תוצאות טובות ב- 14 חולים. מחקרים עם מעקב ממושך לא נעשו עד למחקר הנוכחי.
שריר הפיריפורמיס מחבר את הגפה התחתונה לשלד האקסיאלי ומקורו בחוליות המתניות ל2 ל4 , הינו עובר דרך ה-sciatic foramen ומתחבר לטרוכנטר הגדול כשהוא עטוף בשריר הגלוטיאוס מדיוס. השריר הינו מסובב הירך ביישור ומפשק הירך בכיפוף. האבחנה נעשית על בסיס היסטוריה רפואית ובדיקה קלינית , CT/MR
עוזרים להבדיל התסמונת מבקע דיסקה בין חולייתית. ברוב המקרים הטיפול השמרני הינו יעיל אך באותם מקרים עקשניים יש מקום להמליץ על ניתוח. מיקום הטנוטומיה הינו בחיבור השריר לטרוכנטר הגדול.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!