נראה שבועז לב הוא אדם ענייני. מייד עם הכניסה לחדרו הגדול, לחיצת ידיים קצרה והראיון מתחיל ללא יותר מידי הקדמות מיותרות. אז התחלנו. הראיון התקיים ב29/4/02- במשרדו של ד”ר לב בירושליים. המראיין הוא בעז גנזבורג, המייסד והעורך הראשי של e-Med , וכלכלן רפואי בהכשרתו.

שאלה: נתחיל ברשותך בנושא הבעייתי של השר”פ: דר’ פטרבורג פרסם לפני מספר ימים כתבה ב”הארץ” שבה כינה את השר”פ כסרטן מוסרי. מהי עמדת המשרד בכל הסוגיה הזאת ?

תשובה: המשרד תומך בשר”פ במגבלות מאוד רציניות, וזה גם מה שהמשרד למעשה עושה כעת: מסדיר תקנות בתחום הזה של השר”פ. במידה וההסדר יאושר, והאישור תלוי בשר הבריאות ובשר האוצר, הרי שהשירות יופעל במסגרת תאגידי הבריאות , מה שנקרא פעם “קרנות המחקר”.

כל שינוי בתקנות או מבנה או בתפעול של תאגידי הבריאות מחייב את הסכמת שר האוצר כך שלמעשה לטנגו הזה יש לפחות שני שותפים.

ל- שר”פ יש מתנגדים ומצדדים גם במערכת משרד הבריאות כל צד יכול להציג בלהט רב את עמדותיו ואפילו לשכנע בהן, אבל איש לא יכול לחזות לאשורן את המשמעויות של הפעלת השר”פ או אי הפעלתו על מערכת הבריאות הציבורית. המצדדים טוענים שללא זה הרפואה השחורה תתגבר בצורה לא רגילה, וזכות הבחירה של הפרט לגבי הרופא שיטפל בו תפחת.

התומכים מדברים על הפחתת הרפואה השחורה, אפשרות נגישה יותר לפרט שרוצה רפואה פרטית במוסדות ציבוריים. השר”פ הופך את זה לכאורה נגיש יותר, לציבור יותר רחב , במחירים יותר נמוכים לכאורה, ובמיוחד כשכל זה בפיקוח ובקרה.

מאידך, המתנגדים , אלו שמשתמשים בביטוי סרטן, מתייחסים להגדלת ההוצאה הלאומית לבריאות, לאי השיוויוניות של השירותים במערכת הציבורית ולעירוב של הפרטי בציבורי שיקעקע את השירות הציבורי. הפעלת השר”פ תגרום לירידה בזמינותם של הרופאים הטובים בתוך המערכת הציבורית, והטענה היא שאם רוצים לעשות את זה פרטי, אז שיעשו את זה פרטי מאלף ועד תו מחוץ למערכת.

כמובן שאנו צריכים למצוא את הדרך בין הטיפות, כמשרד, ולמצוא את הדרך הנכונה והטובה.

לגבי ההחלטה: האם המשרד יתמוך בשר”פ ? התשובה היא כן, אבל…אנו נכין מערכת של מגבלות ופיקוח כדי שיאפשרו את החלת השר”פ בתנאים שלא יגרמו להארכת תורים במגזר הציבורי ןלהגדלת אי השיוויונית במערכת הבריאות , ואנו מאמינים שזה אפשרי, אם כי לא קל.

אבל זה הכיוון.

שאלה : המלצת היועץ המשפטי היתה שב 30 באפריל ההסדר הנוכח של השר”פ מסתיים?

תשובה: לא, המלצת היועץ המשפטי לממשלה אמרה שהמצב הקיים לא חוקי, וכדי לאפשר את הדיון בהסדרתו הוא נותן איזושהי ארכה.

שאלה: במאמר של דר’ פטרבורג, הוא מתייחס שם לסימולציה כלכלית שנבחנה בשירותי בריאות כללית לפיה התקבלה תוצאה שעלות הפעלת השר”פ למערכת הבריאות היא כשני מליארד שקל בשנה. אתה מכיר את המסמך, את החישוב ? מה יש לך לאמר על כך ?

תשובה: כל מסמך אפשר להציג בצורה זו או אחרת ולעשות חשבונות שיוכיחו באותות ובמופתים בדיוק את הטענה ההפוכה…. אין ספק שבמידה כזו או אחרת זה יעלה את ההוצאה הלאומית לבריאות וזה יעלה את ההוצאה בעיקר מהכיס הפרטי או מהכיס הביטוחי שהוא גם כיס פרטי. כבר היום הכיס הפרטי שלנו סובל קשות בתחום מימון הבריאות, כי 30% מהוצאות הבריאות שלנו יוצאות מהכיס הפרטי, ולהוסיף על ההוצאות הללו זו בעיה עקב הגדלת אי השיוויונית. מאידך ניתן ודאי לחבר מסמך מקביל שיוכיח שללא השר”פ העלויות עלולות להיות עוד גבוהות יותר… בעיקר בתחום הרפואה השחורה – שאיננה מדווחת.

שאלה: בעניין אחר, ברשותך. לאחרונה התפרסם שההסתדרות הרפואית העולמית שוקלת להוציא את ההסתדרות הרפואית הישראלית משורותיה בעקבות מה שקרה, או יותר נכון פורסם בעולם שקרה, בג’נין, ובשטחים בכלל. בעקבות זאת הר”י הוציאה קוד אתי המתייחס לפעילות רופאים בשטחים. האם יש למשרד הבריאות איזושהי אמירה בנושא הזה?

תשובה: לא, קודם כל זה באמת ענין של ההסתדרות הרפואית, של האיגודים השונים בארצות השונות, מאחר וההסתדרות הרפואית היא האיגוד המקצועי שלנו במדינת ישראל, אז זאת התגובה הפוליטית שלהם.אנחנו כמשרד לא רואים את עצמנו צד בזה.

לרופאים בכלל יש מעורבות פוליטית ניכרת בהרבה מאוד ארצות, והרבה פעמים הם יותר קיצוניים מקבוצות אחרות. בארץ דווקא ההסתדרות הרפואית איננה פוליטית לחלוטין אך יחד עם זה הם מייצגים, את מדינת ישראל, כאיגוד מקצועי בתוך אותו ארגון עולמי , כדי לגרום לעולם להבין את מה שאנחנו באמת עושים בכדי לטפל באוכולוסייה הפלשיתנאית הזו שלא כל כך רוצה את השירותים שלנו למען האמת…

שאלה: רגע אחד, אתם מציעים שירותים רפואיים לאוכלוסייה הזו?

תשובה: בהחלט, השירותים שלנו תמיד פתוחים לאוכלוסייה הפלסטינית, כמובן בתשלום. יחד עם זה במצבי חירום אנו מציעים את אותם טיפולים כטיפולי חירום וכמובן שמתייחסים אליהם כמו לישראלים כשהם נכנסים לטיפול.

שאלה: נעבור לנושא אחר. בהרבה ממדינות העולם המערבי, כולל ארצות הברית, חידוש רשיון רופא מותנה באיזושהי בחינת התעדכנות או הוכחת התעדכנות. נוהל זה, שנראה מאוד הגיוני, לא קיים בארץ. אגב, אנחנו ב- e-Med הרצנו לא מכבר סקר לרופאים עצמם, לגבי עמדתם בנושא הזה, ולמעלה מ 50% דווקא תמכו בקיומו של איזשהו מנגנון שיוכיח את התעדכנותו של הרופא. איפה משרד הבריאות בסוגיה זו ?

תשובה: זו באמת סוגיה שנמצאת במחלוקת בין ההסתדרות הרפואית למשרד הבריאות.

משרד הבריאות, באופן עקרוני, תומך ברישום מחדש של רופאים וגם תהליך של רישוי מחדש שזה תהליך שכולל בתוכו גם השתלמויות ולעיתים אולי אפילו גם בחינות. אבל המתכונת היא כבר פחות קריטית, מה שחשוב הוא שקודם כל יהיה תהליך כזה.

ההסתדרות הרפואית חושבת שבטווח הארוך זה תהליך נכון, אך יחד עם זאת הם רוצים שזה יהיה מסודר בתהליךהדרגתי, שיתחיל כתהליך וולונטרי מלכתחילה, כלומר לא יהיה בכפיה אלא תהליך של הצטרפות מרצון למסלול זה. אנחנו חושבים שיש כאן מקום לשינוי הזה, אבל את זה כמובן אנחנו מעדיפים לעשות בהסכמה.

שאלה: תכל’ס , יש או אין כרגע איזושהי יוזמה לחקיקה או שינוי בתקנות מטעם המשרד בנושא הזה?

תשובה: לא ברגע זה.

שאלה: אני רוצה לעבור לנושא סל הבריאות. ישנה ביקורת לגבי אופן ותהליך עדכון הסל בקרב גורמים רבים שקשורים בתהליך הזה. גם לתעשיית התרופות, וגם לרופאים. עיקר הביקורת היא ב”העדר השקיפות” של התהליך. כלומר לא ברור לגופים שמגישים בקשות להכללה בסל הבריאות, מה קרה עם הבקשה שלהם, למעט העובדה שהבקשה אושרה או לא אושרה, והאם התכשיר או הטכנולוגיה נכללו בסל. בעיקר כשהתכשיר או הטכנולוגיה לא נכללו, לא ברורות הסיבות : לא התקבלו חישובי העלות ? לא שוכנעו ביעילות או בחשיבות ?

תשובה: אין ספק שיתר שקיפות חשובה ונכונה, ואני יכול לאמר שאם היא אינה קיימת מספיק זו לא בגלל מדיניות אלא תוצאה של לחצים ואילוצים.

שאלה: ביקורת נוספת שיש , כולל שלי אישית כמי שעוסק ופעיל בתחום הניתוח והמחקר הכלכלי-רפואי, היא שנראה שהוועדה לוקחת בחשבון , בחלק גדול מהמקרים, רק את העלויות הכרוכות ברכישת התרופה או הטכנולוגיה, ומתעלמת, או כמעט מתעלמת לחלוטין, ממכלול העלויות הכרוכות בטיפול במחלה. כלומר, כוונתי היא שבמקרים בהם תרופותטכנולוגיות היקרות מאלו הנמצאות כבר בסל, אך כתוצאה מיעילות ושיעורי הצלחת טיפול גבוהים יותר, עשויות לחסוך בעלויות רפואיות אחרות, כמו אשפוזים , ניתוחים, סיבוכים וכד’, נראה שיש בועדה נטייה ל”זלזל” בחסכונות הללו, בעיקר בלחץ נציגי הקופות הרואים בסעיפים אלה חסכונות תאורטים בלבד. כתוצאה מכך תרופות שיש להן פוטנציאל חיסכון כולל עלולות להדחות ע”י הועדה, ובעצם חלק גדול מתקציב עדכון הסל מממן הכנסה של תרופות/טכנולוגיות שלכאורה אינן זקוקות למימון נוסף בגלל פוטנציאל החיסכון שבהם. והשורה התחתונה היא שתרופותטכנולוגיות שאכן זקוקות לתוספת התקציב (וכתמורה אמורות ל”ספק” תוספת תוחלת ואיכות חיים), אינן נכנסות לסל. מה אתה יכול לאמר על הביקורת הזו ?

תשובה: אינני מסכים לכך ואני חושב שהביקורת לא נכונה.

האינפורמציה של עלויות נוספות הכרוכות בטיפול במחלה נלקחת בחשבון. אנו מנסים לבדוק ולהעריך את העלויות שנחסכות בגין תרופות חדשות, ובמקביל את העלויות שנוספות כתוצאה מהשימוש בתרופות, כולל התייחסות למחירים הריאלים של התרופות. כל הדברים האלה נלקחים בחשבון וזה תהליך מאוד מפורט ומאוד מדוקדק. נכון שמאוד קשה להביא את כל האינפורמציה הזאת לביטוי בחישובי עלויות… להודות מראש שזה מדע מדויק? לא, אבל האם השיטה והגישה אצלנו מתקדמת יחסית למקומות אחרים בעולם? כן.

בכלל, האם יש דרכים יותר נכונות וטובות לעדכן את סל הבריאות? אולי, אבל אנחנו בהחלט בחזית של המדינות שעושות את זה בצורה המושכלת ביותר.

יחד עם זאת האם יש מקום לשיפורים? כן, האם יש מקום ליותר שקיפות? כן, האם יש מקום ליותר אינפורמציה? כן, האם יש מספיק כסף כדי לעשות את זה? לא….

שאלה: עדיין בנושא סל הבריאות, ברשותך. בראש ובראשונה תפקיד הועדה הוא לקבוע סדרי עדיפויות בין הבקשות. על שיטת קביעת סדרי העדיפויות הושמעה ונכתבה כבר בקורת רבה. גם הר”י ניסתה להציע איזשהו מודל הערכה בשיקלול של מספר גורמים. כלכני הבריאות, ואני בתוכם, מציעים לאמץ את שיטת הדירוג לפי מדד המקובל בספרות הבינלאומית, COST PER QUALY . בכל מקרה מדובר בשיטות אנליטיות וכמותיות שמנסות ליצור העדפה לפי יחס עלות/תועלת. השיטה הנוכחית, כפי שאנחנו יודעים עליה, היא עדיין אינטואיטיבית, ובסוגיות כל כך מורכבות שבהן צריך לקבוע מהו השימוש הנכון יותר בתקציב, טיפול בסרטן או בסוכרת, נראה ששיטה שאיננה אנליטית, במיוחד בפורום של 25 איש שצריכים להחליט בקונצנסוס היא מאוד לא אמינה או נכונה. מה אתה יכול לומר על ביקורת זו ?

תשובה: אני יכול לומר שהמדע במקרה הזה הוא כלי עזר בלבד, הוא לא מוטיב מרכזי בקביעת עדיפויות משום שעדיפויות הן סוגיות של ערכים חברתיים ומי בדיוק יכול לומר לי מה מחיר של תינוק לאם שלא ילדה או מה מחיר של עוד חמישה חודשי חיים לאישה עם סרטן? אלה הם ערכים חברתיים. מה המחיר של הצלת חיים, הארכת חיים מול איכות חיים, אלה הן סוגיות שכל העולם מתלבט בהן.

נכון שיש דרכים לכמת את זה באמצעות QUALY ו COST/QUALY. , אבל אלה הם ביטויים מדעיים כביכול של לא יותר מתחושות הבטן שלנו. מנסים פשוט לתת לתחושות ערכים מספריים, וזה לא מדע ולא יהיה מדע,.

יחד עם זאת אני מסכים שצריך להשתמש בכלים המתמטיים כדי להסתייע בלכוון ולחדד את ההכרעות שלנו. אני לא בטוח שההכרעות תהיינה הרבה יותר טובות כשהתהליך יהיה מאוד מתמטי, אבל מוסכם עלי שיש לשאוף לכך, ולו רק בגלל שזה יהפוך את התהליך לקצת יותר שקוף ואובייקטיבי. ולכן אני בעד לעשות שימוש במודלים מתאימים.

שאלה: אוקי, שאלה אחרונה לגבי הסל. לא מזמן התפרסם כי יתכן ובשנת 2003 לא יהיה תקציב כלל לעדכון הסל. נשמח לדעת אם יש לך מידע או בשורה בנושא ?

תשובה: האמת שהיא אני עדיין לא יודע. אנחנו עדיין לא יודעים מה יהיה מצב המשק. זה עניין כלכלי, ושוב, זה עניין של סדרי עדיפות של המדינה. אם יחליטו שיותר חשוב לבנות גדר, ואין כסף לתרופות, מישהו יהיה צריך לקבל החלטה, עם כל המשמעויות שלה. אנחנו רק יכולים להמליץ, שאנחנו כמובן, כחסידי מערכת הבריאות, דוגלים בבריאות וברפואה….

שאלה: לפני כשנה היינו עדים למשבר חמור בבתי החולים הממשלתיים. לפתע נגמר פתאום מלאי התרופות , אמצעי החבישה ועוד. כשהעניין עלה לכותרות והוצגו המחסנים הריקים והסכנה המוחשית של חוסר יכולת לטפל, היתה איזה שהיא הזרמה , ונראה שהמשבר חלף .

איך יכול לקרות משבר בסד”ג כזה, וכיצד ניתן למנוע השנות של אירועים דומים, שהשמועות כבר להתפרצותן נשמעות במסדרונות ?

תשובה: לא ניתן למנוע דבר כזה מלקרות בעתיד. למרות שיש לנו ביקורות, זה קורה.

זה קורה כי בסופו של דבר לבתי החולים, יש תקציב, שלא מספיק לרמת השירות שהם נותנים.

אז יש לנו שתי אפשרויות, להעלות את התקציב, אפשרות לא ריאלית כיום, או להוריד את רמת השירות.

שנית, יש בעיות בתזרים המזומנים. זה מתחיל בכך שקופ”ח למשל ,איננה משלמת במועד עבור השירותים שהיא מקבלת מבתי החולים. כתוצאה מכך בית החולים אינו יכול לשלם לספקים שלו, וכפועל יוצא, בית החולים אינו יכול לחדש מלאים, ולרכוש את הדברים שהוא נצרך להם על מנת לקיים את המשק שלו , ואז רואים את התוצאה במחסנים הריקים ובטלויזיה…

זאת תוצאה של בעיות תזרים ותקצוב כושל.

ולצערי בזמן של המשבר הזה צפויה ואנחנו בהחלט חוששים שהמצב יתדרדר לכך שוב. אנו מנסים כל הזמן להזרים כספים של שעת חירום , ולהעביר עוד כמה אגורות לתוך המערכת, אך המצב לא נעשה יותר טוב…

שאלה: האם נעשתה במשרד איזושהיא הערכה, על השפעתם של הפיגועים שעברנו בזמן האחרון ,על הנטל והנזקים על מערכת הבריאות ? מבחינה כלכלית, מנטלית, מקצועית ?

תשובה: כמובן, הנטל הוא אדיר. מדובר במאות מיליוני שקלים, כולל עלויות של תגבור אבטחת מרפאות ובתי חולים , אמבולנסים ממוגנים , וכל העלויות של רופאים המגיעים לפיגוע.

העובדה הפשוטה שנפגע טראומה, עקב פיגוע , הוא חולה מאוד מורכב, הרבה יותר יקר , וזה מוסיף למערכת הרבה מאוד הוצאות.

שאלה : נעבור במעבר חד לשאלת יחסי תעשית התרופות והבריאות לקהיליה הרפואית. רק לפני מספר חודשים היה פרסום על שערורייה כביכול לפיה, בכירים הוזמנו לטוס לכנס במימון חברת תרופות מסוימת, ואפילו שמך נקשר לפרשה הזו. כיצד אתה רואה את המודל הנכון של יחסי תעשייה-רפואה ?

תשובה: לגבי הסקנדל כביכול, זה היה הרבה יותר מורכב. הזמינה אותנו עמותה מסויימת להרצות בפני עורכי דין , כאשר גורם אחד מתוך תורמי העמותה היה חברת תרופות. מבחינת החוק לא היתה שום בעיה עם זה .

מאידך, זו בעיה שנעשית יותר ויותר בולטת ושקופה, ואני חושב שזה טוב , כדי שהאינטרסים של התעשיה לא יתערבבו בהחלטות של הרשות השלטונית. נכון שמערכת הבריאות , רופאים בעיקר , אך גם גופים אחרים, תלויים מאוד בתמיכה של התעשייה הפרמצבטית , אך כמובן שזה צריך להיעשות בסרגלים, שיהיה ברור, שאין שום עירוב , שאין שום יכולת להיות מושפע או להשפיע .

שאלה: לדעתך , היום , מתוך המידע או התחקירים והבדיקות שאתם עושים בנושא, המצב בארץ נראה תקין בהשוואה למקומות אחרים?

תשובה: אני חושב שאיננו שונים מהעולם בהקשר זה, והתופעה היא אותה תופעה בכל מקום בעולם. אני חושב שיש לנו כלים לפקח על הסבירות של האינטרקציה הזו באופן סביר. יש וועדה שבודקת את האתיקה של ההתקשרות המסחרית בן החוקר לבין החברה ואנחנו משתדלים לשמור שזה יהיה נקי .

לומר לך את האמת ? היית מעדיף מצב בו המדינה היתה יכולה לממן לכל עובדיה את ההשתלמויות שהם זקוקים להן בשביל שמירה על רמתם המקצועית. זה לא המצב.

שאלה: נעבור לעולם התרופות ללא מרשם. לאחרונה התקבלה החלטה , לאפשר לתרופות ללא מרשם להימכר גם בשוק החיצוני , כלומר, מחוץ לבתי המרקחת. זו החלטה שיש לה מתנגדים רבים. בראשם, כמובן, הסתדרות הרוקחים, אך נדמה לי גם שחלק ניכר מאנשי הרפואה לא מאושרים מהשינוי הצפוי, בעיקר בגלל הבעיות והסיכונים הכרוכים ברכישת תרופות ללא פיקוח והדרכה מתאימים. מה עמדת המשרד בעניין הזה?

תשובה: האמת היא שהמשרד לא התלהב מהחקיקה הזו. יחד עם זאת , לאור היתרונות האפשריים, כלומר, הנגישות של הציבור לתרופות הללו, ואולי, במידה מסוימת גם הוזלה של מחירי התרופות, אנחנו הסכמנו בסופו של דבר למהלך שיזם משרד האוצר. מאידך, הסכנו אבל תחת שימוש במגבלות מאוד רציניות.

כלומר, שיוקם מערך פיקוח, ואם לא יוקם מערך זה, אי אפשר יהיה לקדם את המהלך.

בנוסף , דרוש שינוי מהותי של מערכת ההסברה ושל העלונים שמתלווים לתרופות אלה. מלבד זאת היו לנו גם היו הסתייגויות לא מעטות: אילו תרופות יכללו (לא הסכמנו לכל התרופות ללא מרשם כקטגוריה אחת) , באיזה כמות , ובאיזה מקומות וכולי. את כל אלה סייגנו והגדרנו , וכעת ואנו מוציאים את התקנות . תחת ההסתייגויות הללו אנו מאמינים שניתן יהיה לקיים את הוצאת התרופות ללא מרשם באופן תקין שלא יסכן את שלום הציבור.

ברור לנו שבמידה ולא יהיה פיקוח על העניין, יש בהחלט סכנה מבחינת בריאות הציבור.

שאלה : אז תאריך היעד המקורי לשינוי באמת בתוקף?

תשובה : כן , ב 1 ביוני זה עתיד לצאת לפועל.

שאלה: בנושא דומה לשאלה הקודמת. מה גישת או כוונות המשרד לכל תחום תוספי המזון וצמחי המרפא ? ישנם הטוענים שגופים שונים משווקים תכשירים עם הבטחה לסגולות ריפוי מבלי למעשה שסגולות אלה נבחנו ונבדקו מחקרית בדומה לאופן שבו מפותחת ומאושרת תרופה קונבנציונלית. התחושה כיום היא שאיש הישר בעיניו ייעשה ושיש מצב של חוסר אכיפה או בקרה של המשרד.

תשובה: בקרוב ייצאו תקנות לשטח בנושא הזה. הן לקראת סוף עיצובן, וברגע שיהיה חוק מסודר בנושא ,יהיה ניתן גם לפקח עליו.

שאלה: לאיזה כיוון הולכות התקנות ? איסור מתן התוויה רפואית או כיוון אחר ?

תשובה: מה שיהיה זה איסור ייחוס סגולות מרפא. זה יוסדר בתקנות. היום זה לכאורה גם אסור, אך קשה מאוד לאכוף זאת, ואמצעי האכיפה מכוונים לאיפה שאתה יכול להשפיע.

היום, כמו פטריות אחרי הגשם, צצות כל מיני התוויות למוצרים כאלה ואחרים, ואנשים נסחפים אחרי מוצרים כאלה שלהם יש כביכול יכולות רפואיות, וזו אכן בעיה לדעתי . אבל, אנחנו מתכוונים לאכוף ולהגביל זאת, וזה סיפור לא פשוט.

התקנות יגדירו את העניין בצורה יותר מדויקת, ויחייבו את המשווק לציין: מהם החומרים מהם מורכב המוצר, ולהדגיש שלא הוכחה טענה של ריפוי, או הוכחה להשפעות בריאותיות. נשתמש גם בניסיון האנגלי שהגדיר את ה”קבוצה השלישית” (הראשונה תרופות, השנייה תוספי מזון , והשלישית משהו באמצע) ומאפשר לחומרים כמו ויטמין C וכד’ ייחוס ערכים בריאותיים.

שאלה: קצת פוליטיקה….האם לעובדה שהשרים האחרונים של המשרד, היו ממפלגה מסוימת…, יש איזושהיא השלכה על פעילות המשרד?

תשובה: ממש לא , המשרד הזה הוא ממש לא פוליטי. הצרכים, הבעיות והמצוקות שלנו חוצות את הקווים מבחינה פוליטית.

שאלה: זאת שאלה “אישית”, בתור אתר אינטרנט רפואי, איך משרד הבריאות רואה את האינטרנט ככלי מידע ושיווק ?

תשובה: האינטרנט הוא כלי מידע טוב. הבעיה היא באמת באמינות המידע שמופיעה בו… אבל בסך הכל הוא כלי נפלא ,ואין לי ספק שעם פיתוח החתימות האלקטרוניות הוא יהיה כלי שיווקי אינטראקטיבי וייעוצי מצויין. אין ספק שהעתיד הוא באינטרנט…

שאלה: שאלה כמעט אחרונה , ואת זה אני חייב לבן שלי, כפעיל בארגוני זכויות של בעלי חיים… נושא הניסויים המדעיים בבעלי חיים. מהי עמדתך ועמדת המשרד בקריאות להפסיק או להפחית משמעותית את הניסויים הללו ?

תשובה: יש לנו עמדה ברורה ובהירה בנושא. קודם כל קיים חוק צער בעלי חיים שאנו מחייבים ומקפידים עליו. כעקרון , הגישה היא למזער ככל שניתן את השימוש , אך, רק ככל שניתן. אי אפשר לוותר על ניסויים בחיות. צריך כמובן להקפיד על מזעור מידת הסבל הכרוכה , ולבצע ניסויים שיש בהם לסייע לריפויו של אדם. שהרי זו המטרה שלנו .

שאלה: הטענות של אותן עמותות הן שלכאורה ניתן לחסוך בהרבה מאוד ניסויים בשימושים של סימולציות מחשב, מה דעתך?

תשובה: הטענה הזו נכונה רק בנקודות קצה. הטענות על התעללות לשמה הנן חסדניות ולא נכונות. נכון שכולנו בני אדם . יש בני אדם אכזריים, אך בסך הכל טבע האדם, כך אני מאמין, הוא טוב, והמטרה הרי היא לקדם את הרפואה, ואת היכולת לרפא. אף פעם לא ראיתי ממש התעללות בבע”ח וגם לא התנהגות לא מוסרית , ולדעתי זו התייפייפות יתר. אנחנו, כמו כל חיה שרוצה לשרוד, ותעשה הכל על מנת לשרוד על פני האדמה. זה לא אומר שצריך להשמיד חיות, זה אומר שלפעמים צריך להשתמש בהן כדי לנסות תרופות, טיפולים ולקדם מחקר. נראה לי שהמבקרים הם אנשים שמכל מיני סיבות הולכים לקיצוניות יתר בלתי סבירות.

שאלה: ישנה איזה שהיא הערכה שלמשרד יש בעיה של שליטה ושיתוף פעולה מצד קופות החולים. למשל בקבלת נתונים על שימוש בתכשירים שהוכנסו לסל הבריאות, קבלת אינפורמציה על שימוש בכספים , וכן גם כל נושא המידע האפידומיולגי שאינו מסודר ברמה ממלכתית.

תשובה: זה נושא בעייתי, אבל הוא באבולוציה חיובית… אנחנו יותר ויותר מקבלים מידע ויודעים יותר מבעבר, ושיתוף הפעולה עם הקופות משתפר.

אנחנו מקיימים ביקורות, גם מבחינת חשבונאית, וגם מבחינה כלכלית. אין ספק שלקופות יש אינטרסים שונים לעיתים: יש להם כמובן מטרות בריאותיות, אבל גם כלכליות, ובתוך הים הזה אנחנו צריכים לנווט. אין ספק שאנחנו לומדים את העסק, מקדישים הרבה לטובת שיפור התקשורת, והיד עוד נטויה. אנחנו רוצים להגיע לשקיפות הרבה יותר טובה, אבל אין ספק שזה רחוק מלהיות מושלם כרגע.

שאלה לסיום: תכניות אישיות לעתיד? קודמיך קודמו/חזרו להיות מנהלי בתי חולים או קופות חולים. זה גם הכיוון שלך ?

תשובה: אני עובד משרד הבריאות , בכל צורה שהיא. לגבי העתיד, אני לא יודע, אני מרוצה ממקום עבודתי, ולא חושב על משהו אחר בשלב זה. משרד הבריאות הוא מקום מרתק ויש הרבה מה לעשות , בכל מיני תפקידים.

שאלה נוספת שלא נשאלה במהלך הראיון ואשמח אם תשיב בכתב: פורסם לאחרונה שבמקרה של מצב חירום ביולוגי, אין כיום מלאי אנטיביוטיקה וחיסונים מספק ויהיה צורך לייבא חומרים ממקומות שונים. האמנם ? כציבור שעוסק בבריאות (אלפי מנויי e-Med ) וגם נדרש לנושא ע”י הקהל האם אנחנו מוכנים לאפשרות הגרועה ביותר ? (מתקפת אנתרקס, אבעבועות שחורות) ?

תשובתו הכתובה של ד”ר לב: לישראל מוכנות גבוהה מאד בתחום המיגון בפני כל סוג של לוחמה כולל ביולוגית וכימית. ישנה היערכות מתאימה בחומרים אנטיביוטיים , היערכות אירגונית וחיסונים.