השפעת מתן קפאין על תיפקוד האנדותל באנשים עם וללא מחלת עורקים כליליים (CAD).
מיכאל שכטר, גיא שלמון וחב'.

Shechter M, Shalmon G, Scheinowitz M, Koren-Morag N, Feinberg MS, Harats D, Sela BA, Sharabi Y, Chouraqui P.
Impact of Acute Caffeine Ingestion on Endothelial Function in Subjects With and Without Coronary Artery Disease. Am J Cardiol. 2011 Feb 22. [Epub ahead of print]

עבודה זו מהווה את עבודת המסטר של גיא שלמון – דיאטן קליני ומרכז פורום ספורט בעמותת הדיאטנים בישראל.

תוצאות: FMD אבל לא NTG היה נמוך יותר בחולי הלב בהשוואה לקבוצת הבריאים**.
נטילה חד פעמית של קפאין העלתה באופן מובהק את ה- %FMD בשתי הקבוצות:

בחולי CAD מ- 5.6 ± 5.0%  ל – 14.6 ± 5.0%.
בבריאים מ- 8.4± 2.9% ל – 18.6 ±6.8%
(P<0.001 לכל ההשוואות).
לעומת זאת %NTG לא השתנה בעקבות נטילת קפאין.
רמות החלבון סמן הדלקת CRP (מ"ג/ליטר) ירדו בכל אחת מהקבוצות וכצפוי היו נמוכות יותר בקבוצת הבריאים. בחולי CAD מ- 2.6 ± 1.4  ל – 1.4 ± 1.2.
השינוי בבריאים לאחר נטילת קפאין היה מ- 3.4± 3.0 ל – 1.2±1.0% (P<0.001 לכל ההשוואות).

שיטות: במחקר השתתפו 40 אנשים עם CAD ו- 40 אנשים מותאמי גיל ומין, ללא CAD. כל קבוצה קבלה פעם את ההתערבות ופעם את הפלסבו – כך שכל קבוצה היוותה ביקורת לעצמה. בנוסף נערכו השוואות בין הקבוצות.

כל הנבדקים הוזמנו לשתי בדיקות תיפקוד האנדותל, בהפרש של שבוע, בבקר לאחר צום ולאחר 48 שעות של המנעות מקפאין. בביקור קבלו הנבדקים באקראי כמוסות של 200 מ"ג קפאין (השווים לכ-2 כוסות קפה), כשעה לפני הבדיקה, או פלסבו. תיפקוד האנדותל הוערך באולטראסאונד על ידי חישוב אחוז השינוי בקוטר העורק הברכיאלי בהשפעת זרימת דם מוגברת (FMD) (השינוי באחוזים בקוטר העורק, הנובע כתוצאה מהפרשת Nitric oxide (NO)) ובנוסף – הרחבת העורק הברכיאלי לאחר מתן ניטרוגליצרין* בתרסיס תת לשוני (NTG).

המחקר של פרופ' שכטר שפורסם השבוע
http://www.e-med.co.il/emed/new/usersite/content.asp?CatID=13&ContentID=266948
מראה שלכאורה קפאין, ואפילו הרבה, תורם לתפקוד האנדותל.  אז האם אפשר באמת לאמר לפציינטים שלנו, ולעצמנו שאין צורך להגביל שתיית קפה וגם 5-8 כוסות ביום זה בסדר ? מה דעתך ?

אכן, עבודה מצויינת. אך יש לזכור שהיא ב- 40 חולים בלבד והבדיקה היא חד פעמית. 
לאחרונה מצטברים נתונים אפידמיולוגים לגבי קשרים הפוכים בין שתיית קפה לסוכרת, אך לגבי מחלת לב ויתר לחץ דם - התוצאות אינן עיקביות. ראה סקירה מעניינת:
Handb Exp Pharmacol. 2011;200:413-37. The cardiovascular effectsof methylxanthines.

למרות הכתוב להלן, לא הייתי יוצאת בהמלצה גורפת לא להגביל שתיית קפה בכלל. יחד עם זאת, ייתכן שההנחיות הנוקשות של "לא יותר מ- 3 כוסות קפה ליום", אינן נתמכות לחלוטין על ידי הספרות. צריך לזכור עוד הבטים של שתיית קפה כמו למשל הסיכון להפרעות קצב באנשים הרגישים לקפאין ואפילו עד להלוצינציות כפי שכתוב ב-DSM. מבחינתי כדיאטנית, מי ששותה הרבה קפה, לא שותה שתייה אחרת ולא לשכוח את הקלוריות שבחלב שמוסיפים.

נמצאו קשרים הפוכים בין שתייה קפה ואלצהיימר:

Santos C. et al.Caffeine Intake is Associated with a lower risk of cognitivedecline: A cohort study from Portugal. Journal of Alzheimer’s Disease 20 (2010), S175-S185).

במספר מחקרים תצפיתיים ואף במחקר התערבות אחד לא נמצא קשר בין שתיית קפה במהלך ההריון למשקל לידה נמוך.

Effect of reducing caffeine intake on and length ofgestation
A randomized double blind controlled trial
Bodil Hammer Bech, Carsten Obel, Tine Brink Henriksen, Jørn Olsen
BMJ. 2007 Feb 24;334(7590):409 

Maternal caffeine intake during pregnancy and risk offetal growth restriction
A prospective longitudinal observational study
CARE Study Group
BMJ. 2008 Nov 3; 337doi:10.1136/bmj.a2332

במחקר הזה שפורסם כעת
 http://www.e-med.co.il/emed/new/usersite/content.asp?CatID=13 &ContentID=266368
המסקנה שאכילה במסעדות, שעות שינה מועטות וחימום הדירה מעלים הסיכון להשמנה... מסעדות זה ברור, אבל שעות שינה וחימום דירה קצת מפתיעים. האם יש הסבר לוגי והאם יש עוד עבודות שמצאו קשר כזה ?

את הנתונים הללו אני מביאה מתוך הדיון של המאמר:
משך השינה בשנים האחרונות ירק מ-8-9 שעות ל-7 ומטה, בעיקר בשל צפייה בטלויזיה, עבודה וכד'. עומק השינה קשור לירידה בשיעור פינוי גלוקוז ותגובת אינסולין.

Nat Rev Endocrinol 2009; 5 : 253–261.

בנוסף, בהגבלת שינה רמות לפטין יורדות וגרלין, קורטיזול ואורקסין - עולים. כלומר קיים קשר בין עומק השינה לתגובות הורמונליות ולעליה בתאבון ובצריכת מזון.כתוצאה מחסר שינה יש גם ירידה בפעילות במשך היום.
אולם לא כל המחקרים הראו תוצאות כאלה. במחקר הזה, שהוא מחקר עוקבה, נמצא קשר בין חוסר שעות שינה להשמנה, אבל לא להיפרגליקמיה.

לגבי טמפרטורה: יצירת אנרגיה מרקמת השומן החומה משופעלת בין ביתר באמצעות טמפרטורה קרה.מאידך, בסביבה חמה, הצורך לאכול יורד.הפעלת מזגן וטמפרטורה קבועה יכולים גם לגרום לאנשים לא לרצות לצאת. טמפרטורה קבועה גם לא דורשת הוצאת אנרגיה הכרוכה בחשיפה לקור.

  Int J Obes 2006; 30: 1585–1594.
   CriticRev Food Sci Nutr 2009; 49: 868–913.

מידע מהאתר המשותף של e-med ומועדון הבריאות של יוניליוור

גיליון דצמבר האחרון של ה- European Journal of Clinical Nutrition כולל בתוכו סקירה מדעית עם תוצאות הועידה בתזונה בחסות יוניליוור בנושא "שומנים חיוניים לבריאות העתידית" הפרסום מכיל תקצירים של ההרצאות שניתנו בוועידה ונכתבו ע"י המרצים.
לתקציר המאמר לחץ כאן

לכניסה למאמר לחץ כאן

לכניסה לאתר לחץ כאן