קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה בין קצב הלב והתמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית אינה ידועה.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות חולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפול דיאליזה ולקחו חלק במחקר Fukushima CKD Cohort Study להערכת הקשר בין קצב לב במנוחה ובין סיבוכים קליניים. המשתתפים חולקו לארבע קבוצות על-בסיס קצב הלב במנוחה: מתחת ל-70, 70-79, 80-89, או 90 פעימות/דקה ומעלה.

התוצא העיקרי היה תמותה מכל-סיבה והתוצא המשני היה אירועים קרדיווסקולאריים, אשר כלל אוטם לבבי, אנגינה פקטוריס ואי-ספיקת לב.

מדגם המחקר כלל 1,353 חולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תלויים בדיאליזה (גיל חציוני של 55 שנים; 56.7% גברים; חציון קצב פינוי גלומרולארי של 52.2 מ”ל/דקה) עם חציון קצב לב של 76 פעימות/דקה.

במהלך חציון מעקב של 4.9 שנים, 123 חולים הלכו לעולמם ו-163 פיתחו אירועים קרדיווסקולאריים.

בהשוואה לחולים עם קצב לב במנוחה איטי מ-70 פעימות/דקה, באלו עם קצב לב בטוח 80-89 פעימות/דקה או 90 פעימות/דקה ומעלה תועדו יחסי סיכון של 1.74 ו-2.61 לתמותה מכל-סיבה, בהתאמה. בדומה, הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים היה גבוה יותר בחלים עם קצב לב בטווח 80-89 פעימות/דקה בהשוואה לאלו עם קצב לב איטי מ-70 פעימות/דקה (יחס סיכון מתוקן של 1.70).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מציעים כי הפחתת קצב הלב עשויות להוות צעד יעיל בחולים עם מחלת כליות כרונית וקצב לב של 70 פעימות/דקה ומעלה, מאחר והסיכון הנמוך ביותר לתמותה תואר באלו עם קצב לב נמוך מ-70 פעימות/דקה.

Sci Rep, Aug 2024

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן