בדידות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות מחלת פרקינסון בקבוצות דמוגרפיות שונות וללא תלות בגורמי סיכון אחרים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בדידות מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה, כולל סיכון מוגבר למחלות נוירו-דגנרטיביות, אך אין מחקרים להערכת הקשר בין בדידות והסיכון למחלת פרקינסון. המחקר הנוכחי כלל 491,603 מבוגרים ממדגם UK Biobank (גיל ממוצע של 56 שנים, 54% נשים) ללא אבחנה של מחלת פרקינסון בתחילת המחקר.
הערכת בדידות התבססה על שאלה יחידה בתחילת המחקר והיארעות מחלת פרקינסון נקבעה על-פי רשומות רפואיות לאורך 15 שנים.
החוקרים בחנו אם הקשר בין בדידות ובין מחלת פרקינסון הושפע מגיל, מין, או סיכון גנטי ואם גורמים סוציו-דמוגרפיים, התנהגותיים, נפשיים, גופניים או סוציאליים השפיעו על הקשר הנ”ל.
מהנתונים עולה כי כ-19% מהמשתפים במדגם דיווחו על בדידות. בהשוואה לאלו שלא היו בודדים, אלו שדיווחו על בדידות היו מעט יותר צעירים ועם שיעור גבוה יותר של נשים. עוד זוהתה שכיחות גבוהה של עישון פעיל וחוסר פעילות גופנית ובריאות גופנית ונפשית גרועה יותר.
לאורך מעקב של 15 שנים ומעלה, 2,822 משתתפים פיתחו מחלת פרקינסון (שיעורי היארעות של 47 מקרים ל-100,000 שנות-אדם). בהשוואה לאלו שלא פיתחו מחלת פרקינסון, אלו שפיתחו את המחלה הנוירו-דגנרטיבית היו מבוגרים יותר, עם שיעור גבוה יותר של גברים, מעשנים לשעבר, מדד מסת גוף גבוה יותר ומדד סיכון פוליגני למחלת פרקינסון שהיה גבוה יותר, כמו גם שכיחות גבוהה יותר של סוכרת, יתר לחץ דם, אוטם לבבי, אירוע מוחי, חרדה או דיכאון.
מניתוח הנתונים עלה כי בקרב אלו שדיווחו על בדידות תועד סיכון גבוה יותר למחלת פרקינסון (יחס סיכון של 1.37), קשר אשר נותר לאחר תקנון למצב דמוגרפי וסוציו-אקונומי, בידוד חברתי, מדד סיכון פוליגני למחלת פרקינסון, עישון, פעילות גופנית, מדד מסת גוף, סוכרת, יתר לחץ דם, אירוע מוחי, אוטם לבבי, דיכאון וביקור אי-פעם אצל פסיכיאטר (יחס סיכון מתוקן במלואו של 1.25).
הקשר בין בדידות ובין היארעות מחלת פרקינסון לא הושפע מגיל, מין או מדד סיכון פוליגני.
בניגוד לציפיות לתסמונת מקדימה, בדידות לא נקשרה עם היארעות מחלת פרקינסון במהלך 15 השנים הראשונות לאחר תחילת המחקר, אך נקשרה עם סיכון גבוה יותר למחלת פרקינסון בעשור לאחר מכן (יחס סיכון של 1.32).
ממצאי המחקר משלימים עדויות קודמות שמצאו כי בדידות הינו גורם פסיכו-סוציאלי הנקשר עם סיכון מוגבר לתחלואה ותמותה. החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים להערכת ההשפעות המגנות של קשרים חברתיים משמעותיים.
JAMA Neurol, Oct 2, 2023
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!