e-med-isral-ribbon

האם לבידוד חברתי השפעה על נפח המוח בקשישים? (Neurology)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי בידוד חברתי בקשישים מלווה בנפח מוח קטן יותר באזורים הקשורים בתפקודי זיכרון. יתרה מזאת, הקשר בין בידוד חברתי ובין נפח מוח ירוד נבע בחלקו מתסמינים דיכאוניים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עדויות אפידמיולוגיות הראו כי בידוד חברתי, תדירות נמוכה של מגע חברתי עם אחרים, מלווה בסיכון מוגבר לדמנציה ותסמינים דיכאוניים בגיל מבוגר. לאור זאת, הם שיערו כי תדירות נמוכה של קשרים חברתיים עשויה להשפיע על אטרופיה מוחית ותסמינים דיכאוניים עשויים לשחק תפקיד בקשר הנ”ל.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין תדירות נמוכה של קשרים חברתיים ובין הנפח של אזורים שונים במוח ולקבוע את היקף ההשפעה של תסמינים דיכאוניים על הקשר הנ”ל.

מדגם המחקר כלל קשישים בגילאי 65 שנים ומעלה מיפן, ללא אבחנה של דמנציה, אשר השלימו בדיקת MRI והערכה רפואית מקיפה. תדירות יצירת קשר עם קרובי משפחה וחברים שאינם מתגוררים תחת אותה קורת גג התבססה על שאלנה יחידה עם ארבע קטגוריות: כל יום, מספר פעמים בשבוע, מספר פעמים בחודש, או לעיתים רחוקות. תוכנה ייעודית שימשה להערכת נפח המוח הכולל ונפח אזורים שונים במוח, נפח תוך-גולגולתי ונפח נגעים בחומר הלבן.

מדגם המחקר כלל 8,896 משתתפים.

מהנתונים עולה כי הממוצע המתוקן של נפח המוח הכולל בקבוצה עם התדירות הנמוכה ביותר של קשרים חברתיים היה נמוך יותר משמעותית, בהשוואה לממוצע שתואר בקרב אלו עם הקשרים החברתיים הנרחבים ביותר (67.3% לעומת 67.8%), עם מגמת עליה מובהקת סטטיסטית (p<0.001). נפח הנגעים בחומר הלבן עלה משמעותית עם תדירות נמוכה יותר של קשרים חברתיים (0.30% בקטגוריית התדירות הנמוכה ביותר לעומת 0.26% בקטגוריית התדירות הגבוהה ביותר, p<0.001).

תדירות נמוכה יותר של מגע חברתי לוותה בנפחים קטנים יותר של האונה הטמפורלית, האונה האוקסיפיטלית, סינגולום, היפוקמפוס ואמיגדלה. הקשרים הללו תווכו לפחות חלקית ע”י תסמינים דיכאוניים, אשר היו אחראיים ל-15-29% מהקשרים שתועדו במחקר.

החוקרים כותבים כי יש מקום להשקיע מאמצים רבים להפחתת בידוד חברתי ככל הניתן בקרב קשישים.

Neurology, July 12, 2023

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    בנשים עם תחלואה אימהית חמורה סיכון מוגבר לפניה למחלקה לרפואה דחופה או אשפוז על-רקע הפרעת מצב נפשי לאורך עד 13 שנים לאחר הלידה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במחקר העוקבה הרטרוספקטיבי השוו החוקרים את הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים בשל מצב נפשי בנשים לאחר-לידה  עם וללא תחלואה אימהית חמורה לאורך 13 […]

  • האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Epidemiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר אפשרי בין תחושת דחק וחרדה בזמן הריון ובין סיכון מוגבר ללידה בשבוע מוקדם יותר, אך רק בשבועות מוקדמים של ההיריון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהאטיולוגיה אינה ידועה היטב, לידה מוקדמת מהווה סוגיה רפואית חשובה מאחר והינה […]

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

  • תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    טיפול במינון גבוה של תרופות אנטי-פסיכוטיות, בפרט Quetiapine, Clozapine ו-Olanzapine, מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות בחולים עם סכיזופרניה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. טיפול מונותרפי בתכשירים עם עומס אנטי-כולינרגי גבוה גם מעלה את הסיכון לדלקת ריאות. החוקרים התבססו על מספר מאגרי נתונים ארציים ובחנו את הנתונים אודות חולים שטופלו בשל סכיזופרניה […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

© ‫ אי-מד שיווק רפואי בע”מ
 כל הזכויות שמורות
09-765-8233 

 

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
עדיין לא מנוי/ה ונמנה/ת על הצוות הרפואי? מוזמן/ת לבצע הרשמה כאן
להרשמה לאתר
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה