ועדת הבריאות של הכנסת המשיכה לדון הבוקר בנושא כפל ביטוחי בריאות, במסגרת דיוניה בסעיפים 75-73 לפרק י”ט להצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024. בפתח הדיון אמר יו”ר הוועדה ח”כ אוריאל בוסו: “בבסיס ההצעה עומד הצורך לטפל בכשלי שוק הקיימים במערכת הבריאות, בהם תשלום של כפל ביטוחים על ידי אזרחים רבים. לאור חששות שעלו כאן מצד גורמים שונים אני שב ומדגיש- רק כשנשתכנע שהמהלך יחזק את המערכת הציבורית, לא יפגע באזרחים ולא ברופאים וייתן מענים אמיתים בדמות של קיצור תורים, שיפור איכות הטיפול והטבות לאזרח בקצה, נתקדם עם החקיקה”.

רועי רייכר מאגף התקציבים במשרד האוצר הציג את רכיבי המהלך המתוכנן, הכולל הסטה של ביטוחי הבריאות הפרטיים לפוליסת “משלים שב”ן במקום פוליסות “שקל ראשון”, מהלך שלדבריו עתיד להביא לצמצום הכפל הביטוחי ולחיסכון של 30% בעלות הפרימיות למבוטחי הביטוח הפרטי וכן הסטת פעילות ניתוחית ממימון חברות הביטוח למימון השב”ן.  על פי הנתונים שהוצגו בדיון, כ-80% מהאוכלוסייה מבוטחת במסגרת השב”ן, זאת לעומת כ-40% מהאוכלוסייה המבוטחת בפוליסות הפרטיות. כך, לדברי נציג משרד האוצר, הסטת הפעילות הניתוחית לשב”ן תחזק את היכולת של קופות החולים לספק שירות בסטנדרט פרטי לאוכלוסייה רחבה יותר ובעלות נמוכה יותר.

ההערכה היא שכתוצאה מהסטת הפעילות הניתוחית מחברות הביטוח הפרטיות לשב”נים, יגדלו היקף הפעילות וההכנסה של השבנ”ים. יו”ר הוועדה ח”כ אוריאל בוסו ביקש מקופות החולים להעריך את היקף הגידול בפעילות ובהכנסות עקב המהלך וכן ביקש לוודא שהגידול בהיקף הפעילות לא יוביל להעלאת הפרמיות בשב”ן ושהרווחים יועברו לצורך הרחבת שירותים בסל שירותי הבריאות הממלכתי, הנגיש לכל אזרחי ישראל.

נציגי קופות החולים כללית ומכבי העריכו בדיון כי בשלב הראשון אם יהיה גידול בהכנסות לשב”ן בשל שיבוב מחברות הביטוח, הוא יהיה זמני בלבד, שכן כאמור בהמשך צפוי מעבר של אזרחים מביטוח “שקל ראשון” לביטוחים משלימי שב”ן, מהלך שיביא לגידול בהיקף הפעילות בשב”ן וגידול בהוצאותיו.

עופר הדס, ראש אגף פיתוח עסקי והסכמים ב’כללית מושלם’ העריך כי הגידול בהיקף הפרוצדורות הרפואיות המבוצעות במסגרת השב”ן יעמוד על כשליש. הראל שרעבי, ראש חטיבת הכספים בקופת חולים לאומית אמר כי הצעת החוק רלוונטית לאנשים שיש להם גם שב”ן וגם פוליסת ביטוח בריאות פרטי, כשההערכה היא שמדובר בכ-30%-40% מהאוכלוסייה. לדבריו: המבוטחים שלנו משתייכים ברובם לאוכלוסייה פריפריאלית ממעמד סוציואקונומי נמוך יחסית וההערכה היא שהיקף החפיפה הוא נמוך יחסית ובהתאם גם כמויות השיבובים שיהיו עקב המהלך”.

לשאלת יו”ר הוועדה– מה יעשו הקופות עם כספי השיבוב לטובת האזרחים, בהנחה שכן יהיה גידול בהכנסות, השיבו נציגי הקופות כי השב”ן הוא יישות נפרדת על פי חוק והמימון הנוסף שיגיע לא יכול ‘לזלוג’ לסל מבוטחי הביטוח הכללי.  עופר הדס, מ’כללית מושלם’ אמר כי במצב כזה יתבצעו פעולות שיטיבו עם מבוטחי השב”ן. מוריס דורפמן, משנה למנכ”לית וראש חטיבת הכספים במכבי שירותי בריאות הצטרף לדברים והציג שלוש אפשרויות להטבות שניתן יהיה לתת למבוטחים: הרחבת זכאויות, צמצום תשלומי השתתפות עצמית והפחתת פרמיות- “הכל בהנחיית הרגולציה כמובן”.

עוד הסביר רייכר, כי הגידול בהיקף הפעילות בשב”ן עלול ליצור צורך בהעלאת מחיר הפרמיות בשב”ן. בכדי למנוע את זה הממשלה תעביר פעילות ששייכת היום לשב”ן לסל הממלכתי, באמצעות תקציב תוספתי: “במהלך הזה ממשלת ישראל מכניסה את היד לכיס ולצד מניעה של עליית מחירי הפרמיות לשב”ן, היא גם תממן עוד שירותים רפואיים לאזרחים שאין להם שב”ן או ביטוח פרטי ובכך תהיה הטבה ל- 100% מהאזרחים”.

שאלת גובה התקציב התוספתי לסל שירותי הבריאות הממלכתי נותרה פתוחה, שכן לדברי נציגי האוצר, מדובר בנגזרת של היקף הפעילות שתעבור בפועל מהביטוחים הפרטיים לשב”ן. נועה היימן, ממשרד האוצר הסבירה: “את היקף מעבר הפעילות הניתוחית מחברות הביטוח לשב”ן אנחנו לא יודעים לצפות, זה ייקח זמן, ובהתאם יועברו גם פעילויות אחרות מהשב”ן לסל הממלכתי. אנחנו לא אומרים מראש את הסכום כדי שיהיה אפשר לתקצב את זה בהתאם למה שצריך בפועל ולא על סמך הנחות שאינן מבוססות. נדע רק כשזה יתחיל לקרות”.

ח”כ יאסר חוג’ראת: “כנבחרי ציבור אנחנו צריכים לדאוג לכלל האזרחים, בדגש על האזרחים שאין להם את היכולת לרכוש ביטוחים משלימים או פרטיים, ולשם כך אנחנו צריכים לחזק את הרפואה הציבורית וכאן אנחנו מחזקים דווקא את הפרטית. זה לא נכון בעיני כי זה בא אחד על חשבון השני. אם כבר קיימת אפשרות לביטוח פרטי צריך לתת לאזרח לבחור באיזה ביטוח שהוא רוצה ולא שהקופות יבחרו עבור המטופלים שלהם”.

ח”כ טטיאנה מזרסקי: “מטרות החקיקה טובות- לבטל כפל ביטוחי ולחזק את המערכת הציבורית. עם זאת, כרגע ברפורמה אין ביטול מוחלט של הכפל הביטוחי, רק חלקי, ואי אפשר להעביר את הרווחים מביטוחי השב”ן למערכת הציבורית. נחכה לדיון הבא כדי להבין את פירוט התכולה והשיפוי של מה שתקבל המערכת הציבורית מהמהלך”.

עו”ד יניב מאיר, לשכת סוכני הביטוח בישראל: “משמעות המעבר האוטומטי מפוליסת שקל ראשון למשלים שב”ן היא ביטול זכות בחירת המנתח על-ידי המבוטח, וביטול הבחירה המושכלת שביצע בפוליסה שהוא מעוניין בה. היום המחוקק אומר לו שהוא מחויב לעבור למוצר אחר שהוא לא בחר בו. מחליטים בשבילי שאני עובר למשהו אחר אלא אם אני באופן יזום אחליט אחרת. יש פה מדרון חלקלק של חקיקה רטרואקטיבית, וזה עומד בניגוד לעמדה שהציג משרד הבריאות עצמו בחודש מרץ האחרון”.

סיגל משהיוף, ארצ”י-ארגון הרופאים העצמאיים בישראל: “כשיוצרים חקיקה כל כך משמעותית בחטף כאילו מישהו רודף אחרינו היא בעיה משמעותית שצריך להסתכל עליה. החוק שעבר בצורה דומה ב-2015 יצר לקונות ותורים ארוכים במערכת הציבורית לניתוחים ולייעוצים והלכה למעשה פגע בנו כמבוטחים. אם ברפואה הציבורית אומרים לי שאצטרך להמתין 9 חודשים לניתוח, אני בחרתי לרכוש ביטוח פרטי ולממש אותו, מן הראוי שהמדינה תכבד את זה”. *במענה לדברים השיבה והדגישה נועה היימן ממשרד האוצר*: “אנחנו לא אוסרים על קיומו של ביטוח פרטי. ועדה ציבורית שישבה ובדקה המליצה לקחת לגמרי את זכות הבחירה ולבטל את הביטוחים הפרטיים. לא עשינו את זה. השארנו את זה ונתנו כלים שיתמודדו עם כשלי השוק”.

פרופ’ משה פפה, כירורג בבית חולים אסותא אמר: “הרעיונות יפים אבל אני חושב שזו לא הדרך ליישם אותם. אתם בונים פירמידה הפוכה ואומרים- בסוף נגיע לשיפור הרפואה הציבורית, אבל קודם נקטין את הרפואה הפרטית. סוף מעשה במחשבה תחילה ואין גוזרים על הציבור גזירה שהוא לא יכול לעמוד בה. קודם כל תשפרו את הרפואה הציבורית ותנו לציבור להחליט”.