קרוב למחצית מהחולים עם הפרעות מצב רוח לאחר אירוע מוחי אינם מקבלים טיפול פסיכיאטרי (Stroke)

קרוב למחצית מהחולים עם הפרעות מצב רוח לאחר אירוע מוחי, דוגמת דיכאון וחרדה, לא קיבלו טיפול פסיכיאטרי ואלו שטופלו נטו לקבל רק טיפול תרופתי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Stroke.

מדגם המחקר כלל 7,214 חולים עם אירוע מוחי ממדגם Australian Stroke Clinical Registry אשר השלימו שאלונים לאחר 3 חודשים ולאחר 6 חודשים, אשר כללו הערכת דיכאון וחרדה. החוקרים השלימו הערכות לאחר 6-18 חודשים ובחנו את התוצאים לאחר 18-30 חודשים.

מבין כלל המשתתפים במחקר, 39% דיווחו על דיכאון/חרדה ב-3-6 חודשים לאחר אירוע מוחי, כאשר 54% מהם קיבלו טיפול ו-88% מהמטופלים קיבלו נוגדי-דיכאון. גורמים אשר נקשרו עם טיפול למצב הנפשי כללו תמיכה פסיכולוגית לפני האירוע המוחי (יחס סיכויים של 1.8, רווח בר-סמך 95% של 1.37-2.38), או טיפול תרופתי (יחס סיכויים של 17.58, רווח בר-סמך 95% של 15.05-20.55), דיווח עצמי על דיכאון/חרדה (יחס סיכויים של 2.55, רווח בר-סמך 95% של 2.24-2.90), גיל צעיר יותר בעת אירוע מוחי (יחס סיכויים של 1.30, רווח בר-סמך 95% של 1.13-1.48). עוד מדווחים החוקרים על סיכוי גבוה יותר לקבלת טיפול למצב הנפשי בקרב נשים (יחס סיכויים של 1.30, רווח בר-סמך 95% של 1.13-1.48).

חולים שנזקקו לשירותי מתורגמנות (יחס סיכויים של 0.49, רווח בר-סמך 95% של 0.25-0.95), אלו עם רצף ביקורים אצל הרופא המטפל, דוגמת רופא קבוע (יחס סיכויים של 0.78, רווח בר-סמך 95% של 0.62-0.99) היו בעלי סיכוי נמוך יותר לפנות לשירותי בריאות הנפש.

בקרב חולים שקיבלו טיפול פסיכיאטרי תועד סיכון גבוה יותר לפנייה לבית חולים (יחס סיכון של 1.06, רווח בר-סמך 95% של 1.01-1.11), אך ללא הבדל בהישרדות (יחס סיכון של 1.04, רווח בר-סמך 95% של 0.58-1.27), בהשוואה לחולים עם הפרעות מצב רוח שלא קיבלו טיפול זה.

ממצאי המחקר מעידים כי קרוב למחצית מהחולים עם הפרעות מצב רוח לאחר אירוע מוחי אינם מקבלים טיפול למצבם הנפשי. החוקרים קוראים להשלים בדיקות סקר לבעיות פסיכיאטריות ולטפל לפי הצורך, עם דגש מיוחד על חולים בסיכון גבוה.

Stroke, March 23, 2023

לידיעה ב-Healio

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    בנשים עם תחלואה אימהית חמורה סיכון מוגבר לפניה למחלקה לרפואה דחופה או אשפוז על-רקע הפרעת מצב נפשי לאורך עד 13 שנים לאחר הלידה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במחקר העוקבה הרטרוספקטיבי השוו החוקרים את הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים בשל מצב נפשי בנשים לאחר-לידה  עם וללא תחלואה אימהית חמורה לאורך 13 […]

  • האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Epidemiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר אפשרי בין תחושת דחק וחרדה בזמן הריון ובין סיכון מוגבר ללידה בשבוע מוקדם יותר, אך רק בשבועות מוקדמים של ההיריון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהאטיולוגיה אינה ידועה היטב, לידה מוקדמת מהווה סוגיה רפואית חשובה מאחר והינה […]

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

  • תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    טיפול במינון גבוה של תרופות אנטי-פסיכוטיות, בפרט Quetiapine, Clozapine ו-Olanzapine, מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות בחולים עם סכיזופרניה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. טיפול מונותרפי בתכשירים עם עומס אנטי-כולינרגי גבוה גם מעלה את הסיכון לדלקת ריאות. החוקרים התבססו על מספר מאגרי נתונים ארציים ובחנו את הנתונים אודות חולים שטופלו בשל סכיזופרניה […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

  • שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Dermatology עולה שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית ממארת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי העומס הפסיכולוגי של מלנומה עורית עשוי להשפיע על מכלול הטיפול בחולים, כולל היענות לטיפול, סיכויי הישנות ותמותה. עם זאת, אין נתונים רבים אודות השכיחות וגורמי הסיכון לחרדה ודיכאון באוכלוסיית […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה