במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Psychiatry מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הפרעות שינה בקרב חולים עם אירוע דיכאון מג’ורי עשויות לשמש דגל אדום המעיד על סיכון מוגבר להתפתחות הפרעות פסיכיאטריות אחרות.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעת שינה הינה אחד התסמינים הנפוצים ביותר הקשורים עם הפרעת דיכאון מג’ורי ועשויה להיות הן הגורם והן התוצאה. יתרה מזאת, שיפור הפרעות שינה בחולים עם אירוע דיכאון מג’ורי נוטה לשפר את תסמיני הדיכאון והתוצאים.

במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את היארעות הפרעות פסיכיאטריות לאחר תלונות על הפרעות שינה במבוגרים עם אירוע דיכאון מג’ורי. סקר National Epidemiologic Survey on Alcohol and Related Conditions הינו סקר פרוספקטיבי שנערך בשנים 2001-2002 ובשנים 2004-2005 כאשר החוקרים בחנו את ההשפעות של קשיי הירדמות, יקיצה מוקדמת בבוקר והיפרסומניה על היארעות הפרעות פסיכיאטריות בחולים עם אירוע דיכאון מג’ורי.

ניתוח הנתונים כלל תקנון למאפיינים סוציו-דמוגרפיים וקליניים, כולל שימוש בתרופות סדטיביות וכדורי הרגעה.

בקרב משתתפים עם אירוע דיכאון מג’ורי בשנים 2001-2002 תועדו לאחר שלוש שנים שיעורי היארעות דיסתימיה של 2.9%, שיעורי הפרעת חרדה כללית עמדו על 8.2%, שיעורי הפרעת פאניקה עמדו על 3.4%, הפרעת חרדה חברתית תועדה ב-4.0% מהחולים, פוביה ספציפית תוארה ב-3%, הפרעת שימוש באלכוהול ב-8.1% מהחולים, תלות בניקוטין תועדה ב-6.2%, הפרעת שימוש בקנאביס ב-2.7% והפרעות שימוש בסמים אחרים תוארו ב-4.9% מהחולים.

בקרב משתתפים בהם תועדו הפרעות פסיכיאטריות נוספות לאורך שלוש שנים תועדה שכיחות גבוהה של קשיי הירדמות (67.6% בקרב אלו עם הפרעת שימוש בקנאביס ועד 76.4% באלו עם הפרעת פאניקה), יקיצה מוקדמת בבוקר (43.3% באלו עם הפרעת שימוש בקנאביס ועד 55.6% באלו עם דיסתימיה) והיפרסומניה (51.3% באלו עם הפרעת שימוש בניקוטין ועד 72.1% באלו עם הפרעת חרדה חברתית).

השכיחות לאורך החיים של בעיות שינה הייתה גבוהה יותר בקרב משתתפים שפיתחו הפרעות פסיכיאטריות בין הגל הראשון והגל השני של הסקר ונעו בין 2.7% עם הפרעת שימוש בקנאביס ועד 8.2% עם הפרעת חרדה כללית.

השכיחות לאורך החיים של בעיות שינה הייתה גבוהה יותר בקרב משתתפים שפיתחו הפרעה פסיכיאטריות בין שני הגלים, בהשוואה לאלו שלא סבלו מבעיות שינה. מספר גבוה יותר של בעיות שינה נקשר עוד עם שיעור גבוה יותר של הפרעות פסיכיאטריות.

היפרסומניה בפרט לוותה בעליה משמעותית בסיכויים להפרעת פסיכיאטרית נוספת. בחולים עם הפרעת דיכאון מג’ורי שדיווחו על היפרסומניה, מספר הפרעות השינה הממוצע היה גבוה יותר משמעותית, בהשוואה לחולים ללא היפרסומניה (2.08 לעומת 1.32, p<0.001).

החוקרים מסבירים כי אינסומניה והיפרסומניה עלולות לפגוע בתפקוד קוגניטיבי, תהליכי קבלת החלטות, פתרון בעיות ועיבוד רגשות ובאופן זה להביא לעליה בסיכון להתפתחות הפרעות פסיכיאטריות באוכלוסיות פגיעות.

ממצאים אלו מעידים על חשיבות הערכת בעיות שינה כחלק מההערכה של הפרעות פסיכיאטריות. בנוסף, מאחר ומרבית החולים שפיתחו הפרעה פסיכיאטרית דיווחו על בעיות שינה, יש להשלים בדיקות סקר לכל ההפרעות הפסיכיאטריות בחולים עם בעיות שינה.

J Clin Psychiatry. Published online December 21, 2022

לידיעה במדסקייפ