האם בינה מלאכותית תקל על המעקב אחר מטופלים לאחר הסרת פוליפ? (Clin Gastroenterol Hepatol)

השימוש בבינה מלאכותית במהלך קולונוסקופיה עשוי לסייע בשיפור אפשרות זיהוי גידולים ממאירים וגם עשוי להקל על המעקב אחר המטופלים עם הפחתת תדירות בדיקות קולונוסקופיה והוצאות רפואיות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כלי בינה מלאכותית הוכחו כאמצעים המשפרים את שיעורי זיהוי אדנומות במהלך קולונוסקופיה, אך ההשפעה על תדירות בדיקות קולונוסקופיה חוזרות אינה ידועה. להערכת הנושא הם השלימו ניתוח נתונים מתשעה מחקרים אקראיים ומבוקרים להשוואת קולונוסקופיה עם בינה מלאכותית אל מול הבדיקה האנדוסקופית ללא בינה מלאכותית. חמישה מחקרים נערכו בסין, שניים באיטליה, אחד ביפן ואחד בארצות הברית.

התוצא העיקרי היה שיעור המטופלים להם הומלץ מעקב אינטנסיבי, קרי, בדיקה חוזרת בתוך 3 שנים.

מדגם המחקר כלל 5,796 מטופלים בגיל ממוצע של 53 שנים, כולל, 2894 שעברו קולונוסקופיה בסיוע בינה מלאכותית ו-2,902 שעברו בדיקת קולונוסקופיה סטנדרטית ללא בינה מלאכותית.

בכל המחקרים תועדו שיעורי זיהוי אדנומות גבוהים יותר עם קולונוסקופיה בשילוב בינה מלאכותית, בהשוואה לקולונוסקופיה סטנדרטית.

בהתאם להנחיות האמריקאיות והיפניות, שיעור המטופלים להם הומלץ מעקב אינטנסיבי עלה מ-8.4% בקרב אלו שעברו קולונוסקופיה סטנדרטית ל-11.3% בקרב אלו שהשלימו קולונוסקופיה עם בינה מלאכותית (הבדל אבסולוטי של 2.9%; יחס סיכון של 1.35, רווח בר-סמך 95% של 1.16-1.57). על-פי ההנחיות האירופאיות, העלייה המקבילה הייתה מ-6.1% ל-7.4% (הבדל אבסולוטי של 1.3%; יחס סיכון של 1.22, רווח בר-סמך 95% של 1.01-1.47).

העלייה בשיעורי מעקב אינטנסיבי נבעה בעיקר מהקצאה מחדש של חולים מקטגוריית סיכון נמוך לקטגוריית סיכון בינוני או גבוה. שינוי זה ככל הנראה נובע מעליה בשיעור זיהוי אדנומות עם בינה מלאכותית, העשויה להביא למניעה יעילה יותר של גידולים ממאירים.

החוקרים כותבים כי אמצעי בינה מלאכותית מעידים כי יש הזדמנות לשיפור בדיקות הסקר והמעקב עם בדיקות קולונוסקופיה. המטרה היא זהה, להציע את בדיקת הקולונוסקופיה באיכות הטובה ביותר ולהשיג את התוצאות הטובות ביותר עבור המטופלים.

 

Clin Gastroenterol Hepatol. Published online August 26, 2022

 

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול ב-Pantoprazole מגן מפני דימום מדרכי עיכול עליונות בחולים תחת הנשמה פולשנית (N Engl J Med)

    טיפול ב-Pantoprazole מגן מפני דימום מדרכי עיכול עליונות בחולים תחת הנשמה פולשנית (N Engl J Med)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים תחת הנשמה פולשנית, טיפול ב- Pantoprazole הפחית משמעותית את הסיכון לדימום משמעותי קלינית מדרכי עיכול עליונות, ללא השפעה משמעותית על הסיכון לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לא ידוע אם טיפול במעכבי תעלות מימן מועיל או […]

  • משלב Bulevirtide עם Peginterferon Alfa-2a עדיף על Bulevirtide לבדו כנגד זיהום כרוני בהפטיטיס D (מתוך N Engl J Med)

    משלב Bulevirtide עם Peginterferon Alfa-2a עדיף על Bulevirtide לבדו כנגד זיהום כרוני בהפטיטיס D (מתוך N Engl J Med)

    משלב Bulevirtide במינון 10 מ”ג עם Peginterferon Alfa-2a עדיף על Bulevirtide במינון 10 מ”ג בלבד בטיפול בחולים עם זיהום כרוני בנגיף הפטיטיס D (HDV, או Hepatitis D Virus) כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine. במחקר בשלב 3, טיפול מונותרפי ב- Bulevirtide הוביל לתגובה נגיפית בחולים עם זיהום כרוני […]

  • הופעה מוקדמת של סרטן מעי גס ורקטום אינה מחייבת מעקב הדוק יותר (Clin Gastro & Hepatol)

    הופעה מוקדמת של סרטן מעי גס ורקטום אינה מחייבת מעקב הדוק יותר (Clin Gastro & Hepatol)

    בהשוואה לחולים עם אבחנה של סרטן מעי גס ורקטום בגיל אופייני, באלו עם הופעה מוקדמת של המחלה הממארת לא תועד סיכון מוגבר למחלה מתקדמת ולכן אין צורך בבדיקות קולונוסקופיה תדירות יותר בהשוואה להמלצות בהנחיות הנוכחיות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות העלייה בהיארעות הופעה […]

  • הנציבות האירופית אישרה את Fruquintinib לטיפול בסרטן מעי גס ורקטום גרורתי (מתוך הודעת הנציבות האירופית)

    הנציבות האירופית אישרה את Fruquintinib לטיפול בסרטן מעי גס ורקטום גרורתי (מתוך הודעת הנציבות האירופית)

    הנציבות האירופית (European Commission) אישר את Fruquintinib כטיפול מונותרפי במבוגרים עם סרטן גרורתי של המעי הגס והרקטום. האישור מיועד לחולים לאחר טיפול סטנדרטי קודם, כולל טיפול כימותרפי המבוסס על Fluoropyrimidine, Oxaliplatin ו-Irinotecan, תכשירים המכוונים כנגד VEGF ותכשירים המכוונים כנגד EGFR, עם התקדמות או אי-סבילות לטיפול ב-Trifluridine-Tipiracil או Regorafenib. האישור הנוכחי התקבל בעקבות עמדה חיובית של […]

  • בנשים עם מחלת כבד אוטואימונית סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (מתוך כנס ה-DDW)

    בנשים עם מחלת כבד אוטואימונית סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (מתוך כנס ה-DDW)

    בנשים עם מחלת כבד אוטואימונית ייתכן סיכון מוגבר לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Digestive Disease Week. באופן ספציפי יותר, תעד סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם בנשים עם דלקת כבד אוטואימונית (Autoimmune Hepatitis) ודלקת ראשונית של דרכי המרה (Primary Biliary Cholangitis). החוקרים השלימו מחקר עוקבה רב-מרכזי, רטרוספקטיבי, […]

  • האם בינה מלאכותית יכולה לצמצם טעויות בפענוח בדיקות הדמיה? (Radiology)

    האם בינה מלאכותית יכולה לצמצם טעויות בפענוח בדיקות הדמיה? (Radiology)

    פענוח בדיקות הדמיה הינה משימה מאתגרת הדורשת זמן רב של רופאים ולמרות זאת מלווה בשכיחות לא מבוטלת של טעויות בפענוח בדיקות ההדמיה. מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Radiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מערכת בינה מלאכותית של ChatGPT-4 עשויה לסייע לרדיולוגים בבחינה חוזרת וזיהוי טעויות בדו”חות הרדיולוגיים ע”י זיהוי הטעויות הנפוצות […]

  • האם הנקה בינקות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות סרטן מעי גס ורקטום בבגרות? (Clin Gastroenterol Hepatol)

    האם הנקה בינקות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות סרטן מעי גס ורקטום בבגרות? (Clin Gastroenterol Hepatol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology עולה כי במבוגרים אשר ניזונו מהנקה בינקות ייתכן סיכון מוגבר לאבחנה של סרטן מעי גס ורקטום בבגרות, כולל במבוגרים צעירים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על החשיבות של גורמי חשיפה במהלך ההיריון ובשלב מוקדם במהלך החיים ובין הסיכון להתפתחות סרטן מעי […]

  • מזון אולטרה-מעובד מלווה בסיכון מוגבר לעצירות (Clinical Gastroenterological and Hepatology)

    מזון אולטרה-מעובד מלווה בסיכון מוגבר לעצירות (Clinical Gastroenterological and Hepatology)

    צריכת מזון אולטרה-מעובד ומזון מלווה בסיכון מוגבר להופעת עצירות ואילו צריכת מזון מעובד מינימאלית מלווה בסיכון נמוך יותר לעצירות, כאשר ההשפעה של עיבוד המזון אינה תלויה באיכות הרכב התזונה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי צריכה מוגזמת של מזון אולטרה-מעובד נקשה עם הפרעה בתנועתיות המעי. […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה