חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת ג’והנס הופקינס קיבלו מענק תחרותי לפיתוחה של טכנולוגיה חדשנית שתסייע בטיפול בחולי סוכרת נעורים. המענק היוקרתי, 700 אלף דולר מטעם JDRF (קרן המחקר העולמית לסוכרת נעורים), יוענק לד”ר שאדי פרח מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון ועמיתו מאוניברסיטת ג’והנס הופקינס ד”ר ג’ושוע דולוף.
סוכרת נעורים, או סוכרת מסוג 1, היא מחלה אוטואימונית, כלומר מחלה הנגרמת ממתקפה של מערכת החיסון על תאי הגוף. מתקפה זו מובילה להרס תאי לבלב – תאים המייצרים אינסולין – ובעקבות זאת לפגיעה חמורה ברקמות שונות.
אינסולין הוא הורמון חיוני המעורב בתהליכים ביולוגיים רבים ובהם יצירת רקמות, אגירת אנרגיה, ויסות רמת הגלוקוז בדם והאטה של פירוק רקמות חלבון ושומן. המחסור באינסולין בגופם של חולי סוכרת נעורים מוביל בין השאר לפירוק של רקמות חיוניות, להצטברות של גלוקוז ולפגיעה בכלי דם – פגיעה העלולה לגרום נזק לכליות, לעיניים ולאיברים נוספים.
הטיפול השכיח בסוכרת נעורים הוא הזרקה יומית של אינסולין למטופל. בשל אי-הנוחות המאפיינת טיפול זה פותחו בעשורים האחרונים התקנים שונים המספקים לגוף אינסולין ללא צורך בטיפול יומי. התקנים אלה, המכילים איי לבלב מייצרי אינסולין, מושתלים בגופו של החולה ומשחררים אינסולין בקצב הדרוש.
הבעיה היא שכמו תאי הלבלב של חולי הסוכרת, גם ההתקנים עצמם מותקפים על ידי מערכת החיסון המתייחסת אליהם כאל גוף זר. מאחר שהגוף אינו יכול לפנות את ההתקן מתוכו הוא “חונק” אותו בתוך קירות עבים של רקמה צלקתית. קירות אלה חוסמים את כניסתם של חמצן, סוכר וחומרים חיוניים אחרים לאיי הלבלב וגורמים למותם.
ד”ר פרח וד”ר דולוף פיתחו פלטפורמת הובלה גבישית המשחררת בתוך ההתקן תרופה אנטי-דלקתית וכך תומכת בהישרדותם של איי הלבלב. פלטפורמה זו מאפשרת שיחרור איטי של התרופה במשך חודשים ואפילו שנים ללא צורך בנשאים לשליטה בקצב השחרור. על בסיס המענק הם יבחנו את הפלטפורמה וישפרו אותה לטובת שימוש קליני.
לתמונות לחצו כאן קרדיט לצילום: דוברות הטכניון
לפרטים נוספים: דורון שחם, דוברת הטכניון
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!