מפרסום מוקדם של נתוני עולם-אמיתי עולה חשיבות המשך טיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין בחולים עם מחלת כליות מתקדמת, כאשר הפסקת הטיפול התרופתי בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כליות כרונית מתקדמת באופן זמני או קבוע מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, אי-ספיקת לב ומחלת כליות סופנית.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיימת מחלוקת באשר לפרופיל סיכון-תועלת של המשך טיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין בחולים עם מחלת כליות מתקדמת, עם עדויות סותרות בנושא. מנתוני עולם-אמיתי עולה כי ב-15-30% מהחולים עם מחלת כליות כרונית מופסק הטיפול התרופתי כאשר קצב הפינוי הגלומרולארי יורד מתחת ל-30 מ”ל/דקה, לרוב עקב היפרקלמיה תלוית-מינון ו/או הידרדרות חדה בקצב פינוי גלומרולארי.
הנחיות ה-KDIGO לשנת 2020 בנושא סוכרת בחולים עם מחלת כליות כרונית ממליצות על המשך הטיפול אלא אם ריכוז קריאטינין בדם עולה מעל 30% בתוך ארבעה שבועות מתחילת טיפול ולהפסיק את הטיפול רק במקרה של היפרקלמיה עמידה לטיפול תרופתי או הפחתת מינון.
החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שכלל 10,400 חולים עם סוכרת מסוג 2 בהונג-קונג עם הופעה חדשה של קצב פינוי גלומרולארי משוער נמוך מ-30 מ”ל/דקה, מהם 1,766 (17.0%) הפסיקו את הטיפול במעכבי רנין-אנגיוטנסין ו-8,634 (83%) המשיכו בטיפול התרופתי.
חציון מרווח הזמן עד לתמותה עמד על 4.1 שנים בקרב אלו שהפסיקו את הטיפול בתרופות לעיכוב ציר רנין-אנגיוטנסין ועל 3.6 שנים בקרב אלו שהמשיכו בטיפול התרופתי.
שיעורי ההיארעות ל-1,000 שנות-אדם עם הפסקת הטיפול לעומת המשך טיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין עמדו על 29.1 לעומת 34.9 סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, 22.1 לעומת 34.8 מקרי אי-ספיקת לב, 61.7 לעומת 82.2 מקרי מחלת כליות בשלב סופני ו-84.4 לעומת 83.4 מקרי תמותה מכל-סיבה.
בהשוואה לחולים שהמשיכו בטיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין, הפסקת הטיפול התרופתי לוותה בעליה של 26% בסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים (יחס סיכון של 1.26, רווח בר-סמך 95% של 1.07-1.48), עליה של 85% בסיכון לאי-ספיקת לב (יחס סיכון של 1.85, רווח בר-סמך 95% של 1.52-2.26), עליה של 29% בסיכון למחלת כליות בשלב סופני (יחס סיכון של 1.29, רווח בר-סמך 95% של 1.17-1.43), ללא עליה משמעותית בסיכון לתמותה מכל-סיבה.
לאחר התאמה בין מאפייני החולים בשתי הקבוצות, החוקרים מצאו כי הסיכון לאירוע ראשון של היפרקלמיה לא היה גבוה יותר משמעותית בקרב אלו שהפסיקו לעומת אלו שהמשיכו בטיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין.
החוקרים כותבים כי בהתאם להנחיות הבינלאומיות, יש לנקוט צעדים להבטחת המשך טיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין עם ניטור תדיר של התפקוד הכלייתי. עד לנתונים ממחקרים אקראיים בנושא, יש להמשיך בטיפול התרופתי בחולים עם קצב פינוי גלומרולארי משוער נמוך מ-30 מ”ל/דקה להגנה קרדיווסקולארית וכלייתית.
The Lancet, 2022
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!