הפרעות נוירולוגיות שנתיים לאחר מחלת הקורונה (The Lancet Psychiatry)

מחקר חדש שנערך בקרב כמעט 1.3 מיליון מבוגרים וילדים מראה ששיעורי "ערפול מוחי", דמנציה, הפרעות פסיכוטיות ואפילפסיה נותרו גבוהים שנתיים לאחר ההדבקה ב-COVID-19

מחקר חדש שפורסם ב-The Lancet Psychiatry מראה ששיעורי “ערפול מוחי”, דמנציה, הפרעות פסיכוטיות ואפילפסיה נותרו גבוהים שנתיים לאחר ההדבקה ב-COVID-19, זאת בקרב כמעט 1.3 מיליון מבוגרים וילדים בארצות הברית, אוסטרליה, אירופה ואסיה. צוות המחקר בחן נתונים על 14 הפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות מרשת רשומות הבריאות האלקטרוניות הבינלאומיות TriNetX. הקוהורט כלל 1,284,437 חולים שנבדקו חיוביים ל-COVID-19 מה-20 בינואר 2020 או אחריו, והושוו ביחס של 1:1 עם חולים עם זיהומים אחרים בדרכי הנשימה, והמעקב הסתיים ב-13 באפריל 2022. מתוך כלל החולים, 185,748 היו ילדים, 856,588 מבוגרים, 242,101 בגיל השלישי (בני 65 ומעלה), הגיל הממוצע היה 42.5 שנים, ו-57.8% היו נשים.

הסיכון לרוב ההפרעות נותר מוגבר באופן משמעותי לאחר 6 חודשים מהזיהום (למעט דלקת המוח, תסמונת Guillain-Barre, הפרעות הקשורות לעצבים ופרקינסוניזם), אך משכי הסיכון והשכיחות היו שונים במידה ניכרת. הסיכון להפרעות פסיכיאטריות נפוצות חזר לרמת הסיכון בתחילת המחקר תוך חודש או חודשיים (43 ימים להפרעות מצב רוח, 58 ימים להפרעות חרדה) ולאחר מכן השתווה לזה של קבוצת הביקורת לאחר 1.1 שנים (חרדה) ו-1.3 שנים (הפרעות מצב רוח). אבל, הסיכון ל-“ערפול מוחי”, דמנציה, הפרעות פסיכוטיות ואפילפסיה נשאר גבוה לאחר שנתיים. יחסית למבוגרים, הסיכון של ילדים להפרעות מצב רוח וחרדה לא היה מוגבר לאחר 6 חודשים (HR 1.02 ו-1.00, בהתאמה), אבל הסיכון ל-“ערפל מוחי”, נדודי שינה, דימום תוך גולגולתי, שבץ איסכמי, פסיכוזה, אפילפסיה והפרעות הקשורות לעצבים גדל, עם שיעורי HR שנעים בין 1.20 ל-2.16. הסיכון של ילדים ל-“ערפול מוחי” נמשך עד 75 ימים והיה זהה לזה של קבוצת הביקורת לאחר 1.3 שנים. יש לציין כי מספר רב של מבוגרים בשתי העוקבות עם הפרעות נוירולוגיות או פסיכיאטריות מתו מכל סיבה שהיא, במיוחד אלו עם אבחנה של דמנציה או אפילפסיה. “העובדה ששיעורים דומים של חולים עם תוצאות אלו מתו בשתי העוקבות מעידה על כך שתמותה גבוהה זו משקפת בריאות גופנית כללית ולא קשורה לזיהום SARS-CoV-2 עצמו”, כתבו החוקרים.

לכתבה ב-CIDRAP

למאמר ב- The Lancet Psychiatry

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

יעילות ובטיחות קיוּוִיוִיק Daridorexant (QUVIVIQ) לטיפול באינסומניה

יעילות ובטיחות קיוּוִיוִיק Daridorexant (QUVIVIQ) לטיפול באינסומניה

מקור: Lancet Neurology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|25/08/2026

אינסומניה כרונית היא הפרעה שכיחה הפוגעת לא רק במשך ובאיכות השינה, אלא גם בתפקוד היומי, בערנות, בריכוז ובאיכות החיים. למרות זמינותם של טיפולים ותיקים, קיים צורך בפתרונות המסייעים לשפר את השינה בלי לפגוע בתפקוד ביום שלאחר מכן ובלי לגרום להתמכרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן