הפרעות נוירולוגיות שנתיים לאחר מחלת הקורונה (The Lancet Psychiatry)

מחקר חדש שנערך בקרב כמעט 1.3 מיליון מבוגרים וילדים מראה ששיעורי "ערפול מוחי", דמנציה, הפרעות פסיכוטיות ואפילפסיה נותרו גבוהים שנתיים לאחר ההדבקה ב-COVID-19

מחקר חדש שפורסם ב-The Lancet Psychiatry מראה ששיעורי “ערפול מוחי”, דמנציה, הפרעות פסיכוטיות ואפילפסיה נותרו גבוהים שנתיים לאחר ההדבקה ב-COVID-19, זאת בקרב כמעט 1.3 מיליון מבוגרים וילדים בארצות הברית, אוסטרליה, אירופה ואסיה. צוות המחקר בחן נתונים על 14 הפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות מרשת רשומות הבריאות האלקטרוניות הבינלאומיות TriNetX. הקוהורט כלל 1,284,437 חולים שנבדקו חיוביים ל-COVID-19 מה-20 בינואר 2020 או אחריו, והושוו ביחס של 1:1 עם חולים עם זיהומים אחרים בדרכי הנשימה, והמעקב הסתיים ב-13 באפריל 2022. מתוך כלל החולים, 185,748 היו ילדים, 856,588 מבוגרים, 242,101 בגיל השלישי (בני 65 ומעלה), הגיל הממוצע היה 42.5 שנים, ו-57.8% היו נשים.

הסיכון לרוב ההפרעות נותר מוגבר באופן משמעותי לאחר 6 חודשים מהזיהום (למעט דלקת המוח, תסמונת Guillain-Barre, הפרעות הקשורות לעצבים ופרקינסוניזם), אך משכי הסיכון והשכיחות היו שונים במידה ניכרת. הסיכון להפרעות פסיכיאטריות נפוצות חזר לרמת הסיכון בתחילת המחקר תוך חודש או חודשיים (43 ימים להפרעות מצב רוח, 58 ימים להפרעות חרדה) ולאחר מכן השתווה לזה של קבוצת הביקורת לאחר 1.1 שנים (חרדה) ו-1.3 שנים (הפרעות מצב רוח). אבל, הסיכון ל-“ערפול מוחי”, דמנציה, הפרעות פסיכוטיות ואפילפסיה נשאר גבוה לאחר שנתיים. יחסית למבוגרים, הסיכון של ילדים להפרעות מצב רוח וחרדה לא היה מוגבר לאחר 6 חודשים (HR 1.02 ו-1.00, בהתאמה), אבל הסיכון ל-“ערפל מוחי”, נדודי שינה, דימום תוך גולגולתי, שבץ איסכמי, פסיכוזה, אפילפסיה והפרעות הקשורות לעצבים גדל, עם שיעורי HR שנעים בין 1.20 ל-2.16. הסיכון של ילדים ל-“ערפול מוחי” נמשך עד 75 ימים והיה זהה לזה של קבוצת הביקורת לאחר 1.3 שנים. יש לציין כי מספר רב של מבוגרים בשתי העוקבות עם הפרעות נוירולוגיות או פסיכיאטריות מתו מכל סיבה שהיא, במיוחד אלו עם אבחנה של דמנציה או אפילפסיה. “העובדה ששיעורים דומים של חולים עם תוצאות אלו מתו בשתי העוקבות מעידה על כך שתמותה גבוהה זו משקפת בריאות גופנית כללית ולא קשורה לזיהום SARS-CoV-2 עצמו”, כתבו החוקרים.

לכתבה ב-CIDRAP

למאמר ב- The Lancet Psychiatry

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם עודף-משקל מעלה את הסיכון לתמותה בחולים במצב קשה עם COVID-19? (מתוך Obesity)

    האם עודף-משקל מעלה את הסיכון לתמותה בחולים במצב קשה עם COVID-19? (מתוך Obesity)

    במאמר שפורסם בכתב העת Obesity מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי השמנה אינה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים במצב קריטי עם אבחנה של COVID-19. יתרה מזאת, בחולים עם מדד מסת גוף נמוך מ-25 ק”ג/מ2 תועדו שיעורי תמותה גבוהים יותר בהשוואה לאלו עם מדדי מסת גוף גבוהים יותר. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון […]

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

  • הפסקת עישון משפרת את תוחלת החיים בכל גיל (Am J Prev Med)

    הפסקת עישון משפרת את תוחלת החיים בכל גיל (Am J Prev Med)

    הפסקת עישון בכל גיל מלווה בהארכת תוחלת החיים הצפויה, כאשר התועלת הרבה ביותר תוארה באלו שהפסיקו לעשן בגיל צעיר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Preventive Medicine. החוקרים בחנו את ההשפעות המזיקות של עישון וההשפעה החיובית של הפסקת עישון על תוחלת החיים במבוגרים בגילאי 35-75 שנים. שיעורי התמותה הספציפיים לגיל לפי […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר תכשיר ביוסימילאר שלישי של Ustekinumab (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר תכשיר ביוסימילאר שלישי של Ustekinumab (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור Ustekinumab-ttwe (או Pyzchiva) כתכשיר ביוסימילאר שלישי של Ustekinumab (סטלרה) לטיפול במגוון מצבים דלקתיים. בנוסף, הסוכנות קבעה באופן זמני כי התרופה אינה שונה מהתכשיר המקורי וצעד זה יאפשר לרוקחים בארצות הברית להחליף את התכשיר הביוסימילאר בתכשיר המקור ללא תלות במרשם שניתן מהרופא. התכשיר Ustekinumab-ttwe, אנטגוניסט […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Donanemab לטיפול במחלת אלצהיימר מוקדמת (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Donanemab לטיפול במחלת אלצהיימר מוקדמת (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את הטיפול ב- Donanemab, תכשיר כנגד-עמילואיד, הניתן פעם כעירוי תוך-ורידי אחת לחודש למבוגרים עם מחלת אלצהיימר תסמינית בשלב מוקדם, כולל ליקוי קוגניטיבי קל או דמנציה קלה עם הוכחה פתולוגית לעמילואיד. המומחים מסבירים כי Donanemab אחת לחודש הינו הטיפול הראשון והיחיד כנגד נגעי עמילואיד עם הוכחות התומכות […]

  • הופעה מוקדמת של סרטן מעי גס ורקטום אינה מחייבת מעקב הדוק יותר (Clin Gastro & Hepatol)

    הופעה מוקדמת של סרטן מעי גס ורקטום אינה מחייבת מעקב הדוק יותר (Clin Gastro & Hepatol)

    בהשוואה לחולים עם אבחנה של סרטן מעי גס ורקטום בגיל אופייני, באלו עם הופעה מוקדמת של המחלה הממארת לא תועד סיכון מוגבר למחלה מתקדמת ולכן אין צורך בבדיקות קולונוסקופיה תדירות יותר בהשוואה להמלצות בהנחיות הנוכחיות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות העלייה בהיארעות הופעה […]

  • האם Ubrogepant עדיף על טריפטנים לטיפול במיגרנה? (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AHS)

    האם Ubrogepant עדיף על טריפטנים לטיפול במיגרנה? (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AHS)

    בחולים עם מיגרנה שהחליפו מטיפול פומי בטריפטנים לטיפול ב- Ubrogepant (אוברלוי) דווח על תוצאות טובות יותר, בהשוואה לחולים שבחרו להחליף לתכשיר אחר ממשפחת טריפטנים, כך עולה מנתונים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Headache Society. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מרבית ההנחיות לטיפול בארצות הברית ממליצות כי חולים ינסו לפחות שני טריפטנים שונים לפני נסיון […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה