מעכבי PCSK9, שהם בין הטיפולים היעילים ביותר להפחתת כולסטרול LDL (LDL-C), קשורים להשפעה ניטרלית על תפקוד קוגניטיבי, על פי מחקר חדש שפורסם ב-JACC. המחקר גם קישר מעכבי HMG-Co A רדוקטאז (סטטינים) לפוטנציאל להשפעות נוירו-קוגניטיביות מתונות, אם כי סביר להניח שהיתרונות הקרדיו-וסקולריים של התרופות משמעותיים יותר. מקורו של מחקר זה היה בכך שבשלב מוקדם של הבדיקה הקלינית של מעכבי PCSK9, דווח על פוטנציאל להשפעות שליליות על תפקוד קוגניטיבי. המחקר העלה חשש שרמות נמוכות ביותר של LDL-C, כגון < 25 מ”ג/ד”ל, שהושגו עם מעכבי PCSK9 עלולות להוות סיכון לתפקוד הנוירוקוגניטיבי.
המטרה של המחקר הנוכחי הייתה להעריך את הקשר של מעכבי PCSK9 וסטטינים על התפקוד הנוירוקוגניטיבי ארוך הטווח. בניתוח, החוקרים העריכו האם לעיכוב של PCSK9 או HMG-Co A רדוקטאז הייתה השפעה על שבעה תוצאים קליניים הקשורים לתפקוד נוירוקוגניטיבי, כולל זיכרון, אינטליגנציה מילולית וזמן תגובה, כמו גם סמנים ביולוגיים של תפקוד קוגניטיבי, כגון שטח פנים של קליפת המוח. ההשפעה הגנטית של עיכוב PCSK9 הייתה מינורית עבור כל תוצא שנבדק הקשור לקוגניטיבית, דיווחו החוקרים. ההשפעה של עיכוב HMG-Co A רדוקטאז על הקוגניציה ועל שטח הפנים של קליפת המוח הייתה מובהקת סטטיסטית אך צנועה (P=0.03).
בסופו של דבר, מחקר זה עולה בקנה אחד עם ראיות אחרות לכך שעיכוב PCSK9 אינו מהווה סיכון לתפקוד קוגניטיבי לקוי.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!