ביופסיית תריסריון ככלי עזר לאבחון פרקינסון (MedRxiv)

מאמר שפורסם ב- MedRxivוטרם עבר ביקורת עמיתים, הראה כי ביופסיה של התריסריון עשויה לסייע לאפיון פרקינסון במערכת העיכול

מאמר שפורסם ב-MedRxiv וטרם עבר ביקורת עמיתים, הראה כי ביופסיה של התריסריון עשויה לסייע לאפיון פרקינסון במערכת העיכול ולעזור להבחין בין חולים עם PD מהאוכלוסייה הכללית. בכל החולים שנבדקו עם מחלת פרקינסון (PD), ניתוח אימונוהיסטוכימיה של דגימות ביופסיה של דופן התריסריון הראה תפקוד חיסוני מוגבר עבור אלפא-סינוקלין מצטבר (αSyn) בהשוואה לביקורות.

במחקר, 18 חולים עם מחלת פרקינסון מתקדמת סימפטומטית במשך ממוצע של 11.3 שנים שעברו גסטרוסטומיה אנדוסקופית וצינורית ג’ג’ונלית (PEG-J) הושוו למשתתפי ביקורת בריאים בני 18 שעברו אנדוסקופיה אבחנתית, כל אחד עם ארבע דגימות ביופסיה של דופן התריסריון באורך 3 מ”מ. בוצעה לדגימות אנליזת אימונוהיסטוכימיה כדי לקבוע את הצפיפות והגודל של אגרגטים של αSyn-5G4+ ושל אגרגטים של חלבון fibrillary glial (GFAP+). בנוסף, אלמנטים אימונראקטיביים הכוללים αSyn-5G4 זוהו בדגימות התריסריון וסווגו לפי קריטריונים מורפולוגיים לארבע קבוצות אימונראקטיביות (1 – קומפקטי וכדורי, 2 – תאי גרגירי, 3 – דמוי נקודה, 4 – פתיל).

בין ארבע קבוצות המורפולוגיות, פעילויות אימונולוגיות ייצגו את האופן האמין ביותר להבחין בין PD למשתתפי ביקורת בריאים. ללא קשר למורפולוגיה, אימונראקטיביות עבור αSyn מצטבר היתה חסרה (4/14) או בקושי ניתנת לזיהוי (14/18) בקבוצת הביקורת, בעוד שכל דגימות התריסריון (18/18)מחולים עם PD אופיינו באימונראקטיביות עבור αSyn מצטבר. כימות מורפומטרי של רמת αSyn immunoreactivity מצטבר הראה שטח רקמה אימונולוגי גבוה יותר במטופלים עם PD בהשוואה לביקורות (PD: % שטח ממוצע, 1.58%; קבוצת ביקורת: % שטח ממוצע, 0.18%; P < .0001). בנוסף, צביעה אימונופלואורסצנטית אישרה הלימה בין פעילויות חיסוניות של αSyn-5G4 לבין טובולין β-III, סמן פאן-נוירונלי ונויריטי, אשר הצביע על כך שמשקעי αSyn מצטברים בסיבי עצב התריסריון של הרירית והתת-רירית. ניתוח מורפומטרי של צפיפות תאי גלייה הראה צפיפות EGC מוגברת (ממוצע PD: 95.2 ±32.6; ממוצע בקבוצת הביקורת: 45.8 ±14.9; P < .0001) ועלייה בגודל EGC, המצביעים על גליוזיס ריאקטיבי מקומי.

לכתבה ב-Medscape

למאמר ב-MedRxiv

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מחלות אוטואימוניות מלוות בסיכון מוגבר לטרשת עורקים כליליים ואירועים איסכמיים (J Am Coll Cardiol)

    מחלות אוטואימוניות מלוות בסיכון מוגבר לטרשת עורקים כליליים ואירועים איסכמיים (J Am Coll Cardiol)

    מחלות אוטואימוניות מלוות בעומס גדול יותר של טרשת עורקים כליליים וסיכון גבוה יותר לאירועים קרדיווסקולאריים טרשתיים בעתיד, כאשר הסיכון מוגבר עוד יותר בנוכחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות לב וכלי דם, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חלק מהמחלות האוטואימוניות מלוות בסיכון […]

  • מה בין טיפול בחסמי אלפא ובין הסיכון לדמנציה עם גופיפי לואי בגברים? (Neurology)

    מה בין טיפול בחסמי אלפא ובין הסיכון לדמנציה עם גופיפי לואי בגברים? (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר בין טיפול באנטגוניסטים לקולטן α-1 – Doxazosin, Terazosin או Alfuzosin – ובין סיכון מופחת לדמנציה עם גופיפי לואי בגברים, בהשוואה לטיפולים תרופתיים אחרים. השערת המחקר הייתה כי עליה בזמינות אנרגיה במוח עשויה להאט או למנוע תהליכים נוירו-דגנרטיביים, ייתכן הודות להפחתת הצטברות […]

  • גן חדש למחלת הפרקינסון (EAN 2024)

    גן חדש למחלת הפרקינסון (EAN 2024)

    גן חדש למחלת פרקינסון בגיל מוקדם זוהה, תגלית שמומחים מאמינים כי תהיה לה השלכות קליניות חשובות בעתיד הלא רחוק, כך עולה מכנס האקדמיה האירופאית לנוירולוגיה 2024

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות ויעילות Rimegepant במבוגרים עם מיגרנה וגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם (Pain Ther)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות ויעילות Rimegepant במבוגרים עם מיגרנה וגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם (Pain Ther)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pain and Therapy מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Rimegepant (נורטק) מהווה טיפול בטוח ונסבל היטב במבוגרים עם מיגרנה וגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, כולל אלו בסיכון בינוני-עד-גבוה למחלות לב וכלי דם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גורמי סיכון קרדיווסקולאריים עלולים להגביל את אפשרויות הטיפול כנגד מיגרנה. […]

  • ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; היפוגליקמיה (1)

    ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; היפוגליקמיה (1)

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; הטיפול המתקדם (2)

    ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; הטיפול המתקדם (2)

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה