במעשנים עם תפקוד ריאתי תקין, עדות לניפוח-יתר בבדיקת CT כמותית מנבאת באופן בלתי-תלוי התדרדרות מהירה בתפקוד הריאתי במהלך השנתיים הקרובות, כך עולה ממחקר חדש שפורסם ב-Thorax.

לדברי החוקרים, מהמחקר עולה כי יש חשיבות רבה לבדיקת הדמיה של הריאה להבנת ההתפתחות של אמפיזמה והשפעותיה על התפקוד הריאתי. ידוע כי בחולים עם תפקוד ריאתי תקין לפי בדיקות הדמיה, קיימת אפשרות להרס אמפיזמטוטי בריאות. בעקבות זאת עלתה ההשערה כי קיים קשר בין הרס אמפיזמטוטי מוקדם ובין התדרדרות מהירה במדדי FEV1, המובילה ל-COPD.

במטרה לבחון את ההשערה, החוקרים עקבו אחר 38 מעשנים כבדים בהווה ו-105 מעשנים כבדים בעבר, שלקחו חלק במחקר להערכת בדיקות סקר לסרטן ריאות. בכל המשתתפים תועד תפקוד ריאתי תקין בתחילת המחקר, למרות היסטוריה של עישון של מעל 30 שנות קופסא.

כל משתתף עבר בתחילת המחקר בדיקת MSCT (Multislice CT) בשאיפה. במהלך 2.3 השנים שלאחר מכן, המשתתפים עברו בדיקות להערכת התפקוד הריאתי ובדיקת CT חוזרת של הריאות, להערכת היקף האמפיזמה.

השינוי השנתי הממוצע בערכי FEV1 הצפוי עמד על 2.3%-. מניתוח סטטיסטי עולה כי השינוי השנתי באחוז FEV1 הצפוי היה קשור באופן מובהק עם אחוז ניפוח היתר של שטח הריאה, כפי שנמדד בבדיקת CT כמותית.

בקבוצת החולים עם ניפוח-יתר גדול יותר בתחילת המחקר, קצב ההתדרדרות בערכי FEV1 היה גבוה יותר מהערכים הצפויים באופן תקין. מכאן עולה כי בנוכחות ערכי FEV1 תקינים, הערכה כמותית באמצעות בדיקת CT עשויה להבחין בין מעשנים שיפתחו COPD ואלו שלא יפתחו COPD בשלב מאוחר יותר.

Thorax2009;64:944-949

לידיעה במדסקייפ