עדכונים מפורום התזונה ב-emed healthclub בניהולה של ד”ר סיגל אילת-אדר

פורום הדיונים ממשיך להתעדכן מידי יום, והפעם נרצה להביא לכם מס’ דיונים מעניינים במגוון נושאים שעלו באתר emed healthclub המופעל בחסות חברת יוניליוור.

אייל ניסה לברר בהמשך למחקר שעסק בקשר בין צריכת מלח לסיכון לשבץ אם יש לד”ר אילת-אדר המלצות להפחתת רמת הצריכה של מלח בתזונה. להלן תשובתה של ד”ר סיגל אילת:

ראשית, אפנה ואדגיש את סוף הסקירה בה אומרים הסוקרים: “החוקרים מסכמים כי צריכה מוגברת של מלח קשורה בסיכון מוגבר באופן משמעותי לשבץ ולמחלה קרדיווסקולארית. הם מציעים כי גודל האפקט שנצפה הינו ככל הנראה תת-הערכה של השיעור האמיתי, וזאת מאחר והמדדים ששימשו להערכת צריכת המלח לא היו מדויקים. מאחר ולא סביר שיבוצעו מחקרים מבוקרים בהקצאה אקראית של הגבלת מלח ותוצאות קליניות, המחקרים שנותחו הינם ככל הנראה הטובים ביותר בנמצא, הם טוענים, ואלו תומכים בערכה של הגבלת צריכת המלח באוכלוסיה לשם המניעה של מחלה קרדיווסקולארית”.

אז ככה: מחקרים מראים קיומו של קשר בין צריכת מלח ליתר לחץ דם ומחקר DASH, שהראה, הפחתה בלחץ הדם בדיאטה עשירה בירקות, פירות ומוצרי חלב דלי שומן, הראה הפחתה נוספת, בדיאטה דלת נתרן.
בשטח: קשה מאד לביצוע – מסכימה בהחלט. מה גם, שלא כולם מגיבים לדיאטה דלת נתרן. 
הפתרון לבעיה זו, לעניות דעתי, צריכה להגיע מהאוכלוסייה. אני יכולה להגיד ל-1000 מטופלים “להתאפק”, אבל אם תהיה אלטרנטיבה דלת / פחותת נתרן מהתעשייה, זה ישפיע על האוכלוסייה כולה.
נקודה אחרת למחשבה: מחקרים הראו, שהפחתת לחץ דם עם תרופות, באנשים עם יתר לחץ דם, לרמות “נורמליות” לאנשים בריאים או פחות מכך – קשורה בסיכון מוגבר בנוסף לתחושת חולשה אצל חלק מהאנשים.
בכל אופן, הנה כמה “טיפים” להפחתת מלח/נתרן בתזונה (להפחתת לחץ דם יש המלצות רחבות יותר).
• להפחית את כמות המלח השולחני (נתרן כלורי) המוסף למזון בבישול ובצלחת.
• להעדיף מזונות המוכנים בבית על פני מזונות מעובדים/קנויים
• להעדיף מזונות מופחתי נתרן, לדוגמא לחם דל נתרן
• להעדיף מוצרי בשר טריים או קפואים על פני מוצרים משומרים, מעושנים או מעובדים.
• לאכול פחות מזונות המוחזקים במי מלח כגון מלפפונים חמוצים, זיתים וכדומה וכן פחות רטבים כגון קטשופ, חרדל, רוטב ברביקיו, רוטב סויה וכדומה.
• להעדיף תיבול מזון בתבלינים, טריים ויבשים, מיץ לימון, חומץ.
• להסתכל על הסימון התזונתי של מותגים שונים של אותו מוצר ולהשוות את כמות הנתרן. להעדיף את המותג המכיל פחות נתרן ל-100 גר’. גם מונוסודיום גלוטמט ומוצרים שכתוב עליהם מלח… מכילים נתרן.

הדיון השני שנרצה להביא כאן נוגע לנושא “חם” שעולה במחקרים רבים לאחרונה – ויטמין D . בהקשר לזה שאל אליצור את השאלה הבאה:

המונח “חסר עמיד לטיפול בויטמין D ”  הוזכר בידיעה שבה הוצגו ההנחיות החדשות למתן ויטמין D , ושאלתי היא מהי ההגדרה לחסר עמיד לטיפול (כלומר האם אי הגעה לרמות תקינות לאחד חודש, חודשיים ?), ומהן אפשרויות הטיפול במקרה זה ?

ד”ר אילת-אדר גייסה לטובת מתן תשובה מפורטת את האנדוקרינולוגית ד”ר איריס ורד:

אינני זוכרת שנתקלתי בחסר עמיד לטפול. הבעייה העיקרית היא בהיענות לטיפול ובהתמדה בו.
אני נוהגת להתאים את מינון ויטמין D לפי ההפרש בין הרמה המצויה לרצויה, עם התחשבות במשקל המטופל/ת, ובמצב הרפואי, ולחזור על בדיקת הרמה לאחר כ-3-4 חדשים.
כדאי להתאים תוסף ודרך מתן שיתאימו לצרכים ולהעדפות המטופל/ת טבליות לעומת טיפות, טיפול יומי לעומת טפול במרווחי מינון גדולים יותר שבועי או חדשי.
במצבים בהם קיים חשש להפרעה בספיגה: כגון מחלת מעי או מצב לאחר ניתוח במערכת העיכול ניתן להיעזר בתכשיר ויטמין D בהזרקה לשריר פעם בחודש עד חדשיים.
ההמלצה במאמר המוזכר לטפול בארגוקלצפירול במצבי חסר נראית לי בעייתית, מכיוון שיש עדויות על נחיתות שלו לעומת כולקלציפרול בתיקון רמת ויטמין D בבני אדם.
גם ההמלצה לרדת למינון אחזקה נמוך של כ-800-1000 יח’ לאחר תיקון מצב של חסר אינה מקובלת עלי. מנסיוני יש צורך במינונים גבוהים יותר על מנת לתחזק רמה סבירה.
מינון של 800-1000 יח’ הוא מינון אחזקה סביר לאוכלוסייה הרחבה: הוא מונע חסר עמוק בויטמין D במרבית המתמידים במינון זה, ואין בו שום נזק.

גם בפורום העוסק בתזונת ילדים קיימת פעילות תוססת. אחד הנושאים שעולה הוא הפורמולות לתינוקות. צרויה שאלה לאחרונה :

קראתי שמחקר חדש מצא שלפורמולות אלרגניות שונות יש בפועל מידת אלרגניות שונה, וכי תמיסות שמכילות חלבונים שלמים הן אלרגניות יותר על אילו פורמולות את ממליצה להאכלת תינוקות הסובלים מאלרגיה לחלב פרה?

גם כאן גייסה ד”ר אילת-אדר מומחית בתחום, את ד”ר מיכל גילאון-קרן , שענתה כך:

אז קודם כל, התשובה נמצאת בכתבה:
“לטענתו (של המומחה המצוטט בכתבה), את מי שכבר הינו אלרגי לחלב פרה או לפורמולת חלב יש להעביר לפורמולה שעברה הידרוליזה נרחבת, ולמעלה מ-95% מהפורמולות המצויות בשוק עשויות להיות נסבלות היטב. באם אלו האחרונות אינן נסבלות, ניתן לעבור לדבריו לפורמולות המבוססות על חומצות אמינו.”
אלה גם ההמלצות של משרד הבריאות:
לתינוקות בעלי תגובה מיידית לחלב פרה המתווכת ע”י נוגדנים מטיפוס IgE – תמ”ל על בסיס סויה יכול לשמש תחליף הולם לרוב התינוקות.
לתינוקות בעלי תגובה מאוחרת לחלב פרה שאינה מתווכת ע”י נוגדנים מטיפוס IgE תהיה ברוב המקרים תגובה צולבת לחלבון סויה ולכן מתאימה הזנה בתמ”ל על בסיס הידרוליזאט של קזאין, או (במקרים נדירים) תמ”ל על בסיס חומצות אמינו חופשיות עד לבירור אלרגיה לסויה. http://www.health.gov.il/units/spoke/hanaka.doc

עד כאן סיכום תקופתי זה מהפורום. אם גם לכם יש שאלות/השגות על מימצאי מחקרים בתחום התזונה/רצון להיוועץ על מקרים ספציפים עם ד”ר אילת-אדר – הנכם מוזמנים לאתר emedhealth club

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • צריכת בשר אדום מעובד מלווה בעליה בסיכון לדמנציה (מתוך כנס ה-AAIC)

    צריכת בשר אדום מעובד מלווה בעליה בסיכון לדמנציה (מתוך כנס ה-AAIC)

    בקרב מבוגרים הצורכים כשתי מנות שבועיות של בשר אדום מעובד תועדה עליה של 14% בסיכון לאבחנה של דמנציה, כמו גם הזדקנות קוגניטיבית מואצת, בהשוואה לאלו שצרכו פחות משלוש מנות בשר אדום מעובד בחודש, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך כנס ה-Alzheimer’s Association International Conference. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנן עדויות סותרות באשר לקשר בין […]

  • יחס אלבומין:קריאטינין בשתן מנבא את הסיכון להיפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Kidney Med)

    יחס אלבומין:קריאטינין בשתן מנבא את הסיכון להיפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Kidney Med)

    בחולים עם יחס אלבומין:קריאטינין בשתן של 3,500 מ”ג/גרם ומעלה תועדו שיעורים גבוהים יותר של היפרקלמיה, עם שכיחות גבוהה של ההפרעה האלקטרוליטרית גם בחולים שקיבלו טיפול באנטגוניסטים לקולטן למינרלוקורטיקואידים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Kidney Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנן הערכות שונות מאוד של שיעורי היארעות היפרקלמיה בחולים עם מחלת כליות […]

  • מה בין צריכת סיבים תזונתיים ובין הסיכון להיפרקלמיה בחולים תחת המודיאליזה? (J Ren Nutr)

    מה בין צריכת סיבים תזונתיים ובין הסיכון להיפרקלמיה בחולים תחת המודיאליזה? (J Ren Nutr)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Renal Nutrition עולה קשר אפשרי בין צריכת סיבים תזונתיים ובין הסיכון להיפרקלמיה בחולים תחת טיפול המודיאליזה, כאשר צריכה יומית של מעל 15.33 גרם לוותה בירידה אפשרית בסיכון להפרעה האלקטרוליטרית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היפרקלמיה הינה בעיה נפוצה בחולים תחת טיפולי המודיאליזה. בעשורים האחרונים, צריכה מופרזת של מזונות עתירי […]

  • צריכת וויטמין A עשויה להפחית את הסיכון לדיכאון בחולים עם אי-ספיקת לב (ESC Heart Failure)

    צריכת וויטמין A עשויה להפחית את הסיכון לדיכאון בחולים עם אי-ספיקת לב (ESC Heart Failure)

    צריכה רבה של וויטמין A מלווה בסיכויים נמוכים יותר להופעת דיכאון בחולים עם אי-ספיקת לב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת ESC Heart Failure. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין צריכת וויטמין A ובין דיכאון בקרב חולים עם אי-ספיקת לב. לצורך מחקר החתך החוקרים אספו נתונים אודות חולים עם אבחנה של […]

  • האם דיאטת DASH עשויה להפחית שומן כבדי בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    האם דיאטת DASH עשויה להפחית שומן כבדי בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    מעבר לתזונה עתירת פירות, ירקות, אגוזים, קטניות, דגנים מלאים ומוצרי חלב דלי-שומן ודלה בנתרן, משקאות ממותקי-סוכר ובשר אדום ומעובד עשויה להפחית שומן כבדי, רקמת שומן תת-עורית ורקמת שומן ויסראלי בחולים עם סוכרת, בפרט באלו עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולים […]

  • תוספי שמן דגים מפחיתים את הסיכון לסיבוכי סוכרת (J Clin Endocrinol Metab)

    תוספי שמן דגים מפחיתים את הסיכון לסיבוכי סוכרת (J Clin Endocrinol Metab)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה כי תוספי שמן דגים ורמות גבוהות של חומצות שומן אומגה שלוש רב-בלתי-רוויות, בפרט DHA (או Docosahexaenoic Acid), מלווים בסיכון נמוך יותר לסיבוכים וסקולאריים בחולים עם סוכרת מסוג 2. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לשמן דגים השפעה חיובית על בריאות כלי הדם באוכלוסייה הכללית, אך […]

  • עדויות חדשות מצביעות על קשר חלש בין מזון אולטרה-מעובד ובין סוכרת מסוג 2 (מתוך כנס NUTRITION)

    עדויות חדשות מצביעות על קשר חלש בין מזון אולטרה-מעובד ובין סוכרת מסוג 2 (מתוך כנס NUTRITION)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס NUTRITION עולה כי צריכה רבה יותר של מזון אולטרה-מעובד לא לוותה בעליה משמעותית בסיכון לסוכרת מסוג 2 במבוגרים בגיל העמידה. החוקרים ביקשו להבין טוב יותר כיצד מזון אולטרה-מעובד, מרכיב מרכזי בדפוסי התזונה בארצות הברית התורם ליותר מ-60% מהצריכה הקלורית, עשוי להשפיע על הסיכון לסוכרת. הם מסבירים כי מחקר קודם הראה […]

  • שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: האם אכילה של מזון מתועש מעלה את הסיכון למחלת לב, סרטן ותמותה?

    שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: האם אכילה של מזון מתועש מעלה את הסיכון למחלת לב, סרטן ותמותה?

    ברוכות וברוכים הבאים לפינה נוספת של “שבירת מיתוסים ברפואה”. בפינה הפעם פרופ’ רז משתף מאמר מה-BMJ שמצא שאכילת מזון מתועש אמנם עלולה להעלות את הסיכון לתמותה, אבל לאו דווקא מסיבות קרדיווסקולריות כצפוי… עם זאת, פרופ’ רז חוזר ומדגיש כי מזון מתועש הוא עדיין גורם הסיכון המשמעותי ביותר להשמנה בלדים, ונקשר לעליה בסיכון לסוכרת ולתמותה לבבית.  […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה