השכיחות של דיסלוקציה של עדשה תוך עיינית ופסאודופקודונסיס 10 שנים לאחר ניתוח ירוד – פרופ’ מרדכי רוזנר

דיסלוקציה או סטייה מהמרכז של עדשה תוך עיינית בלשכה האחורית הינה סיבוך ידוע של ניתוח ירוד, אך שכיחותו לא ידועה. מחקר רטרוספקטיבי מ- 2005 מצא שבערך ב-  0.3% מהמקרים היה צורך לבצע החלפה של העדשה המושתלת בגלל דיסלוקציה. רוב המקרים עם דיסלוקציה בשלב מוקדם מתרחשות במהלך השבוע הראשון לאחר הניתוח. במקרים אלה הגורם העיקרי הוא תמיכה לא מספקת של העדשה המושתלת בגלל פגיעה בקופסית או בזונולות או בשניהם. דיסלוקציה מאוחרת הוגדרה כדיסלוקציה שקרתה כעבור שלושה חדשים או יותר לאחר הניתוח. הדיווחים על דיסלוקציה מאוחרת התרבו בשנים האחרונות.  הדיסלוקציות המאוחרות קשורות לטראומה, למצבים בהם עדשות סיליקון יצאו דרך פגם בקופסית, או להחלשות פרוגרסיבית של הזונולות בעקבות התכווצות הקופסית שמתרחשת במהלך שנים רבות לאחר ניתוח במהלך שגרתי. הרושם היה שהסיכון להתפתחות התכווצות של הקופסית והחלשות הזונולות גבוה יותר בחולים עם גיל יותר מתקדם. גורמי סיכון נוספים אחרים כוללים פסאודואקספוליאציה, מיופיה גבוהה, רטיניטיס פיגמנטוזה, myotonic dystrophy, הפרעות שונות של רקמת חיבור (כמו סינדרום מרפן), הומוציסטינוריה, היפרליזינמיה, Ehlers-Danlos Syndrome, סקלרודרמה, סינדרום וויל-מרצזני וניתוח ויטרקטומיה בעבר.

מצב של דיסלוקציה של עדשה תוך עיינית מצריכה לעיתים ביצוע הוצאה שלה או ניתוח נוסך ומיקום שלה מחדש. זאת בגלל חשש מסיבוכים אפשריים כמו קרע ברשתית, היפרדות רשתית רגמטוגנית ודימום לזגוגית.

המטרה של המחקר הנוכחי הייתה להעריך את השכיחות המצטברת של דיסלוקציה של עדשה תוך עינית, השכיחות של פסאודופאקודונזיס, ושל דסנטרציה משמעותית של העדשה, באוכלוסיית חולים שעברו ניתוחי ירוד. המעקב אחר החולים היה של 10 שנים.

המחקר היה פרוספקטיבי ובוצע בשבדיה, במחלקת העיניים של Norrlands UniversityHospital, Umeå. במחקר השתתפו 810 חולים שעברו ניתוחי ירוד סנילי או פרה-סנילי. כולם נבדקו לפני הניתוח. 10 שנים לאחר הניתוח 289 המהווים 73% מקרב 395 החולים שנשארו בחיים הסכימו להגיע לבדיקה. בנוסף לבדיקת עיניים שגרתית, נבדקו העיניים לקיום פסאודופקודונזיס או לדיסלוקציה משמעותית של העדשה המושתלת. מהרשומות הרפואיות נאסף כל המידע לגבי התערבויות ניתוחיות נוספות לאחר ניתוח הירוד, כמו החלפה או מיקום מחדש של העדשה המושתלת. מידע זה נאסף גם עבור החולים אשר לא הגיעו לביקורת כעבור 10 שנים.

נמצא ש-98% מהחולים עברו ניתוח פקואמולסיפיקציה דרך חתך באורך 3.2 מ”מ בקרנית טמפורלית וללא תפרים והושתלו עדשות מתקפלות. 95% מהעדשות שהושתלו היו Alcon MA60BM AcrySof. ל- 40% מהחולים היה פסאודואקספוליאציה.

לאחר מעקב של 10 שנים, 5 חולים המהווים 0.6% מקרב 800 חולים בסיכון, היו זקוקים לניתוח בגלל דיסלוקציה של העדשה המושתלת. כל החמישה היו גברים עם דיסלוקציה מאוחרת של עדשה מושתלת שמצאת שק העדשה. השכיחות המצטברת במשך 10 שנים הייתה אחוז אחד. בעת הבדיקה כעבור 10 שנים מהניתוח, שני חולים המהווים 0.7% מתוך 287 חולים בסיכון, היו עם פסאודופקודונזיס משמעותית וארבעה המהווים 1.4% היו עם פסאודופקודונזיס בינונית.

המסקנה של החוקרים הייתה שהשכיחות המצטברת במשך 10 שנים של דיסלוקציה של עדשות תוך עיניות הייתה נמוכה מאד בקבוצה שנבדקה למרות השכיחות הגבוהה של פסאודואקספוליאציה בקרבה. דיסלוקציות מוקדמות לא נצפו באף מקרה בקבוצה זו.

Mönestam EI.

Incidence of Dislocation of Intraocular Lenses and Pseudophakodonesis 10 Years after Cataract Surgery.

Ophthalmology 2009;116:23152320.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • נבוסים של הדמית בילדים, מאת פרופ' מרדכי רוזנר

    נבוסים של הדמית בילדים, מאת פרופ' מרדכי רוזנר

    חשוב לחקור התפתחות נבוסים בדמית (choroidal nevus) היות והם עלולים להתפתח למלנומה של הדמית. מקור המלנובלסטים ב- Neural crest והם נודדים לאורך הענף הראשון של העצב הקרניאלי הטריגמינלי, וחודרים לעין לאחר מכן לאורך העצבים הסיליאריים אל הדמית. נדידת המלנובלסטים הכורואידליים מהחלק האחורי קדימה תוך כדי השתנותם למלנוציטים, עשויה להשפיע על הפיזור של הנבוסים של הדמית. […]

  • טיפול ב-Bimekizumab מפחית שיעורי דלקת ענביה בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי (Ann Rheum Dis)

    טיפול ב-Bimekizumab מפחית שיעורי דלקת ענביה בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי (Ann Rheum Dis)

    בחולים עם אבחנה של ספונדילוארתריטיס אקסיאלי שטופלו ב- Bimekizumab (בימזלקס) תועדו שיעורי היארעות נמוכים יותר של דלקת ענביה, בהשוואה לאלו שקיבלו טיפול דמה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases. החוקרים התבססו על נתונים משני מחקרים בשלב 3, מחקר אחד בשלב 2b ושלבי הארכה בתווית-פתוחה של מחקרים אלו להערכת שיעורי […]

  • עדויות חדשות תומכות בהחלפת טיפול ל-Faricimab בחולים עם ניוון מקולארי גילי רטוב (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Society of Retina Specialists)

    עדויות חדשות תומכות בהחלפת טיפול ל-Faricimab בחולים עם ניוון מקולארי גילי רטוב (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Society of Retina Specialists)

    מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Society of Retina Specialists עולה כי בעיניים עם ניוון מקולארי גילי (Age-related Macular Degeneration) רטוב בהן הוחלף הטיפול לטובת Faricimab תועדה פעילות מחלה פחותה, עם מרווחים גדולים יותר בין הטיפול וחדות ראיה יציבה. המחקר התצפיתי מבוסס על נתונים ממאגר Fight Retinal Blindness! Registry ונועד לקבוע את תוצאות […]

  • ההשפעה של IOLs מסננות אור כחול על התפתחות אטרופיה מקולרית בחולי AMD נאווסקולרי, מאת פרופ' מרדכי רוזנר

    ההשפעה של IOLs מסננות אור כחול על התפתחות אטרופיה מקולרית בחולי AMD נאווסקולרי, מאת פרופ' מרדכי רוזנר

    אטרופיה מקולרית מחמת גיל (AMD) הינה הגורם המוביל לעיוורון בלתי הפיך לאחר גיל 65 שנים.  ב- AMD נאווסקולרי (nAMD) קיימת אטרופיה מקולרית נלווית המאופיינת בהתפתחות אזורים אטרופיים ששטחם גדל עם הזמן והם גורמים לסקוטומות ואיבוד ראייה כתוצאה מהמעורבות הפובאלית. מחקרים in vitro של תאי פיגמנט אפיתל של הרשתית (RPE) הראו שחשיפה לאור כחול גורמת להתחלת […]

  • טכנולוגיית בינה מלאכותית עשויה לסייע בזיהוי מחלות עיניים בילדים על-סמך תמונות במכשיר הנייד (JAMA Netw Open)

    טכנולוגיית בינה מלאכותית עשויה לסייע בזיהוי מחלות עיניים בילדים על-סמך תמונות במכשיר הנייד (JAMA Netw Open)

    טכנולוגיית בינה מלאכותית עשויה לסייע בזיהוי מחלות עיניים בילדים בדרגת דיוק גבוהה על-בסיס תמונות במכשירים הניידים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך נערך בבית חולים בשנחאי בין תחילת אוקטובר בשנת 2022 ועד סוף ספטמבר בשנת 2023 וכלל 476 ילדים עם אבחנה של קוצר ראיה (251 ילדים), פזילה (180 […]

  • אבחנה מבדלת בין גלאוקומה ללחץ על הכיאסמה באמצעות OCT, פרופ' מרדכי רוזנר

    אבחנה מבדלת בין גלאוקומה ללחץ על הכיאסמה באמצעות OCT, פרופ' מרדכי רוזנר

    בחולים עם גידולים היוצרים לחץ על הכיאסמה, המנבא המשמעותי ביותר לתוצאות טובות מבחינת הראייה הינו ניתוח בשלב מוקדם. החולים עשויים לא להיות מודעים למצב התחלתי של לחץ על הכיאסמה עד לשלב מתקדם יותר בו איבוד השדה עמוק או מגיע למרכז. גם במרפאת גלאוקומה בה מבצעים מעקב של שדה הראייה  קיימת סכנה של אבחנה מאוחרת של […]

  • טיפול ב-Filgotinib מפחית שיעורי כשלון טיפול כנגד דלקת ענביה (JAMA Ophthalmology)

    טיפול ב-Filgotinib מפחית שיעורי כשלון טיפול כנגד דלקת ענביה (JAMA Ophthalmology)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Ophthalmology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר אקראי חדש בשלב 2, מהן עולה כי Filgotinib, מעכב Janus Kinase-1, הינו טיפול יעיל ונסבל היטב ומפחית את שיעורי כשלון טיפולים כנגד דלקת ענביה פעילה שאינה על-רקע זיהומי. מחקר HUMBOLDT הינו מחקר בשלב 2, אקראי, שכלל משתתפים מ-26 מרכזים משבע מדינות להערכת היעילות והבטיחות […]

  • השפעת אספירין על רטינופתיה סוכרתית, פרופ' מרדכי רוזנר

    השפעת אספירין על רטינופתיה סוכרתית, פרופ' מרדכי רוזנר

    רטינופתיה סוכרתית היא הגורם המוביל לפגיעה בראייה במבוגרים בגיל העבודה בכל העולם. השלב הראשון של המחלה שניתן לזיהוי הינו חסימה של נימים ברשתית (capillary occlusion) על ידי קרישים או דלקת, שגורמת לאזורים של נונפרפוזיה ומיקרואנאוריזמות בכלי הדם שבסביבה. מתחילה שרשרת של שינויים שגורמים לנזק נוסף לכלי הדם הקטנים ולניוון של הרקמה העצבית. ההשפעה נוגדת הקרישה […]

  • דלקת ענביה בילדים מלווה בסיכון מוגבר לקטרקט (JAMA Network Open)

    דלקת ענביה בילדים מלווה בסיכון מוגבר לקטרקט (JAMA Network Open)

    בילדים עם אבחנה של דלקת ענביה (Uveitis) סיכון מוגבר משמעותית להתפתחות קטרקט, בהשוואה לאלו ללא התהליך הדלקתי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. הסיכון המוגבר נותר על כנו לאורך תקופות מעקב שונות ובקבוצות שונות לפי גיל, מין ומוצא אתני. מחקר העוקבה התבסס על נתונים ממאגר TriNetX וכלל ילדים עם וללא […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה