דיסלוקציה או סטייה מהמרכז של עדשה תוך עיינית בלשכה האחורית הינה סיבוך ידוע של ניתוח ירוד, אך שכיחותו לא ידועה. מחקר רטרוספקטיבי מ- 2005 מצא שבערך ב- 0.3% מהמקרים היה צורך לבצע החלפה של העדשה המושתלת בגלל דיסלוקציה. רוב המקרים עם דיסלוקציה בשלב מוקדם מתרחשות במהלך השבוע הראשון לאחר הניתוח. במקרים אלה הגורם העיקרי הוא תמיכה לא מספקת של העדשה המושתלת בגלל פגיעה בקופסית או בזונולות או בשניהם. דיסלוקציה מאוחרת הוגדרה כדיסלוקציה שקרתה כעבור שלושה חדשים או יותר לאחר הניתוח. הדיווחים על דיסלוקציה מאוחרת התרבו בשנים האחרונות. הדיסלוקציות המאוחרות קשורות לטראומה, למצבים בהם עדשות סיליקון יצאו דרך פגם בקופסית, או להחלשות פרוגרסיבית של הזונולות בעקבות התכווצות הקופסית שמתרחשת במהלך שנים רבות לאחר ניתוח במהלך שגרתי. הרושם היה שהסיכון להתפתחות התכווצות של הקופסית והחלשות הזונולות גבוה יותר בחולים עם גיל יותר מתקדם. גורמי סיכון נוספים אחרים כוללים פסאודואקספוליאציה, מיופיה גבוהה, רטיניטיס פיגמנטוזה, myotonic dystrophy, הפרעות שונות של רקמת חיבור (כמו סינדרום מרפן), הומוציסטינוריה, היפרליזינמיה, Ehlers-Danlos Syndrome, סקלרודרמה, סינדרום וויל-מרצזני וניתוח ויטרקטומיה בעבר.
מצב של דיסלוקציה של עדשה תוך עיינית מצריכה לעיתים ביצוע הוצאה שלה או ניתוח נוסך ומיקום שלה מחדש. זאת בגלל חשש מסיבוכים אפשריים כמו קרע ברשתית, היפרדות רשתית רגמטוגנית ודימום לזגוגית.
המטרה של המחקר הנוכחי הייתה להעריך את השכיחות המצטברת של דיסלוקציה של עדשה תוך עינית, השכיחות של פסאודופאקודונזיס, ושל דסנטרציה משמעותית של העדשה, באוכלוסיית חולים שעברו ניתוחי ירוד. המעקב אחר החולים היה של 10 שנים.
המחקר היה פרוספקטיבי ובוצע בשבדיה, במחלקת העיניים של Norrlands UniversityHospital, Umeå. במחקר השתתפו 810 חולים שעברו ניתוחי ירוד סנילי או פרה-סנילי. כולם נבדקו לפני הניתוח. 10 שנים לאחר הניתוח 289 המהווים 73% מקרב 395 החולים שנשארו בחיים הסכימו להגיע לבדיקה. בנוסף לבדיקת עיניים שגרתית, נבדקו העיניים לקיום פסאודופקודונזיס או לדיסלוקציה משמעותית של העדשה המושתלת. מהרשומות הרפואיות נאסף כל המידע לגבי התערבויות ניתוחיות נוספות לאחר ניתוח הירוד, כמו החלפה או מיקום מחדש של העדשה המושתלת. מידע זה נאסף גם עבור החולים אשר לא הגיעו לביקורת כעבור 10 שנים.
נמצא ש-98% מהחולים עברו ניתוח פקואמולסיפיקציה דרך חתך באורך 3.2 מ”מ בקרנית טמפורלית וללא תפרים והושתלו עדשות מתקפלות. 95% מהעדשות שהושתלו היו Alcon MA60BM AcrySof. ל- 40% מהחולים היה פסאודואקספוליאציה.
לאחר מעקב של 10 שנים, 5 חולים המהווים 0.6% מקרב 800 חולים בסיכון, היו זקוקים לניתוח בגלל דיסלוקציה של העדשה המושתלת. כל החמישה היו גברים עם דיסלוקציה מאוחרת של עדשה מושתלת שמצאת שק העדשה. השכיחות המצטברת במשך 10 שנים הייתה אחוז אחד. בעת הבדיקה כעבור 10 שנים מהניתוח, שני חולים המהווים 0.7% מתוך 287 חולים בסיכון, היו עם פסאודופקודונזיס משמעותית וארבעה המהווים 1.4% היו עם פסאודופקודונזיס בינונית.
המסקנה של החוקרים הייתה שהשכיחות המצטברת במשך 10 שנים של דיסלוקציה של עדשות תוך עיניות הייתה נמוכה מאד בקבוצה שנבדקה למרות השכיחות הגבוהה של פסאודואקספוליאציה בקרבה. דיסלוקציות מוקדמות לא נצפו באף מקרה בקבוצה זו.
Mönestam EI.
Incidence of Dislocation of Intraocular Lenses and Pseudophakodonesis 10 Years after Cataract Surgery.
Ophthalmology 2009;116:23152320.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!