מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון ה-23 בדצמבר 2009 של ה- Journal of the American Medical Association (JAMA), עולה כי למתן גינקו-בילובה לא נמצאה השפעה על קצב הירידה הקוגניטיבית בקשישים.

החוקרים כותבים כי גינקו-בילובה, שהינו אחד מצמחי המרפא הנפוצים ברפואה המשלימה, ניתן למטרות שונות כולל שימור המצב הקוגניטיבי במהלך ההזדקנות. התוצאות הראשוניות של מחקר ה- Ginkgo Evaluation of Memory (GEM) פורסמו בשנת 2008, והדגימו כי מתן גינקו-בילובה במינון 120 מ”ג פעמיים ביום לא הוביל להשפעה על צמצום ההיארעות של דמנציה ע”ר מחלת אלצהיימר או דמנציה מכל הסיבות, בנבדקים ללא דמנציה בעת ההצטרפות.

במחקר הנוכחי בדקו החוקרים את קצב השינוי במדדים הקוגניטיביים לאורך זמן, בקרב 3,069 משתתפים ממחקר ה-GEM המתגוררים בקהילה. המשתתפים היו בגיל 72-96 שנים, ועם תפקוד קוגניטיבי תקין או ליקוי קוגניטיבי קל בעת ההצטרפות למחקר. החוקרים חילקו את המשתתפים באקראי לקבלת גינקו-בילובה במינון 120 מ”ג פעמיים ביום או לפלסבו, ועקבו אחריהם למשך חציון של 6.1 שנים. יעדי המחקר כללו את השינוי לאורך זמן בציון ה- Modified Mini-Mental State Examination, בציון הקוגניטיבי של ה- Alzheimer’s Disease Assessment Scale ובהערכה הנוירופסיכולוגית בדגש על זיכרון, קשב, שפה, תפקודים ביצועיים (executive functions) ו- visual-spatial construction, על סמך סיכום ה-z-score של כל מבחן.

מתוצאות המחקר עולה, כי לא נמצא הבדל בקצב הירידה הקוגניטיבית בין המשתתפים בקבוצת הגינקו-בילובה ובין המשתתפים בקבוצת הפלסבו. שיעורי הירידה הקוגניטיבית השנתיים ב-2 הקבוצות מוצגים בטבלה הבאה:

החוקרים מסבירים כי שיעורי השינוי בציון ה- Modified Mini-Mental State Examinationובציון הקוגניטיבי של ה- Alzheimer’s Disease Assessment Scaleהשתנו בהתאם למצב הקוגניטיבי הבסיסי. עם זאת, לא נמצא הבדל בשיעורי השינוי בציונים בין הקבוצות, גם לאחר תקנון לגיל, מין, גזע, השכלה, נוכחות או היעדר של האלל APOE*4, או ליקוי קוגניטיבי בסיסי קל.

הם מדגישים כי נראה שהטיפול הוא בטוח, ולא נצפו הפרעות בדרכי העיכול או סיכון מוגבר לדימום תחת הטיפול. לדבריהם הדבר חשוב, שכן ייתכן שחלק מהמטופלים ירצו להמשיך וליטול את התוסף למרות הממצאים. כמו כן מציינים החוקרים כי תוצאות המחקר רלוונטיות בעיקר לקשישים מגזע לבן, ומוסיפים כי אין עדות לכך שמעקב ארוך יותר יוביל לתוצאות שונות מאלו שהתקבלו.

בימים אלו נערכים מחקרים נוספים הבודקים את השפעת הטיפול בגינקו-בילובה על מחלה קרדיווסקולארית ועל טינטון.

מומחה מהתחום ציין כי השימוש בגינקו-בילובה למניעת הידרדרות קוגניטיבית בקשישים קיים מזה שנים רבות. בין המנגנונים המשוערים שהוצעו ניתן לציין הרחבה של כלי הדם המוחיים ולכן הגברת זרימת הדם למוח, ירידה בצמיגות הדם, או ירידה בייצור רדיקלים חופשיים. לדברי המומחה, עבודות קודמות מצאו תוצאות דומות לאלו שנצפו במחקר הנוכחי, אך הן היו מצומצמות בהיקפן וכללו משך מעקב קצר יותר. המגבלה המשמעותית של המחקר הנוכחי הייתה שהמדגם לא כלל די קבוצות אתניות או תרבותיות, אך עדיין מדובר במחקר רחב היקף ומתוכנן היטב.

JAMA. 2009;302:2663-2670.

לידיעה במדסקייפ